פרק 6

161 18 0
                                    

נקודת מבט של טאהיונג

הגעתי הביתה, נכנסתי להתקלח וירדתי לקומת המטבח "היי בייב איך היה היום בבית הספר?" אוממה אמרה לי וישר שקעתי במחשבות.

{מחשבות פלשבק, נקודת תחילת ההפסקה}

יצאנו להפסקה ויצאתי לחצר בית הספר, הייתי צריך קצת שקט וזמן לעצמי כדי שאצליח לצייר, הוצאתי את הציוד והתחלתי לצייר, קצת לאחר מכן ג'אנגקוקי הגיע ונתן לי מכה קטנה בראשי, קיפל את ציודי לתוך תיקי ואמר "היי קטנצ'יק" צחקקתי ואמרתי "היי ג'אנגקוקי".

הוא נשכב על הספסל ושם את ראשו קצת מעל ברכי, צחקקתי שוב והסמקתי מאוד, דיברנו קצת, הסתכלנו בעיניים אחד לשני ואז הרמתי את מבטי, ראיתי מרחוק את ג'ימג'ים ויונגי יושבים ונופפתי לשלום, לפני שהספקתי לסמן להם לבוא לשבת אתנו, ג'אנגקוקי לקח את ידי וביקש שאני אעשה לו נעימי ואשחק עם שיערו חיחיח הוא אמר את זה בטון כזה מפחידי טיפה וזה הצחיק אותי, צחקקנו ושיחקתי עם שיערו.

'וואו הוא חמוד ממש, וגם קצת יפה.. אוי לא טאהיונג! אתה פשוט תשכח עכשיו את ג'ויה..? אסור שזה יקרה.. אני מרגיש מוזר.. יכול להיות שאני מ-מאוהב.. בג'אנגקוקי..? אבל אני אוהב בכלל בנות.. '

{סוף פלשבק מחשבות}

"מ-מה אמרת..?" אמרתי בבלבול ושנינו צחקנו.

"לא חשוב, תאכל בייב.. אני יוצאת, הוגו מחכה לי בחוץ כי קיימון הקיאה בגן.. אני הולכת להביא אותה." אמא אמרה וקמה מהכיסא.

"אוממה שבי, אני אביא אותה עם הוגו, הכל בסדר"

"אתה בטוח?" היא שאלה.

"ברור, אנחנו נחזור מהר" אמרתי, חייכתי וקמתי, נתתי לה נשיקה בלחי ויצאתי מהבית.

נקודת מבט כללית

כאשר טאהיונג הגיע לגן של קיימון היא לפתע קראה בשמו ורצה אליו "טיייייי"

"יפהשלי, מה קורה?" הוא אמר, הרים אותה וחיבק.

"התגעגעתייי" היא אמרה וחיבקה אותו הכי חזק שהיא יכולה.

"גם אני, הבאת את התיק?" הוא שאל וסימן שלום לגננת בעודו עם קיימון על הידיים.

"כן, אני כבר ילדה גדולה. אני זוכרת לבדד." אמרה וצחקקה.

"מאוד גדולה, גיל שלוש זה גיל מאוד לא פשוט" אמר ושניהם צחקקו.

הכניס אותה לאוטו וחגר אותה "היי הוגו" אמרה ועשתה לו שלום דרך המראה של המכונית.

"היי קייוש, איך היה היום בגן?" הוא שאל ונופף חזרה לשלום.

החיים לא תמיד משחקים לטובתנוWhere stories live. Discover now