קמתי לעוד בוקר חסרת כוחות
נזכרתי במה שקרה אתמול
עכשיו שהם יודעים אלירן יכול להיות בסכנה כמו אתמול
קמתי בלית ברירה מהמיטה והתקדמתי לחדר מקלחת
ירדתי למטה והתיישבתי ליד שי
"תגיד לבן שהיום נלך לחפש לכם דירה" אמרתי והוא הנהן
"אני לא רוצה שתשלמי על זה" אמר
"כסף לא חסר לי ואתה יודע את זה" הודעתי
"למה, הם לא רוצים לשאר פה?" ליאם שאל
"לא יודעת הם אומרים שהם לא צריכים טובות וצריכים פרטיות או משהו כזה" אמרתי בגילגול עיניים
"קיצר אני הולכת לבית ספר ובערך בארבע נלך" אמרתי
ולקחתי את התיק
רן קם אחריי
ונסענו לבית ספר
הלכתי למחששה עם רן
"איך אתה?" שאלתי
"בסדר עדיין בהלם" לחש לי
וצחקקתי
"איך לא פחדת?" שאל
משכתי בכתפיי
"אחי מה האיש הזה רצה ממך אתמול?" מישהו מהחבורה שלו בא ושאל
הסתכלתי על אלירן מבולבלת
"האיש מאתמול" לחש לי והנהנתי בהבנה
"אה אמ... שאני יראה לו איפה המכולת" המציא משהו
וחבר שלו הנהן אבל זה לא נראה שהאמין
נתתי לו נשיקה בלחי
והתכוונתי ללכת
עד שעלוקה נדבקה לי לגב
"רדי ממני שמנה" אמרתי לתאיר
"היי אני לא שמנה" אמרה ושילבה ידיים בילדותיות
"נכון את הכי שמנה" אמרתי בחיוך
והיא עשתה פרצוף כועס.
נכנסתי לכיתה
והתיישבתי במקום הקבוע שלי
הדר נעמדה מולי
וואי היא לא יודעת לשחרר?
"את עדיין מתקרבת אליהם וגם לאלירן" אמרה בכעס
"אז..?" שאלתי
"את הולכת לשלם על זה" אמרה בחיוך והלכה לשפוטות שלה
גילגלתי עיניים
~כעבור שבוע~
כל השבוע הזה שמרתי על אלירן שלא יפגעו בו וניסו כמה פעמים נפצעתי לא מעט...
נכנסתי לבית ספר והלכתי לאלירן
הוא התעלם ממני והתייחס אליי בקרירות
"מה הקטע שלך?" שאלתי בכעס
"מה הקטע שלי באמת?" שאל בכעס
"מה קרה?" שאלתי
"את רצינית את חתיכת זונה" צרח
נתתי לו אגרוף
והלכתי מה עובר עליו
התהלכתי במסדרונות
רואה את הילדים ממהרים להגיע לכיתות כדי שחס וחלילה לא יאחרו
גיחכתי לעצמי על המחשבה הזאת
אבל עדיין הייתי עצבנית על זה שאלירן
החליט להתעצבן עליי ולקרוא לי זונה בלי סיבה
אוקיי יש בי יותר מידי עצבים ואם אני לא יוציא אותם מישהו ימות ואני רצינית
יצאתי מהבית ספר מקבלת מבטים כועסים מלירן
שכועס עליי בלי סיבה
טיפסתי מעל הגדר והתקדמתי לבית של ליאם
זרקתי את התיק ברחבי הבית מנצלת את זה שהוא ריק
החלפתי לטייטס וגופייה
וירדתי למתחם אימונים
וככה ביליתי את שארית היום שלי
עצרתי כדי לשתות מים
עליתי למעלה
ופגשתי את אלירן רן ואושר
התעלמתי מהם מזגתי לעצמי מים וירדתי שוב
התחיל קצת להחשיך
לפחות ככה רואים מהחלונות המוגנים שיש במתחם
כנראה שכל היום הייתי פה
עליתי לחדר התקלחתי התלבשתי
ונשכבתי על המיטה שוקעת בשינה
~
"דיי תעזוב אותי" אני צורחת והדמעות זולגות
"אני לא רוצה זאת לא אשמתי" המשכתי
והוא התעלם
לקח סכין גדולה והתקרב אליי
"את. הכל בגללך בגללך היא בגדה בי ואת הולכת לשלם על זה" אבא צרח
נצמדתי לקיר והוא קירב אליי את הסכין
~
קמתי במהירות מתנשפת זיעה קרה הייתה על מצחי
חקרתי את החדר לבדוק שהוא לא פה
נישמתי הייתה כבדה היה לי קשה
רצתי לחדרו של שי
הוא ישן כמו מלאך
אני לא רוצה להפריע לו
התקשתי לנשום יותר מרגע לרגע
ירדתי למטה
ופגשתי את ליאם
אוי לא
רצתי למטבח ושתיתי מים מנסה לסדר את נשימתי
"הכל בסדר?" שאל בדאגה
והנהנתי חוזרת למצב אדיש
"מה קרה?" שאל "כלום" מילמלתי
עליתי למעלה וניסיתי להירדם ללא הצלחה
אני לא יכולה למה זה חוזר זה אסור זה לא טוב
בלעתי את רוקי ונשכבתי על המיטה
אחרי שעתיים שניסיתי להירדם ללא הצלחה הלכתי לחדר של שי
נשכבתי לידו בעדינות מנסה לא להעיר אותו
"מה קרה קטנה?" שאל בישנוניות
"הוא חזר" אמרתי בקול רועד
שי הידק את חיבוקו
"את רוצה לספר לי?" שאל והנהנתי
התיישבנו שנינו
עדיין מחובקים
"הוא חזר הוא רוצה להתעלל בי לפגוע בי" אמרתי ובקול מילה קולי התחלש
"הוא לא פה הוא הלך הוא לא יפגע בך יותר אני שומר עלייך" אמר וליטף את גבי
רק לשי אני מראה רגשות אמיתיים
חוץ מאדישות ושמחה
"את רוצה לשאר איתי?" שאל והנהנתי קלות
נשכבנו ביחד בצורת כפיות
וסוף סוף הצלחתי להירדם
קמתי בבוקר עדין בין ידיו של שי
נזכרתי באתמול
באבא שלי באלירן...
בדקתי מה השעה בטלפון של שי ועל המסך היה רשום 10:36
טוב לבית ספר אני לא אלך
אחרי חצי שעה שפשוט שכבתי ובהיתי בתקרה
הרגשתי תזוזות מצידו של שי
"התעוררת?" שאל והנהנתי בחיוך
"יש לי עוד מעט עבודה" אמר בעייפות
"טוב קום תתארגן אני מריחה פנקייקים" אמרתי בהתרגשות
הוא צחק על ההתנהגות הילדותית שלי
וקם להתארגן
קמתי אחריו והלכתי לצחצח שיניים
ירדתי למטה וראיתי את שי מתחיל לטחון פנקייקים
התיישבתי מולו וכל הפנים שלו היו מלאים בשוקולד
התחלתי לצחוק הוא נראה כמו ילד בן שלוש שרק היום גילה מה זה שוקולד
התחלתי גם אני לטחון
שי הלך לעבודה
ואני ירדתי למתחם אימונים
ואפשר להגיד ששם הייתי כל היום
"אחמ אחמ" שמעתי שיעול מזויף מכיוון הכניסה
סיבבתי את ראשי
וראיתי את רן אושר ואלירן
המשכתי לתת אגרופים לשק אגרוף
עזבתי את השק אגרוף והלכתי לשתות
"מה אתה רוצה?" שאלתי בקרירות
"ליאם שואל אם את רוצה לאכול" הודיע
"תגיד לו שאני לא רעבה" הודעתי
"את כל היום פה אולי תעשי הפסקה" אושר הציע והנדתי את ראשי לשלילה
הם עלו שוב
והמשכתי במסלולי האימונים
אחרי זמן מה עליתי ללמעלה שתיתי מים
והתיישבתי לאכול תפוח
אני לא רעבה אני אפילו לא יודעת למה אבל איבדתי את תחושת הרעב
YOU ARE READING
Bad Girl
Short Story««גמור»» היי אני אור אני בת 16.5 ההורים שלי התגרשו בגלל שאמא שלי בגדה באבא ומאותו יום רק הדרדרתי •שותה ומעשנת לפעמים סמים •גנבתי מלא •אני האקרית פרצתי לאתרים חסויים וחשובים •רצחתי כמה אנשים חלקם חשובים •מהמרת •אוהבת פוקר •אלימה •עקשנית •חצופה •מתא...
