*כעבור חודש*
אני כבר לא מרגישה לאלירן מה שהרגשתי אליו פעם וככה זה גם אצלו רואים איך הוא מסתכל על הילדה החדשה הזאת
אני ועומר מדברים פעם ב... עדיין לא סיפרתי לו הכל אני כל הזמן מצליחה להתחמק מזה איכשהו
וליאם עדיין לא החזיר אותי לכנופייה למרות ששמעתי אותו ואת בריאן מדברים על זה
נהייתי הרבה יותר קרה חוץ מליד כמה אנשים
בן ושי כבר עברו דירה ואני באה אליהם מלא
הם גרים ביחד אז הדירה שלהם נראית כמו זבל
"אלירן" קראתי לו
והוצאתי אותי מהבהייה בילדה החדשה
"מה חיים" אמר הרמתי גבה
"בוא שנייה" אמרתי לו
הלכנו לצד
החלטתי לגמור איתו את זה
"אמ.. אני כבר לא מרגישה אליך מה שהרגשתי אליך פעם וגם אתה לא
נראה לי שעדיף שנגמור עם זה" אמרתי בעדינות אבל בקשיחות
"אז לפחות נוכל לשאר ידידים" שאל בחיוך
"ברור" אמרתי והוא משך אותי לחיבוק
"יאללה לך לחברים שלך" אמרתי בחיוך
הוא חיבק אותי והלך
טוב עם זה גמרנו
~~
~~
נכנסתי לבית וראיתי את ליאם בריאן ועוד שני אנשים לא מוכרים
"שבי רגע אנחנו רוצים לדבר איתך" ליאם אמר
בלי להתווכח ישבתי על הספה
"מה" שאלתי בקרירות
"אני מחזיר אותך בתנאי שתתחילי להתנהג כמו כולם ותכבדי אותי" ליאם אמר בקשיחות הרמתי גבה
"אתה יודע שאני לא ישתנה אז אם אתה רוצה אני לא יצטרף" אמרתי בחיוך ציני
"במילא אתם מסתדרים טוב יותר בלעדיי" אמרתי באדישות
"יש שמועות שהקוברה פרשה או שאני העפתי אותה כי היא לא טובה מספיק אז אם את רוצה להוכיח אחרת מציע לך להצטרף" אמר בשילוב ידיים
"תן לחשוב על זה עוד משהו?" שאלתי
"אין לחשוב רדי עכשיו ללמטה" קבע
גילגלתי עיניים וירדתי
נכנסתי לפנים וכולם היו שם גם החדשים וגם הרגילים
"נו החזיר אותך?" אושר שאל
"מקווה שלא" אמרתי בקרירות
"למה לא?" רוי התערב
"אין לי כוח לזה הוא חושב שהוא יכול להחליט עליי וכל החרא הזה וחוץ מזה אם הוא הוציא אותי שיוציא עד הסוף" אמרתי בכעס
"הוצאתי אותך להפסקה לא הוצאתי אותך לגמרי מהכנופייה" ליאם אמר מהכניסה
גילגלתי עיניים
"אמרתי כבר שאני שונאת אותו?" שאלתי
"כן אמרת" אמר
"טוב אני יכולה ללכת?" שאלתי
"לא את לא" אמר
"לפני כשעה הגיעה אלינו הידיעה שאמנון חטף מישהו מהכנופייה שלנו לפני חודש" ליאם התחיל ובחן את כולם
"גילינו שאותו אחד הרג לא מעט מהעובדים שלו ביום שברח" הפסיק ובחן אותנו שוב
"ואותו אחד לא ידיע אותנו בזה" הוסיף ומבטו נעצר עליי
גילגלתי את עיניי
"שאותו אחד יודה עכשיו" קבע
"הייתי אומרת שזאת אני כן אבל אני כבר לא בכנופיה שלך" אמרתי בשילוב ידיים
וכולם הסתכלו עליי
"את כן" אמר בכמעט צעקה
"לא אני לא" אמרתי בחיוך
הוא נשם עמוק כאילו ניסה לא להרוג אותי
"מה הם עשו לך?" שאל "אמ.. כלום"
אמרתי
"בטוחה?" שאל בכיווץ גבות
"אין יותר בטוחה ממני" אמרתי בקרירות
"ולמה לא אמרת?" שאל "כי זה לא עניינכם"
"כן זה כן" אמר ונשם בחוזקה "יש לך מזל שפגעת ברוב העובדים שלו וחלקם הרגת" הוסיף גילגלתי עיניים
"עוד משהו?" שאלתי בחוסר עניין
"לכי לחדר שם" אמר והצביע על דלת
"ולמה בדיוק?" שאלתי "עכשיו" קבע
"לא באלי" אמרתי
"לא שאלתי"
וככה זה המשיך לעוד כמה דקות
כולם הסתכלו עלינו
הוא זרק את הסכין לכיווני בלי שום כוונה לפגוע בי
הסכין עברה צמוד לראשי
וכולם הוציאו קול בהלה
הוא התקדם אליי בצעדים מאיימים ואני לא זזתי
רק חיכיתי לראות מה יעשה
"טוב נראה לי כדאי שנלך" בריאן אמר לליאם
"לא אני רוצה לראות מה הוא רצה לעשות לי" אמרתי בחיוך
"תגידי יש לך משאלת מוות" שאלו אותי שוב את השאלה הזאת
בריאן משך אותי אחורה
וגם דיבר עם ליאם
כולם הסתכלו עליי ואז על ליאם
חייכתי לכיוונו והוא החזיר לי מבט כועס
רוי ועומרי הלכו להרגיע את ליאם וארי התקדם אליי
"תגידי זה נהיה תחביב אצלך" כמעט צעק "כל כך כיף לך לעצבן אותי עד שהוא לא יהרוג אותך את לא תרגעי" "הוא לא יהרוג אותי" אמרתי בביטחון
"ומי קבע את זה?" שאל "אני" אמרתי בחיוך
"בואי" ליאם אמר כשנרגע
הוא ובריאן התקדמו לאותו חדר שאמר מקודם
הלכתי אחריהם ונכנסנו
החדר נראה כמו משרד
שולחן שחור היה באמצע החדר כיסא מצד אחד ושניים מהצד השני
על הקיר היו תלויים כל מיני דברים
וצמוד לקיר היה ארון ואני בטוחה שהוא לא של בגדים וספה שחורה
התיישבתי על הכיסא לידי בריאן וליאם נשען על השולחן
"החלטנו שאת תהיי במשך שבוע בכנופיה של בריאן תעזרי לו לפעמים ותראי איך העובדים שלו ממושמעים" ליאם התחיל
"אז ממחר את תצטרפי לבריאן.לטובתך כדאי שתתנהגי כמו שצריך" הוסיף
הנהנתי
YOU ARE READING
Bad Girl
Short Story««גמור»» היי אני אור אני בת 16.5 ההורים שלי התגרשו בגלל שאמא שלי בגדה באבא ומאותו יום רק הדרדרתי •שותה ומעשנת לפעמים סמים •גנבתי מלא •אני האקרית פרצתי לאתרים חסויים וחשובים •רצחתי כמה אנשים חלקם חשובים •מהמרת •אוהבת פוקר •אלימה •עקשנית •חצופה •מתא...
