Bad Girl

Part 39

*נקודת מבט אור*
קמתי לעוד בוקר התארגנתי ודאגתי להסתיר את הצלקות
וירדתי למטה
כן כמו כל בוקר

נכנסתי לבית ספר ואלירן תפס בידי ומשך אותי לצד
הוא הזיז את שיערי והצביע על הצלקת הגדולה
"מה זה" שאל בהתחלה בשקט
ואני התעלמתי
"מה זה" חזר בצעקה ואני שוב שתקתי
"תגידי לי פאקינג מה זה? ממה זה פאקינג קרה?" צרח
"זה לא עניינך" עניתי בקרירות
הוא תפס בצווארי והרים את ראשי בצורה די כואבת
שמתי לב שמסתכלים עליי
"כוסעמק אומרים לך שזה לא עניינך אז זה פאקינג לא עניינך" צעקתי עליו והעפתי את ידו ממני
והלכתי משאירה אותו לבד
הוא תמיד חייב להרוס הכל נכון
מאיפה הוא בכלל יודע על זה
אני לא מבינה אותו אני מרגישה אליו דברים והוא הורס נכון
הוא בוגד בי צורח עליי כמו אלוהים יודע מה
הלכתי למאחורי בית הספר איפה שאין הרבה אנשים
וחשבתי על זה ששי משתחרר עוד פחות משבוע וישר חיוך קטן עלה על פניי
סידרתי את שיערי ככה שיסתיר את הצלקת למרות שהיא מכוסה במייקאפ

~כעבור שבוע~

בימים האלה אני ואלירן לא כל כך דיברנו
והיום שי ובן משתחררים
אנחנו הולכים למועדון
ההיום אני לא הולכת לבית ספר הם באים לליאם ליום יומיים עד שאני ישכור בשבילם דירה
הם לא רוצים כן אבל אני לא שואלת

קמתי בבוקר ופעם ראשונה שלא התארגנתי חוץ מלשטוף פנים ולצחצח שיניים
ירדתי למטה רואה את ליאם ורן מדברים
אני לא יודעת איך יש לליאם זמן לזה
שמעתי וויכוחים בחוץ בין השומרים לעוד מישהו
אז הקדמתי את ליאם ויצאתי ראיתי את בן ושי מתווכחים
"תן להם לעבור" אמרתי לשומר בקרירות והוא נתן להם
קפצתי עליהם בחיבוק והם כמעט נפלו
"התגעגעתי אליכם" אמרתי יותר נכון צרחתי

נכנסנו לבית וליאם ורן הסתכלו עלינו
"ומי אלה?" רן שאל בכיווץ גבות
"זה שי וזה בן" אמרתי בחיוך והצבעתי על כל אחד
"טוב את באה?" שאל אותי
"לא אני לא הולכת היום" אמרתי
והוא הנהן
והלך
"טוב בואו למעלה" אמרתי
"בלי בלגן" ליאם צעק שהיינו בדרכנו למעלה
"טוב זה החדרים שיש תבחרו איזה אתם רוצים וזה החדר שלי" אמרתי והראיתי את החדרים
והם הסתכלו עליי בהלם
"טוב לכו תארגנו את הדברים ואז נצא לקנות לכם בגדים למהאתם חייבים חדשים" אמרתי והסתכלתי על החולצות הישנות שלהם הם גיחכו ונכנסו לחדר כל אחד לאחר
נכנסתי לחדר
ופתחתי את אחד מהמחשבים שלי
פרצתי לכמה דברים שהייתי צריכה או יותר נכון רציתי
סידרתי כמה דברים
וסגרתי את המחשב במהירות כששמעתי טריקת דלת
" ואם הייתי ערומה עכשיו?" שאלתי בציניות
ונשכבתי ליד בן ושי על המיטה שלי
"זה היה יכול להיות מעניין" בן אמר
"סתום מפגר" אני ושי אמרנו ביחד
ואז צחקנו שלושתנו
"טוב אני מחליפה בגדים ונצא לקניון" אמרתי
ורצתי לחדר ארונות כמו ילדה קטנה
רק שאני איתם אני יכולה להתנהג ככה
אני ובן נהיינו חברים טובים
אבל שי עדיין החבר הכי טוב שלי ואז בן