אן ולידור-סיפור ערסים

פרק 22

״מה?״ לידור שאל ״מה ששמעת״ אמרת מסתכלת לרצפה ״את כיאילו מחפשת מחמאות? כי יש דרכים יותר נחמדות להוציא אותם״ אמר והנדתי בראשי
״בואי״ אמר והלכתי אחריו, נעמנדו מול מראה
״תסתכלי״ אמר ״נו?״ שאלתי ״את באמת יכולה להגיד שמה שאת רואה זה לא הדבר הכי מושלם בעולם?״ שאל ולא נתן לי לענות ״אם כן, תמחקי את זה מהראש ותכניסי לך טוב טוב שאת מושלמת! ואם את אפילו טיפה חושבת על זה אני פה כדי להזכיר לך״ אמר
אלוהים אני כל כך אוהבת אותך, מה עשיתי שהבאתי לי את הדבר המושלם הזה
פשוט נישקתי את לידור
״אני אוהבת אותך״ אמרתי מלאה בדמעות ״למה ככה?״ שאל ״כי אני אוהבת אותך״ אמרתי ״אני אוהב אותך יותר ממה שאהבתי כל החיים שלי״ אמר
אנחנו יושבים בסלון בוהים בטלווזיה
אבל שנינו יודעים שאנחנו לא באמת רואים את הסדרה
״משעמםםם״ לידור אמר ״יש לי רעיון מה לעשות״ אמרתי ״מה?״ שאל ״יש לך מחר מבחן במתמטיקה ואתה הולך להוציא לא פחות מתשעים״ אמרתי ״ממש״ אמר וכיסיתי את הטלווזיה ״אני אעזור לך״ אמרתי ״זה באמת פשוט אתה צריך בסך הכל לזכור את הנוסחה״ אמרתי
אחרי חצי שעה שניסיתי להסביר, כמובן ללא הצלחה לידור החליט שמספיק ללמוד והגיע הזמן להציק לי
הוא התחיל לדגדג אותי ״אבל דיי״ אמרתי צוחקת ״לא״ אמר ״לידורר״ צעקתי צוחקת
״טוב נו״ אמר
״בוא נלך לאכול״ אמרתי ״רעיון מעולה, איפה?״ שאל ״נכין״ אמרתי
״מה נכין? שו נכין?״ שאל ״מה הבעיה? קצת לעבוד״ אמרתי ״את חולה?״ שאל ושם יד על המצח שלי ״לא, נו אמרת שמשעמם לך מה הבעיה להכין אוכל, נשלח לליאן אור ודניאל הודעה שיבואו גם״ אמרתי ״טוב נו, מה נכין״ שאל
״שניצל, ספגטי, אורז וסלטים״ אמרתי
״חכי רגע, לפני שהעפת את היד שלי מהמצח שלך היית חמה״ אמר ושם שוב את היד שלו על המצח שלי
״אני בסדר״ אמרתי ״את חמה״ אמר והוציא מדחום
״בסדר עלאק״ אמר ״כמה?״ שאלתי ״39.5״ אמר ״איך את עוד עומדת על הרגליים?״ שאל מוביל אותי לספה ״נו אני בסדרר״ אמרתי
״שקט״ אמר וכיסה אותי
״רגע אני מביא לך אופטלגין״ אמר ושתיתי את הכדור שמעתי הודעה מהטלפון שלי
״מי זה?״ שאלתי ״אור, הם יבואו עוד חצי שעה״ אמר ״תכין את האוכל״ אמרתי ״כן בוס״ אמרתי
ישבתי לראות טלווזיה והרגשתי את כאב הראש מהחום ״כמה זמן עבר?״ שאלתי ״עשר דקות, תיכף זה ישפיע״ אמר
שמענו דפיקה בדלת ולידור פתח אור, דניאל וליאן נכנסו
הקדימו בעשרים דקות ״מה קרה חיים שלי?״ דניאל שאל ״מה קרה למי?״ אור שאל והסתכל עליי ״את בסדר?״ שאל ״כן סתם חום״ אמרתי והרגשתי סחרחורת כנראה קלטו ״מה יש?״ דניאל שאל והתיישב לידי ״סחרחורת״ אמרתי
״תלכי לישון״ אמר ״אני לא ארדם עכשיו בחיים״ אמרתי
״מה מאמי?״ לידור שאל ״אתה יכול להכין לי תה?״ ביקשתי ״כן, נענע ושתיים סוכר נכון?״
הנהנתי
״קחי בייבי״ אמר ״תשבו לאכול אני אשאר איתה״ אמר וכולם קמו לשלוחן ״תלך לאכול״ אמרתי ״עוד מעט אני מעדיף להיות איתך״ אמר
נהיה לי קר ורעדה לי היד התה כמעט נפל אבל לידור ראה את זה ולקח את הכוס
״את בסדר?״ שאל ״קר לי״ אמרתי והוא שם לי את המדחום בפה ״38.8״ אמר ״זה עוד גבוה״ שמעתי את דניאל ״אולי נלך לרופא?״ לידור שאל ״זה רק חום״ אמרתי
הדלת נפתחה, אמא של לידור חזרה מהעבודה הסתכלתי בשעון כבר 17:00 מתי זה קרה
״מה קורה?״ שאלה ״קרה משהו אנוש?״ שאלה שראתה אותי ״סתם חום והם עושים מזה עניין״ אמרתי ״קודם כל תתרחקו קצת שאם זה ווירוס לא תידבקו, דבר שני אני אכין לך מרק זה יעזור״ אמרה ״זה בסדר אני לא רעבה״ אמרתי ״בכל זאת״ אמרה והלכה למטבח
״אני נכנסת להתקלח״ ליאן אמרה
״בואו נעלה למעלה״ לידור אמר ״בואי אני אעזור לך״ אור אמר ונתן לי יד
שכבתי במיטה של לידור והוא ירד להביא לי את המרק
אור ודניאל ישבו במרפסת
״הנה מאמי״ אמר והביא לי את המרק
חיכיתי שיתקרר קצת ולקחתי שלוק, הרגשתי כיאילו שורפים לי את הבטן
״קח את זה לידורר תקח״ אמרתי והבאתי לו את המרק והחזקתי את הבטן שלי ״מה קרה?״ שאל ״הבטן שלי״ אמרתי נושמת בכבדות
״מה הרעש?״ דניאל שאל ״הבטן שלי״ אמרתי
אור העיף ממני את השמיכה והרים את החולצה כך שיראו את הבטן
הפצע שהפך שם הפך כולו לפצעים קטנים ואדומים ״מה זה?״ שאלתי בבהלה ״נוסעים לבית חולים״ לידור אמר ״לא״ אמרתי ״אין אפשרות אחרת״ אור אמר ״לא בית חולים זה יעבור״ אמרתי
״את יודעת שזה לא יעבור לבד, בבקשה אן״ דניאל אמר
״לא שוב, בבקשה לא עוד בתי חולים, לא עוד רופאים, לא עוד מחטים בבקשה״ אמרתי ולידור התשייב לידי ואמר ״אני נשבע לך, הכל יהיה בסדר רק בואי נבדוק את זה אני אהיה איתך כל הזמן״ אמר וראיתי את
כולם מסתכלים עליי
נו מוח לחשוב, כוסעמק
״טוב״ אמרתי
״מה קורה?״ ליאן שאלה ״אנחנו נוסעים לבית חולים, תישארי פה״ לידור אמר ״אבל..
״שום אבל״ אמר לה
״תרגישי טוב יפה שלי״ היא אמרה ״תודה״ אמרתי
הלכתי עם הפיג׳מה שעליי
הגענו לבית חולים עברו שעה, שעתיים, שלוש ואף אחד עדיין לא בא אלינו
״כואב לי״ בכיתי
״שמישהו יבוא לפה עכשיו!״ דניאל צעק ותוך חמש דקות רופא הגיע
״מה קורה?״ שאל והרמתי את החולצה ״ממה זה?״ שאל והסתכלתי לרצפה הרגשתי יד של מישהו נוגעת בשלי ״מ..מכות״ אמרתי בקושי
״הכל בסדר, אני אבדוק אותך עכשיו״ אמר
ועשה לי כל מיני בדיקות
אחרי חצי שעה חזר
״טוב, יש לך זיהום אבל, באתם בהתחלה שלו אז ניתן לך עירוי אנטיביוטיקה ונראה בבוקר מה המצב״ אמר
״תוכלו להשאיר אותנו לבד?״ שאל והסתכלתי על לידור ״יהיה בסדר״ אמר ״טוב״ אמרתי והם יצאו
״את יכולה לספר לי ממה מהמכות?״ שאל תוך כדי שהוא מכין את העירוי ״אממ״ אמרתי
״זה אלימות במשפחה?״ שאל וירדה לי דמעה
הנהנתי.
״אפשר לעזור לך״ הוא אמר ״לא, זה נגמר״ אמרתי ״בטוחה?״ שאל ״בטוחה״ אמרתי ״לכל מקרה״ אמר והביא לי מספר טלפון של איזה מרכז לתמיכה או וואטאבר
ויצא