Part 51

4.1K 172 13
                                    

הדלת נפתחה בחוזקה
הוא שיחרו את החבלים והחזיק בי
"בואי" אותו אחד אמר שהתנגדתי לו
התהלכתי אחריו בחוסר רצון

היינו בבניין נטוש כזה
'זה הזמן שלי לברוח' חשבתי
בדקתי איפה היציאה איפה יש שומרים וכמה
"אל תעשי בעיות" אותו אחד אמר בקול נמוך
גילגלתי עיניים
הוא בא לפתוח איזה דלת עם מפתח

ניצלתי את זה והתחלתי לרוץ במהירות ליציאה
השומרים רדפו אחריי אחד בא ממולי נתתי לו בעיטה חזקה באזור הרגיש הוא התקפל והאקדח נפל לו
לקחתי את האקדח ויריתי בשומרים
הם נפלו על הרצפה
המשכתי לרוץ
הגעתי למכולת כזאת
"אני די קרובה לבית" מילמלתי לעצמי
המשכתי לרוץ

נעמדתי מול הבית של ליאם המכונית שלהם לא פה
הם לא בבית יותר טוב
נכנסתי לבית
והלכתי להתקלח

יצאתי מהמקלחת ניקיתי את המראה מהאדים שכיסו אותה והסתכלתי על החתכים ביד זה מכוער ומגעיל שקיות שחורות מצאו את מקומן מתחת לעיניים
חבשתי את הידיים בתחבושות חדשות לא הצלחתי בגב אבל בסדר
לבשתי חולצה ארוכה ושורט קצר
אני מעדיפה שלא יראו את הידיים שלי בזמן הקרוב

"איפה היא?" שמעתי את ליאם צועק
ירדתי למטה בהיסוס
כאב לי כל הגוף
"אני פה" אמרתי בשקט
הם הסתכלו עליי
ורן ואושר קפצו לחבק אותו
התכווצתי מכאב ורק קיוויתי שאף אחד לא שם לב
"איפה לעזאזל היית?" ליאם שאל ובחן אותי
"סתם הייתי במועדון" אמרתי את מה שעלה בראשי
הוא הנהן
"אוף למה לא ענית לנו" אושר שאל בדאגה
משכתי בכתפיי
"אושר רן בואו יש לנו קטטה במועדון" ליאם אמר והם הלכו אחריו

עליתי למעל והוצאתי את הטלפון מהתיק
מלא שיחות והודעות הופיעו על המסך
בעיקר מאושר ליאם רן בן שי ואלירן
ושתי הודעות ושיחה אחת מעומר

נשכבתי על המיטה ונרדמתי
~~
~~
"חמודה קומי" שמעתי קול רך ונעים
היא הניחה יד על אחד החתכים
"אח" אנחת כאב יצאה מפי
"אוי סליחה" מלמלה במהירות
"זה בסדר" ביטלתי את דבריה
חייכתי אלייה
"יש לך בית ספר" אמרה בחיוך נעים
הנהנתי ובחוסר רצון קמתי להתארגן
לבשתי חולצה לבנה ג'ינס שחור
ומעל החולצה לבשתי ג'קט שחור
נעלתי נעלי אדידס סופרסטאר
וירדתי למטה

"למה את לובשת ג'קט חם" רן אמר שנסענו לבית ספר
"קר לי" שיקרתי
הוא הסתכל עליי לא מאמין אבל בסוף משך בכתפיו
הלכנו למחששה ואלירן קפץ עליי בחיבוק ולחץ לי על הידיים ובטעות נגע בגב
פרצופי התעוות בכאב
"את בסדר למה לא באת איפה היית?" שאל במהירות
"אני בסדר" שוב שיקרתי
"למה את עם ארוך?" אושר ואלירן שאלו
"כי קר לי" אוחח כמה שקרים רק בפחות משעה
עומר הסתכל עליי במבט לא מאמין
תאיר קפצה לי על הגב וניסיתי כמה שיותר לשמור על פנים רגילות ולא למות מכאב
"שמנה רדי ממני" צעקתי עלייה
היא צחקה וירדה
וחיבקה אותי
"פאק יוחאי יהרוג אותי אני חייבת ללכת" אמרה שהצילצול התנגן ברחבי בית הספר ורצה

התיישבתי במקום שלי
ועומר בא אחרי
"מה אתה עושה פה?" שאלתי כשעמד מולי
"למה את עם ארוך?" שאל ברצינות
"קרלי" עניתי בהרמת גבות הוא הרים גבה
"ואיפה היית ביומיים האלה?" שאל "מועדון" עניתי
"אני לא קונה את זה" אמר ומשך אותי לשירותים
"תורידי את הג'קט" אמר
הנדתי בראשי לשלילה
"תספרי לי את האמת" קבע
התיישבתי על השיש "תשבע שאתה לא מספר לאף אחד" השבעתי אותו
"נשבע" אמר
סיפרתי לו הכל
"את עובדת עליי?" שאל הנדתי את ראשי לשלילה
"תראי לי" "לא" אמרתי בשקט

הוא הוריד לי את הג'קט בכוח
וראה את התחבושות עם הדם
"למה את לא אומרת להם" שאל בדאגה?
"ככה כי זה לא עניינם" עניתי בכעס ולבשתי את הג'קט
"אני מצטער אני לא יגיד לאף אחד אבל את צריכה לטפל בזה" אמר בשקט
חייכתי חיוך קטן
"רוצה נלך היום להמשיך את הגרפיטי שלא סיימנו" שאל בחשש "כן" אמרתי וחייכתי הוא החזיר לי חיוך
"טוב יאללה יש לך שיעור" אמר גיחכתי והלכתי הוא יצא כמה שניות אחרי

~~
~~

נעמדנו מול הגרפיטי החצי גמור
"ממשיכים?" שאל הנהנתי
שמנו את המסכות על הפנים
לקחתי את הספריי והמשכנו אותו

~~

נעמדנו מול הגרפיטי וחייכתי הסתכלתי על עומר שחייך גם כן
"זה יצא אפילו יותר יפה מהקודם" אמר בחיוך
הנהנתי בחיוך
והנחתי את הספריי על הרצפה
התיישבנו על הרצפה בבניין אחד מול השני הוא הוציא פחית אקסל
"אז..." אמר
"אז.." ניסיתי להבין אותו
"מה... למה עברת אלינו?" שאל
"זה משנה?" שאלתי והוא משל בכתפיו
"אז מה הסיפור חיים שלך?" המשיך לשאול שאלות
"לא כזה מעניין ושלך?" העברתי את השאלה אליו אני שונאת לדבר על עצמי
"אם אני אומר את אומרת אחריי?" שאל
הנהנתי

"טוב אז כשהייתי בערך בן עשר
אמא ואבא שלי החליטו לעזוב אותי ואת בריאן
פשוט בוקר אחד קמנו והיינו לבד אף אחד לא היה בבית הוא היה ריק לא היה שום דבר שקשור לאבא או אמא שלי

בריאן התעצבן על זה מאוד והוא היה חוזר לבית שיכור ומסריח מסיגריות ולפעמים עם כל מיני זונות
שמעתי אותם בתוך החדר גונחים ואני חשבתי שבריאן מרביץ לבנות האלה
בכל זאת ילד בן עשר" אמר בגיחוך
"ואז איכשהו בריאן וליאם הכירו
הם התחילו להיות חברים הם פרצו למכולת כדי להשיג אוכל גנבו מאנשים בשביל הכסף
ליאם באיזשהו מצב שיקם אותו אבל גם הרס אותו בקטע של הגנבות
אבל הם עשו את זה למטרה טובה בשביל הבריאות שלנו בשביל האוכל ובשביל לחיות
אחרי בערך חצי שנה בריאן התחיל באמת להתייחס אליי
ולדאוג לי כמו שאף אחד לא דאג הוא היה אבא שלי
אפילו יותר טוב ואז הכרתי את רן ונהיינו חברים" אמר בקול חלש
וגיחך בעצבות

Bad Girl Where stories live. Discover now