פתקים בשבילי/Notes For Me

כאב

כשאתה מרגיש שכואב לך. כאב לא מוסבר שמרגיש כאילו הוא הולך למחוץ את הלב, לעצור את הנשימה ולגרום להכל להיעצר.
העיניים לא מפוקסות והראש לא חושב. הדמעות מאיימות לצאת מבלי סיבה מיוחדת. רק לצאת. לשטוף את הכל החוצה למרות שאין שום דבר בפנים. לשטוף רק כדי לדעת אם נשארה איזו תקווה להישאר שפוי ולא להיוודא לכך שהשפיות נשארה מאחור יחד עם השמחה והתמימות.
אתה נושם אבל לא באמת נושם. האוויר נכנס ויוצא אך לא באמת נותן את החמצן הראוי. אתה מרגיש את הכל סוגר עליך, מאיים לבלוע אותך, להעלים אותך.
הרעש שבחוץ לעומת השקט המוחלט שבפנים. רגשות של ריקנות ובדידות מתחזקים ככל שהם מכרסמים הכל. מרגישים שהם המלכים, השליטים.
הטוב והאור נמצאים אך גם הם עוד ייעלמו. ולמרות הרצון לצרוח, אתה לא צורח. אתה לא יכול. אתה רוצה לחזור אחורה, לזמן שבו הרגשת הכי טוב, אבל יודע שלא משנה מה תעשה, לא תוכל.
אתה עוצם עיניים ולוקח נשימה, מתפלל שזה ישנה משהו, מתפלל שזה יעזור, אבל הדבר היחיד שמתבהר לך זה העובדה שזה לא עזר. כלום לא עוזר.

*****
לא יודעת מה עוברת עליי החופש... קצת בדיכי...