««גמור»»
היי אני אור
אני בת 16.5 ההורים שלי התגרשו בגלל שאמא שלי בגדה באבא
ומאותו יום רק הדרדרתי
•שותה ומעשנת לפעמים סמים
•גנבתי מלא
•אני האקרית פרצתי לאתרים חסויים וחשובים
•רצחתי כמה אנשים חלקם חשובים
•מהמרת
•אוהבת פוקר
•אלימה
•עקשנית
•חצופה
•מתא...
*נקודת מבט ליאם* "איפה היא לעזאזל איך היא ברחה" צעקתי על כולם והם שתקו "עכשיו אתם הולכים לחפש אותה" המשכתי לצעוק "רן ואושר לכו תחפשו אותה במקומות שהיא בדרך כלל אוהבת" אמרתי והם הנהנו והלכו יופי רק חסר לי שירצחו אותה
נתתי לה את העונש הזה כי העובדים שלי התחילו לפקפק בי ופחות לפחד ממני אז הייתי חייב להראות שכדאי לפחד ממני ואחרי שהכנסתי אותה לחדר הרגתי את אחד העובדים כי לא ציית לי
"מצאתם אותה?" שאלתי אחרי שעה של חיפושים "לא"ארי ענה מיואש "איפה לעזאזל היא יכולה להיות?" כמעט צעקתי "זאת אור היא יכולה להיות בכל מקום" גיחך "אני חייב שתמצאו אותה רק חסר לי שהיא תמות לי עכשיו" אמרתי בקשיחות והוא המהם "תפתח חדשות עכשיו" אמר בלחץ וכך עשיתי הודיעו על שוד מזוין "מה זה עוזר לי" שאלתי "תחשוב מי יכולה לעשות עבודה כל כך נקייה" אמר "לפני כמה זמן זה היה?" שאלתי "7 דקות" ענה "היא לא רחוקה משם אין לה מכונית תחפשו אותה דחוף אני בדרך" אמרתי וניתקתי את השיחה
לקחתי את המפתחות של המכונית ספורט ונסעתי במהירות לאזור הזה
הסתובבתי בכל המקום הזה כבר 10 פעמים ואין סימן אלייה התקשרתי לארי "מצאתם?" שאלתי כבר מתחיל להלחץ "לא זה כאילו האדמה בלעה אותה" נאנח המהמתי 'פאק מה אני עושה עכשיו' חשבתי ונתתי אגרוף להגה חזרתי לבית שלי ונתתי הוראה לכל האקרים לאתר את המחשב שלה "זה בלתי אפשרי היא עשתה הגנה בלתי נתנת לפריצה" אחד מהם אמר "אני צריך לדעת איפה היא" צעקתי וגרמתי להם להירתע "כן בוס" אמרו פה אחד וחזרו לעבודה
*נקודת מבט אור* דפקתי אחלה קופה וחזרתי במהירות ליער מודעת לזה שמחפשים אותי אכלתי קצת אני די רגועה מהמצב ואנשים אחרים אם הם היו במקומי הם היו לחוצים אני ינצל את הכמה ימים האלה כדי להתאמן או סתם להשיג דברים
~כעבור יומיים~ *נקודת מבט ליאם* "יש תזוזה באחת מהמצלמות שהתקנו מחוץ ליער" אחד מהם אמר אני אפילו לא זוכר את השמות של כולם יש אצלנו כמה מאות אנשים רובם פה אבל חלקם מפוזרים בארץ "אוקיי אני הולך לשם" אמרתי לקחתי את המפתחות אקדח ויצאתי נסעתי במהירות ליער לא מחכה לכלום עברתי ברמזורים אדומים וכמעט עשיתי תאונה
יצאתי מהמכונית והסתובבתי שם מחפש אותם המשכתי ללכת עד שראיתי דם על האדמה עקבתי אחרי הדם הרמתי את ראשי ופגשתי את אור מנגבת את הידיים מדם ועל הרצפה היו שתי גופות "את לא נורמלית" כמעט צעקתי "אנחנו כבר יומיים מחפשים אותך את חוזרת עכשיו" קבעתי היא לקחה את התיק גב והתקדמה אחריי
נכנסנו לבית וכמה מהאנשים שם חיבקו את אור כמה זאת אומרת ארי עומרי רוי רן ואושר בן שי ותאיר
"אוח את פאקינג לא נורמלית את יודעת שאת בסכנה ואת מחליטה לברוח לנו" כעסתי "בסדר לא קרה כלום" מילמלה באדישות "לא קרה כלום מה שתי האנשים האלה רצו?" שאלתי "להרוג אותי הם לא היחידים שבאו וכמו שאתה רואה הסתדרתי" אמרה
"טוב תשארי פה אני צריך לדבר איתך אתם לכו ללמטה חמש דקות אני בא" אמרתי וכך כולם עשו התיישבתי בספה מול אור נשמתי עמוק "תקשיב אני יודעת שמה שעשיתי היה לא בסדר אני לא צריכה שיחה בשביל זה" אמרה בכנות "אנחנו דאגנו" זה מה שהוצאתי מהפה "את רוצה לנוח או לרדת?" שאלתי "אני הולכת להתקלח" ענתה ירדתי למטה וכולם מיהרו לעמוד במסודר
~~ ~~ *נקודת מבט אור* קמתי לעוד בוקר עשיתי את כל ארגוני הבוקר אין מה לפרט זה מה שאני עושה בדרך כלל
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
~~ ~~ נכנסתי בשערי בית הספר וכל העיניים עליי שמעתי צעקה מאחוריי ושנייה אחרי זה משקל כבד על הגב שלי "אוח שמנה הרסת לי תגב" אמרתי "היי אני לא שמנה וזה לא אשמתי שהתגעגעתי" תאיר ענתה הסתובבתי אלייה והתחבקנו
בזמן שכולם מסתכלים עלינו זה מעצבן אני שונאת את כל תשומת הלב הזאת
הברזתי מהשיעור ותאיר נכנסה לשיעור ראיתי את עומר יושב על הספסל לבד אז החלטתי ללכת להציק לו קצת באתי מאחוריו וכיסיתי את עיניו "מי זה?" שאל בקשיחות ואני צחקתי והוא כמובן שגילה אוח למה אני לא יכולתי להתאפק התיישבתי לידו "היי" אמרתי "מה יש?" שאלתי כשראיתי שהוא לא הכי במצב רוח "סתם" אמר בשקט "זה לא סתם אתה יכול לספר לי אתה יודע" אמרתי בקול דואג
כן אני יכולה להיות גם כזאת "מחר האזכרה של האקסית שלי" אמר וקולו כמעט נשבר "היא נרצחה בגללי בגלל שהיא הייתה חברה שלי רצו לנקום בי דרכה" אמר בקול שבור
חיבקתי אותו הוא צריך חיבוק הוא צריך מישהו שיהיה איתו ברגעים קשים מישהו שיוכל לספר לו דברים בדיוק מה שלי אין "תודה" לחש "על מה?" שאלתי מבולבלת "שאת פה ואפשר לסמוך עלייך" לחש לצווארי חייכתי ושהרגשתי שהוא נרגע התנתקנו מהחיבוק "היי עדיין לא סיפרת לי" נזכר "אוף חשבתי ששכחת" אמרתי בכעס מזויף והוא גיחך "מה לספר?" שאלתי "איך הכרת את ליאם" אמר והיה נשמע שרצה לשמוע יותר מזה "טוב אז כמו שאתה יודע הדרדרתי לסמים אלכוהול סיגריות ואז התחלתי לגנוב כי בכל זאת אני צריכה אוכל וכסף ואז זה הגיע לרציחות תפסו אותי והחליטו להכניס אותי לפנימייה לעבריינים צעירים רצחתי את שתי המנהלים שהיו מסיבות כאלה ואחרות שלחו אותי לתחנת משטרה שם פגשתי את ליאם הצבענתי אותו והוא הוציא עליי אקדח והתעניינתי באקדח אפשר להגיד ואז בא מנהל חדש רום הוא היה חבר של ליאם וליאם היה בא לבקר בפנימייה ואז החליט להוציא אותי משם ושאני יהיה אצלו" אמרתי בקצרה והוא היה נראה המום ואחרי כמה שניות צחק...
