^יום שיחרור מהבית חולים^
אני ושי יצאנו מבית החולים חיוך מטופש פרוס לי על הפנים
בזמן שהיינו בבית חולים הצטלמנו הרבה עם התינוק
אני שי ליאם והתינוק
"רגע אבל איך תקראי לו" שי שאל
"אולי אביאל?" שאלתי אני מתה על השם הזה
"שלום אביאל אני דוד שי" שי אמר ואביאל החזיק את האצבע שלו
"טוב מה את עושה איתו בינתיים את צריכה לחזור לבית ספר" שי אמר כשהיינו בדרך לבית
"אני לא יודעת נמצא לו מטפלת חוץ מזה בינתיים זה חופש" אמרתי בחשש
הוא הנהן
הגיע הזמן שלי לחזור לכושר
היום אני יתחיל
שי נשאר עם אביאל ואני עשיתי ספורט כי מה לעשות חייב
^כעבור חודש^
אביאל כבר בן חודש הוא כל כך חמוד יש לו עיניים בצבע טורקיז אפור
זה יכול להשתנות כי זה עדיין לא קבוע אבל בואו נקווה שזה לא השתנה
חזרתי כבר לגזרה הקודמת שלי אחרי יום ולילה של ספורט
ובעיקרון היום אני צריכה 'לחזור לארץ'
דיברתי עם ליאם תכננו מה אני יגיד למה טסתי וכאלה
נכנסתי לבית עם מזוודות שכאילו יש שם דברים ואפילו מתנות לכל אחד
כולם קפצו עליי בחיבוקים
תאיר אלירן רן אושר עומר ארי רוי עומרי
וכל השאר...
"התגעגענו" צעקו ביחד
וחייכתי
הולך להיות קשה לשקר להם ועוד זה שעומר הוא האבא של אביאל
אבל מה אם הוא לא יקבל את זה
אני יודעת שאני אוהבת אותו אבל לא נראה לי שהוא אוהב אותי כאילו הוא לא
אני יעדיף לא לספר לו
את שאר היום העברנו ביחד
"אני צריכה ללכת" אמרתי כשנזכרתי שאביאל נשאר עם שי
"מה למה" שאלו ביחד
"אני פשוט צריכה" אמרתי
יצאתי מדלת הבית והתקדמתי למכונית
הרגשתי נשימות על צווארי הסתובבתי וראיתי את עומר
"את יודעת את לא יוצאת לי מהראש אני כל כך רוצה לטעום את השפתיים האלה שוב" אמר בקול צרוד וסקסי
"אתה לא אתה לא מתכוון לזה" מילמלתי
"אני צריכה ללכת" הוספתי ונכנסתי למכונית
נסעתי במהירות לבית וראיתי את שי ישן על הספה
ואביאל שוכב בערסל ומצחקק
אח אני חולה על הילד הזה
דפיקות בדלת תפסו את תשומת ליבי הסתכלתי על הדלת כאילו היא תפתח מעצמה
בלת ברירה קמתי מהספה ופתחתי את הדלת פוגשת את פניו של ליאם
"הבאתי אוכל" אמרו הגיש שתי מגשי פיצה
בלי לחכות הנחתי אותם על השולחן והתחלתי לזלול.
ליאם הצטרף אליי
והשארנו קצת לשי
הבכי של אביאל הקטן נשמע
קמתי אליו וריח מסריח עלה מהטיטול שלו
"איכ" מילמלתי
לקחתי טיול חדש מגבונים
הנחתי אותם על הספה והחלפתי לאביאל טיטול
וליאם עשה פרצופים נגעלים
"מה תעשי שתחזרו לבית ספר?" שאל
"אני לא יודע כנראה יקח מטפלת" נאנחתי
*נקודת מבט עומר*
כשאור עזבה ממש התגעגעתי אלייה
אני יודע שאני מרגיש אלייה דברים אבל אני לא יודע מה
זה משהו שלא הרגשתי לבנות אחרות
כשהיא חזרה היא התנהגה אליי ממש מוזר כאילו היא מסתירה משהו
*תחילת הלימודים*
השאירו אותי את אושר רן ואלירן כיתה
אז שוב כיתה י'ב
רק שהפעם נהיה עם י'א קטינים
דחו לי את הגיוס בשנתיים
והיום הסיוט מתחיל
נכנסנו לבית ספר והלכנו למחששה
*נקודת מבט אור*
"בטוח שזה בסדר?" שאלתי את שי שנשאר עם אביאל הקטן שלי
"ברור" אמר בחיוך
"אוקיי אני יבוא בכל פעם שיהיה לי הפסקה אם משהו קרה תתקשר אליי ואני יבוא" אמרתי
והוא הנהן
"תודה באמת" אמרתי בכנות ויצאתי מהבית
נכנסתי למכונית ונסעתי לבית ספר
בגלל בהריון אני מעשנת פחות לפחות ככה התרגלתי
הלכתי למחששה להגיד שלום לכולם
ותוך כמה שניות הרגשתי את הקופה על הגב שלי
"אח שמנה רדי כבר" צעקתי
היא צחקה וירדה
ראיתי את עומר הוא הסתכל עליי במבט לא מובן
כאילו הוא יודע משהו בלעתי את רוקי
ובכל זאת אמרתי לכולם שלום
~~
~~
סוף סוף הפסקה לקחתי את התיק ונסעתי לבית
נכנסתי לבית וראיתי את שי יושב ורואה טלוויזיה
ואביאל שוכב על השמיכה ומתעסק איתה
"מה קורה קטנצ'יק" התכופפתי לאביאל
דפיקות בדלת הפריעו לי לשחק עם אביאל
קמתי מהרצפה והתקדמתי לדלת במחשבות של מיזה יכול להיות
פתחתי את הדלת
ומבטי פגש את עומר
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"באתי לראות איפה את גרה ולמה יצאת מהבית ספר" ענה
הבכי של אביאל נשמע
"אני צריך ללכת אני יבוא בערב לעזור לך" שי אמר ויצא מהבית
"טוב אני צריכה ללכת" מיהרתי להגיד
"מי זה בוכה?" שאל ונכנס לבית בלי לשאול
נשכתי את שפתי בחוזקה
"מי זה?" שאל כמעט בצעקה והסתכל על אביאל שנפל לו המוצץ
"אביאל" אמרתי בשקט
"של מי הוא?" שאל
"שלי" "מה מי האבא?" שאל מבולבל
"אמ.. אתה" אמרתי בחשש
"לא אני לא אף פעם לא הזדיינו" כמעט צעק
"זוכר את האירוע האחרון ושאחריו השתכרנו?" שאלתי "אז כנראה שאני ואתה שכבנו כי בוקר אחרי קמתי במיטה שלך" הוספתי "עשית בדיקה?" שאל
"כן" עניתי
"אני לא מאמין" אמר בשקט
YOU ARE READING
Bad Girl
Short Story««גמור»» היי אני אור אני בת 16.5 ההורים שלי התגרשו בגלל שאמא שלי בגדה באבא ומאותו יום רק הדרדרתי •שותה ומעשנת לפעמים סמים •גנבתי מלא •אני האקרית פרצתי לאתרים חסויים וחשובים •רצחתי כמה אנשים חלקם חשובים •מהמרת •אוהבת פוקר •אלימה •עקשנית •חצופה •מתא...
