תודה על 4k קריאות, זה כל כך לא מובן מאליו ואני אוהבת כל אחד ואחת מכם
-בוקר יום ראשון
התעוררתי והיה שקט, הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 10:00, בהתחלה נבהלתי אבל אז נזכרתי שאני מושעת🙄
לידור היה בלי חולצה, הורדתי קצת השמיכה ממנו והעברתי את האצבעות על הקוביות היפות שלו
״בוקר טוב קטנה״ הוא אמר ״אופס, ואני לא קטנה״ אמרתי וצחקתי ״אוי אני בת 16 אני כבר לא קטנה״ הוא אמר ועשה קול של פרחה וילדה ביחד ״אני לא מדברת ככה״ אמרתי ״אני לא מדברת ככה״ הוא אמר שוב בקול הזה ולא יכולתי להפסיק לצחוק ״בוקר טוב״ אמרתי וקמתי לצחצח שיניים
יצאתי מהשירותים וראיתי שהוא חזר לישון ״איךך״ אמרתי מנסה לא להעיר אותו
לקחתי את הטלפון וירדתי למטה לקחתי חטיף אנרגיה וכוס חלב, התיישבתי מול הטלוויזיה ושמתי ערוץ דיסני(אין גיל מאוחר לערוץ דיסני😂😍) לקחתי את הטלפון שלי והחלטתי לרשום הודעה לאמא שלי:
׳אם נשארה בך טיפת אהבה לבת שלך, למי שסחבת אותה תשעה חודשיים בבטן, אם נשארה לך טיפל אהבה כלפיי, תדברי איתו, תשכנעי אותו לוותר, כי אני יודעת שאם זה יקרה שוב אני לא אוכל יותר ואולי לא תהיה לך בת יותר, לאור ודניאל לא תהיה אחות יותר, אבל הוא? הוא לא יפסיד כלום כי ממילא אני כבר לא הבת שלו
אז בבקשה ממך אם נשארה בך כל טיפת אהבה אלי תשעכני אותו לבטל׳
שלחתי את ההודעה וחזרתי לטלווזיה שמעתי צעדים במדרגות וראיתי את הילי ״בוקר טוב״ אמרתי ״בוקר טוב״ היא החזירה
לקחה שוקו וישבה לידי ״היא ענתה לך״ היא אמרה מצביעה על הטלפון שלי
ראיתי הודעה מאמא שלי ׳אנחנו לא באים׳ היא אמרה ״אומיגד אומיגד״ אמרתי והתחלתי לצחוק ״מה קרה?״ לידור שאל יורד במדרגות ״הם לא באים״ אמרתי ונישקתי אותו
מה שתקראו עכשיו יכול להיראות כמו הערת הכותבת, אבל זה לא, זה עדיין חלק מהסיפור💗 (סליחה על החפירה😂)
אוקי.. בואו נעצור שנייה😅
אולי אתם קצת מבולבלים, למה שמישהו כל כך תשמח שההורים שלה לא חוזרים לארץ, אני חושבת שאתם יכולים להתחיל לנחש כבר, אבל עדיין לא תדעו באמת, יכול להיות שתגלו בקרוב או ברחוק😉😉
״את שמחה?״ לידור שאל אותי ״כן״ עניתי בחיוך ״אז גם אני״ הוא אמר לוחץ עם האצבעות שלו על הגומות שלי
״מה החיוכים פה?״ דניאל שאל שהוא ירד למטה ״הם לא באים״ אמרתי ״יופי״ הוא אמר וחיוך הופיע על פניו
שמעתי דפיקה בדלת הבית והלכתי לפתוח ״אהההההה״ צרחתי ״שקט יפרה״ היא אמרה לי ״יפה שלי התגעגתייי״ אמרתי לליאן וחיבקתי אותה ונפלנו ולא הפסקנו לצחוק ״השם יעזור, הרבה בריאות״ לידור אמר ונשען על הקיר מאחורינו ״חיים שליי״ ליאן אמרה וקפצה עליו בחיבוק ״יפה שלי את״ אמר לה
״יאללה תתלבשי״ היא אמרה לי ״אבל הרגע באתת״ אמרתי ״אנחנו צריכות זמן לבד לפני שניפגש עם כולם״ היא אמרה ״טוב אני אשלח הודעה לרותם רון ואיתן לבוא אחרי המקיף לפארק״ אמרתי ״מי אלה רוי ואיתן?״ לידור שאל ״קנאי שלי״ אמרתי ונישקתי אותו ועליתי למעלה
עליתי למעלה והתלבשתי 👇🏻
YOU ARE READING
אן ולידור-סיפור ערסים
Teen Fictionאן דהן-בת 16 כיתה י אחות של אור ודניאל אור דהן-בן 18 כיתה יב אח של אן ודניאל דניאל דהן-בן 17 כיתה יא אח של אור ואן לידור לוי-בן 18 כיתה יב חבר של אור ודניאל, סוציונר ליאן לוי-בת 16 כיתה י חברה של אן אחות של לידור
