Part 47

4.2K 176 9
                                    

*נקודת מבט ליאם*

"די תעזוב אותי" שמעתי את אור צועקת
"זאת לא אשמתי" המשיכה
רצתי לכיוון חדרה
וראיתי אותה ישנה
תופסת בחוזקה את השמיכה
מצחה רטוב מזיעה וגבותייה מכווצות

ניערתי אותה קלות מנסה להעיר אותה
ובסוף היא קמה והתנשפה בחוזקה
היא סקרה את החדר כאילו מישהו חוץ ממני וממנה נמצא שם

"מה אתה עושה פה?" שאלה בקול צרוד
"שמעתי אותך צועקת אז באתי לבדוק מה קרה" עניתי בשקט
"את יכולה לספר לי מה קרה את יודעת?" ספק שאלתי ספק אמרתי
היא הנהנה באיטיות
"אני מצטערת, אתה יכול לחזור לישון" אמרה בשקט
"אוקיי לילה טוב" אמרתי בשקט וחיבקתי אותה היא החזירה לי חיבוק
ויצאתי מהחדר
שמעתי אותה ממלמלת כמה דברים

עכשיו אני בכלל לא יצליח לישון
לפי מה שהבנתי היא עברה די הרבה בחיים שלה
אני לא יודע מה היא לא מספרת כלום

נשכבתי על המיטה והבטתי בתקרה הלבנה

אחרי שעה שלא הצלחתי להירדם
החלטתי לבדוק אם כולם בסדר
עליתי למעלה ופתחתי את הדלת של אור
המיטה הייתה ריקה
התקדמתי לחדר של שי
ושמעתי את קולה של אור
"אני לא יכולה יותר" זה מה ששמעתי והחלטתי לעבור את זה אם היא תרצה לספר לי היא תספר
לפחות יש מישהו שהיא מספרת לו דברים
המשכתי לבדוק את החדרים כולם ישנים
חוץ מאור וכנראה שגם שי כי הם מדברים

נשכבתי על המיטה והחלטתי לנסות להירדם בכוח

התיישבתי במטבח ראיתי את רן יורד
"להעיר את אור?" שאל
"לא אני אל רוצה שהיא לא תלך היום לבית ספר" אמרתי והוא היה מבולבל אבל הנהן
"למה?" שאל כשהביאו לו את הקפה
"היא לא ישנה כל כך טוב" אמרתי והוא הנהן

שי ובן הלכו לעבודה שלהם כבר אור עדיין ישנה
היום החלטתי לקחת חופש אני רוצה לדבר עם אור
להתאמן קצת ולסדר כמה דברים

אור ירדה במדרגות בעייפות
"בוקר טוב" אמרתי בחום

אני בדרך כלל לא מדבר ככה רק עם כמה אנשים מסוימים

היא החזירה בוקר טוב
והלכה למטבח

"איך את?" שאלתי והלכתי אחרייה
"בסדר" מלמלה
"את רוצה לספר לי מה זה היה אתמול" שאלתי בשקט
"לא אני מעדיפה שלא" אמרה והשפילה את ראשה
"אתה יכול לא להגיד את זה לאף אחד?" שאלה
הנהנתי
"את רוצה היום לצאת למשימה או חופש היום?" שאלתי
"משימה אני צריכה קצת להוציא עצבים" אמרה בגיחוך
חייכתי אלייה

"ממתי התחיל לך הדבר הזה?" שאלתי ולפי הפרצוף שלה היא הבינה למה התכוונתי
"בעיקרון זה היה לי לפני שנה וחצי שנתיים אבל בשבוע האחרון זה חזר" אמרה בשקט כאילו התביישה בזה
"את יכולה לסמוך עליי אני לא יגיד לאף אחד לא ירחם עלייך או יצחק אני יכול לעזור לך" אמרתי בדאגה

אני באמת דואג לה רואים שהיא עברה הרבה בחיים ואני לא רוצה שתרגיש לא בנוח או לא בסדר היא רק ילדה

היא הנהנה באיטיות והביטה בשולחן
"טוב אני יוצא לריצה רוצה לבוא?" שאלתי
היא הרימה את ראשה והנהנה
עלינו להתלבש
החלפתי לגופייה לבנה ומכנס קצר של אדידס
ירדתי למטה וראיתי אותה עם בגדי ספורט של נייק

"יצאנו?" שאלתי והיא הנהנה

התחלנו לרוץ בדרך כמה צלמים צילמו אותנו
בעיקר צחקנו להוציא אותה קצת
מהבאסה

חזרנו לבית אחרי כמעט שעה שרצנו
"צריכים לעשות את זה יותר" אמרתי ושתיתי מהמים
היא הנהנה ולגמה מבקבוק המים
"מה את רוצה לעשות?" שאלתי
"אין לך עבודה" שאלה
"לקחתי חופש" אמרתי
היא הנהנה

*נקודת מבט רן*

"תגיד איפה אור?" אושר שאל
"ליאם אמר שהוא רוצה שהיא תישאר בבית היא לא ישנה טוב או משהו כזה" אמרתי ולקחתי עוד שאחטה (אין לי מושג אם רשמתי נכון) מהסיגרייה
"נו הצלחתם לגרום לה לבכות?" אילעי שאל
"לא אני לא בטוח שהיא יודעת מה זה לבכות בכלל" עניתי
הם גיחכו
"בוא נישאל את שי אם הוא ראה אותה בוכה" אושר הציע
הנהנתי
אולי הוא ראה אותה מתישהו בוכה

~~
~~

נכנסנו לחדר של שי
וראינו אותו בטלפון
טרקתי את הדלת והוא הפנה את תשומת הלב אלינו
"מה?" שאל
"באנו לשאול שאלה" אושר אמר
"שאלו" אמר בחוסר עניין
"זה בקשר לאור" אמרתי והוא התיישב
"ראית אותה מתישהו בוכה?" אושר שאל ונשך את השפתיים
"את האמת שלא לא ראיתי אותה בוכה או שמעתי אותה והיא מספרת לי הכל" אמר בכנות
"ולפי מה שהבנתי היא לא בכתה כמה שנים טובות" הוסיף
"אמ... אוקיי" מילמלתי
ויצאנו מהחדר שלו
"אוקיי אז כנראה שהפסדנו בהתערבות" אמרתי
ואושר הנהן

Bad Girl Where stories live. Discover now