Part 57

4K 173 21
                                    

"אל תפגע באורן זה לא אשמתו" אמרתי ועליתי למעלה

נשכבתי על המיטה ליד תאיר ודיברנו
דפיקות בדלת נשמעו וקמתי לפתוח בפתח אורן עמד עם חיוך
"תודה הצלת אותי" אמר בשקט
"וניצחתי" הזכרתי לו והוא צחק
"אם ליאם כועס עליך בגלל שדיברת איתנו או משהו תגיד" אמרתי בשקט והוא הנהן

"טוב ביי" אמר והסתובב ללכת

~~
~~

תאיר הלכה לפני שעה והגיע הזמן שלי לרדת
ירדתי למטה ופתחתי את הדלת
כולם עמדו שם בשורה מסודרת וליאם דיבר עם כמה אנשים
"סוף סוף" אמר והסתובב אליי בחדות
"מה אתה רוצה" שאלתי בחריקת שיניים
וראיתי שאורן עומד לחוץ
"אני מבין שהכמה ימים אצל בריאן לא עזרו" אמר והתקדם אליי
"אני רואה שאתה לא עיוור" אמרתי באדישות
לסתתו התהדקה וידיו התאגרפו
"מה יעזור לך בשביל שתהיי ממושמעת?" שאל
"שום דבר" עניתי
"אמ.. בוס הפרטים על עמית פה" קול מוכר נשמע מאחוריי
הוא התקרב אל ליאם והגיש לו דף עם הפרטים
הוא הסתובב והרגשתי איך הכעס משתלט עליי
"מה הוא עושה פה" כמעט צעקתי
"עובד פה" ליאם אמר באדישות
"אוקיי אז אני לא" אמרתי והסתובבתי לצאת אבל כמה עובדים חסמו את המעבר
"בגלל זה שלחת אותי לבריאן" אמרתי מחברת את הפרטים
והוא הנהן בחיוך מרוצה
"בן זונה" מילמלתי
"תרגעי" ליאם אמר בכעס
"לא רוצה" אמרתי ואחזתי בסכין שהייתה על השולחן
"תניחי את זה" ליאם צעק
וזרקתי את הסכין על השק אגרוף והיא עשתה בו חור
"תרגעי אור בואי נשכח את העבר אני בכל זאת אבא שלך" הוא אמר בקול רגוע
"אתה לא אבא שלי תבין" צרחתי עליו
"אתה בן של זונה אתה הרסת לי את החיים ואני יהרוס את שלך" אמרתי בקול מאיים
והסתובבתי לצאת העפתי את השומרים
והתקדמתי ללמעלה
אבל מהר מאוד נמשכתי ללמטה
וכמה ידיים אחזו בי ומשכו אתי לבפנים
הבטתי בליאם במבטי שנאה והוא כועס
"את עברת כל גבול" אמר בשקט
"אני יגיד לך מה הקטע אתה יודע שאני יותר טובה ממך ועכשיו מתחילים לדבר עליי ושוכחים ממך ולכן אתה עושה את זה" אמרתי כדי לעצבן אותו לא חושבת שזה נכון בכלל
הוא התקרב אליי בצעדים מאיימים והוציא אקדח ממכנסיו
הבטתי בו משועשעת
הוא כיוון עליי את האקדח אותו אקדח שכיוון אליי בתחנת משטרה
גיחכתי "אתה לא חושב שאתה צריך להחליף אקדח לפעמים" אמרתי משועשעת
"אותו אקדח מתחנת משטרה עכשיו אני אמורה לבוא ולבחון את האקדח אבל זה לא מה שיקרה" אמרתי בקול מאיים
השתחררתי מהידיים של השומרים ובצעד מהיר לקחתי לו את האקדח וכיוונתי עליו
לא התכוונתי לירות
והשומרים שלו כיוונו לכיווני את האקדחים
"אני חושב שמגיע לה להיכנס לחדר" אמר
שוב תפסו אותי והכניסו אותי לחדר חשוך
וריק לא היה בו כלום
"את תהיי פה עד מחר" ליאם אמר יצא מהחדר נעל את הדלת והלך

את שאר הזמן ביליתי בלא לעשות כלום כל כך התעצבנתי עליו ועל הבן אדם הזה שחושב שהוא אבא שלי
נעמדתי מול הקיר
בדקתי שאין מצלמות והאחת שהייתה שברתי
הכתי את הקיר בחוזקה עד שהרגשתי את הדם נוזל מהידיים שלי

הדלת נפתחה ומישהו עם מגש אוכל ומים נכנס
הסתכלתי עליו בשנאה והוא הביט בי מרחם
הוא הניח את האוכל על הרצפה והלך וכמובן שלא שכח לנעול את הדלת

אין לי מושג כמה זמן עבר אבל כנראה שהרבה לא אכלתי את האוכל ולא שתיתי את המים
התעוררתי וקמתי מהרצפה הקשה
הלך לי הגב
הדלת נפתחה בחוזקה וליאם נכנס הוא הסתכל על האוכל שנשאר כמו אתמול ואז עליי
"למה לא אכלת" שאל בחריקת שיניים ואני התעלמתי ממנו
"אני יביא כמה אנשים שיטפלו בך" אמר ואני שתקתי
הוא יצא ואחריו מישהו נכנס וטיפל בידיים שלי בלי לומר מילה
הוא יצא ואז שוב ליאם נכנס
"תאכלי" אמר והגיש לי מגש עם אוכל
"עכשיו" צרח כשראה שאין לי כוונה לאכול
לקחתי את המגש וזרקתי אותו על הקיר
"אין בעיה את תישארי פה עוד יום" אמר ויצא
"בסוף את תישברי" אמר מבעד לדלת

'אני חייבת לברוח מפה' מילמלתי
אני מכירה את המקום הזה טוב
אני רק צריכה לעבור את הדלת ולברוח מבלי שיראו

חיפשתי על הרצפה משהו שיעזור
ומצאתי חתיכת ברזל
עיקמתי אותה לצורה לא מוסברת
והכנסתי לחור המנעול
הדלת נפתחה
הצצתי כדי לראות מה יש השומרים עסוקים בלדבר עם ליאם
אני יכולה ללכת מהצד השמאלי והם לא יבחינו בי

עברתי את האזור הזה ורצתי עד שהגעתי לחדר
לקחתי את התיק עם המחשב שלי אקדח סכין וקצת כסף סידרתי קצת את השיער כאילו יש לי את כל הזמן שבעולם
וברחתי דרך החלון
יצאתי מהאחוזה ורצתי לכל מקום אפשרי
עד שהגעתי ליער שהיה רחוק מביתו
השעה הייתה כבר שבע בערב
לא אכלתי או שתיתי ואני חייבת משהו אם אני לא רוצה לקרוס
התקדמתי לסופר במראה הכי תמים שיש לקחתי בקבוק מים גדול וכמה דברים למאכל
וברחתי משם חזרתי לאותו היער ושתיתי ואכלתי
הגיע הזמן לדפוק קופה

תודה על כל הצפיות וההצבעות😍❤️

Bad Girl Where stories live. Discover now