Part 18

5.2K 195 1
                                    


"אני לא פוחדת ממנו" מיהרתי להגיד לה
"בסדר, אבל באמת הוא מסוכן" אמרה והסתכלה מאחוריי
הוא מאחורי
"אין לי למה לפחד ממנו הוא ערס מפגר שחושב שהוא הכי חזק שהוא הכי טוב בקיצור חי בסרט" אמרתי בכוונה
"אני שמחה שהוא שמע מה שאמרתי" הוספתי.

"קומי" שמעתי את קולו
ותאיר מיהרה לקום והתכוונה ללכת לא לפני ששלחה לי מבט מזהיר.

קמתי כדי ללכת אבל הוא תפס בידי ומשך אותי לשבת מולו
"איזה כיף זה לדעת שזה מה שאת חושבת עליי" אמר בחיוך ציני
גילגלתי עיניים
"צריך משהו?" שאלתי
"כע אותך" ענה בחיוך
"לך להזדיין" אמרתי והתקדמתי ליציאה של הקפיטרייה
"איתך" שמעתי אותו צועק
עשיתי לכיוונו אצבע שלישית
והלכתי לתאיר.

"מה הוא רוצה ממך?" שאלה
משכתי בכתפיי כלא יודעת
"סתם ילד מעצבן, טוב אני חייבת סיגריה" אמרתי והוצאתי סיגרייה הלכתי למחששה

ישבתי על הספסל רחוקה כמה שיותר מכולם שאפתי את הרעל לתוך ריאותיי ונשפתי

ככה עד שצלצול הטלפון שלי הפריע
"בואי מהר למחששה של י'ב זה דחוף"
שמעתי את קולו של רן
לקחתי את התיק והתקדמתי לשם

ראיתי את אושר ורן יושבים ולידם עוד כמה בנים ובנות או יותר נכון פרוצות

"הנה היא" רן הצביע עליי
"מי יותר חתיך אני או אושר?" שאל
"אתה רציני בשביל זה הפרעת לי באמצע סיגרייה?" הרמתי גבות
"לא רק, ליאם אמר שהיום עדיף שלא תהיי בבית" אמר
"נו מי?" שאל
"שניכם דומים לתחת אבל אושר יותר חתיך" אמרתי
"את אומרת את זה בגלל שגירשתי אותך מהבית אני הרבה יותר חתיך" רן אמר
גיחכתי
והלכתי לתאיר דיברנו קצת וזה

*סוף יום*
הכנסתי את הדברים לחדר והתכוננתי לצאת
"יצאתי" קראתי בקול ויצאתי מהבית הלכתי ברחובות
בסמטאות שאפילו שיש אור הם חשוכות
נתקלתי בקרב רחוב הסתכלתי עליהם קצת ובסופו של דבר הקירח הפסיד
"מי הבא בתור?" ההוא עם השיער הארוך שאל בקול
עקפתי את כולם ונעמדתי מולו
"את? את ילדה קטנה לכי לאמא" אמר
"נחייה ונראה ילדה קטנה אעלק" צחקתי צחוק חסר הומור
הוא חייך חיוך מתנשא
והתחיל הקרב
הוא ניסה לתת אגרוף שאם נגיד את האמת לא טוב בכלל לא העמידה שלו ולא התנופה
לקחתי את האגרוף והפלתי אותו על הרצפה
הנחתי לו אגרופים חזקים על פניו
בעיטות וכל פעם שניסה להחזיר כשל
הקרב הסתיים
"ילדה קטנה אמרת?" שאלתי והוא הביט בי מבט מבולבל
לקחתי את הדברים שלי והלכתי
כולם עוד מבולבלים מהסיטואציה הזאת בצדק.

הסתובבתי עוד קצת ובסוף הלכתי לסתם מועדון
שרועי חבר טוב שלי מפכם עובד שם.

"קטנה כמה זמן לא ראיתי אותך" אמר שהתיישבתי על הבר 
"אני לא קטנה" אמרתי בחיוך
"אז איך החיים?" שאלתי
"בסדר אמא ואבא התגרשו בבית ספר כמו תמיד
ועובד את יודעת משעמם" הנהנתי
רועי ילד טוב
הוא חתיך ונחמד אני והוא ממש שונים בגלל זה אנשים לא מבינים איך אני והוא חברים טובים 
"איך אצלך?" שאל
"עזבתי את הבית כלא אני גרה אצל ליאם בינתיים מרוויחה כמו תמיד מהימורים קרבות ומשתעממת" עניתי

קיבלתי שיחת טלפון מרן

רן: "איפה את את לא נורמלית"
אור: "במועדון"
רן: "טוב תחזרי ליאם צריך לדבר איתך דחוף"

ניתקתי את השיחה
והלכתי

נכנסתי לבית ומולי ליאם עמד במבט עצבני
ועל הספה ישבו כל מיני אנשים בטח מהכנופייה שלו
"איפה היית?" שאל
"מועדון" עניתי בקצרה
"למה לא לקחת שומר?" שאל
כן הוא עדיין חושב שאני צריכה ללכת עם שומרים
"ככה" עניתי
"טוב עוד משהו?"  הוספתי בחוצפה
"כן אנחנו צריכים אותך למשימה" אמר
"פחח ממש לא" אמרתי
"ממש כן" אמר
"היום בתשע את הולכת למועדון את מזרימה אותו" אמר והראה לי תמונה של מישהו בגיל 28 בערך "אתם לא מזדיינים רק נכנסים לחדר ושם את הורגת אותו תדאגי לא להשאיר סימנים" אמר
"אני אף פעם לא משאירה סימנים" עניתי
"אבל אני לא מתכוונת ללכת לשום מועדון" אמרתי בחיוך
"את כן" אמר
"יש לך אותן"  אמרתי והצבעתי על הבנות שישבו על הספה "ולי יש חיים" הוספתי
"הוא מזהה אותן" אמר
"אוקיי אבל אתה חייב לי על זה" נכנעתי
הוא הנהן ועליתי למעלה
באמת הוא היה יכול להתקשר אליי.

Bad Girl Where stories live. Discover now