The Search For Cinderella - מתורגם

פרק 3.

לרוז ולי לא היה שום דבר לעשות עד יום שישי, ורציתי לנצל את החופש שהיה לי בשביל להסתובב בקליפורניה לפני שאני חוזרת הביתה. החלפתי לשמלה קצרה עם שרוולים ונעלתי את הסנדלים שלי. רוז לבשה שורטס גינס, גופייה לבנה ואולסטאר לבנות. אמרנו לצלם הראשי, ג'ונו, לאיפה אנחנו הולכות ועזבנו.

הארמון היה ליד עיירה שצמודה לחוף, ויכולנו ללכת ברגל אליה. מצאנו שם בית קפה בפינת הרחוב ונכנסנו אליו.

בית הקפה היה קטן, הקירות היו בצבע כחול כהה ופוסטרים של זמרים ישנים נתלו שם. נברשות נתלו מהתקרה, והחלון השקיף לים.

רוז הזמינה שייק כרמל, ואני לקחתי תה קר. כשהמלצרית המנומסת באה עם ההזמנות שלנו הכרנו אחת את השניה קצת יותר טוב.

רוז היא מהעיר ניו יורק, כמה שעות נסיעה ממיין. היא לומדת בבית ספר מעורב, כמוני. היא רקדנית ואוהבת גם לשחק. רוז מצחיקה, צינית, שנונה אבל גם חכמה ואכפתית, פשוט כיף להיות איתה.

כרגע התווכחנו אם ג'סטין ביבר נהיה חתיך יותר או פחות אחרי שהוא השתגע. קול הפעמון של בית הקפה סימן שמישהו נכנס. הסתכלתי אל הדלת והייתי מופתעת לראות את חביאר נכנס. בכנות, הייתי מצפה שמישהו כמוהו ילך לסטארבאקס. בתי קפה קטנים נראים יותר מדי, בואו נאמר, 'תמימים' בשבילו ובשביל תדמית הבאדבוי שלו.

ראיתי איך הוא נכנס פנימה, ראשו גבוה ומלא חשיבות, ועיניו מכוסות משקפי טייסים. הוא לבש מכנס בצבע ירוק זית וחולצת וי לבנה, ושרשרת זיהוי (השרשרת עם המלבן הזה עם השם ודברים מזהים וכאלה - הערת המתרגמת) על צווארו. הוא נעל נעלי בד לבנות והיד השמאלית שלו החזיקה את הג'קט וארנק העור שלו.

הוא הלך אל האישה מאחורי הדלפק ושמעתי אותו מזמין שייק; לימונדה עם אננס, תותים, תפוחים, אגסים, אבטיח, אוכמניות, מנגו ובננה, כולם מעורבבים יחד. הוא תפס את עיני וכשזיהה אותי הוא בהה בי לזמן מה, כאילו הוא בוחן אותי. הרמתי גבה והוא גיחך, נראה משועשע. רוז הסיחה את דעתי אז הסתובבתי ממנו, והתחלנו לדבר על 'דברים חשובים' שוב ותכננו תוכניות איך לחרפן את לינדזי. מזווית עיני ראיתי את חביאר עוזב עם ראשו מורם גבוה.

ילד מטומטם, אגואיסט, מפורסם ועשיר.

אחרי חצי שעה רוז ואני עזבנו והלכנו לאורך העיירה, נהנות מהנוף. בפעם הראשונה בחיים שלנו ראינו את השמש שוקעת בחוף, בגלל שחיינו במזרח אף פעם לא יכולנו לראות את זה. זה היה מראה מדהים. צילמתי הרבה תמונות של זה בטלפון שלי, את המראה הזה אני בטוח לא אשכח.

אחרי שהשמש שקעה רוז היתה רעבה שוב ומצאנו חנות 7/11 ברחוב הראשי. רוז הלכה למצוא אוכל בזמן שאני דפדפתי במגזינים, ועשיתי פרצוף כשראיתי את כל המגזינים של ה'בנים' עם הנשים החצי ערומות על השער.

היו לפחות חמש מגזיני נוער עם חביאר על השער ועוד לפחות 6 מגזיני רכילות כשהוא בכותרות כמו:

'הבאד בוי של קליפורניה יצא לחגוג שוב'

'חביאר מת'יוס: עוד סטלן מסומם?'

'עוד שתי נקודות הרישיון נעלם'

'שובר הלבבות של הוליווד שובר עוד לב'

'עם מי חביאר באמת יוצא?'

כשדפדפתי במגזינים ראיתי תמונות שלו מעשן, היה קולאז' של תמונות שלו שוכב עם בנות שונות כשהוא לובש אותו דבר ונראה שיכור בכולן. הייתה תמונת פפארצי שלו הולך בלוס אנג'לס ומחזיק ידיים עם בחורה אחת ומאוחר ביותר באותו יום עם בחורה אחרת.

זה מגעיל ומפחיד אותי.

איך האחות בת השלוש עשרה שלי יכולה לאהוב אותו? והעובדה שיש לו מעריצים כלכך צעירים והוא עושה דברים כאלו לא נותנת להם דוגמא טובה.

רוז מצאה אותי וגיחכה כשראתה אותי קוראת על חביאר. הגנתי על עצמי ואמרתי שאני צריכה לגלות מי הוא.

היא הסתכלה עליי במבט חד ואמרה, "התקשורת כמעט אף פעם לא צודקת. את יכולה להיות מופתעת."

גלגלתי את עיניי, מופתעת שהיא מגינה עליו. אבל שוב, רוז היא בלתי צפויה להפליא.

חזרנו לארמון, מתחרפנות חצי מהזמן. תזכורת לעצמי; לעולם לא לצאת להליכה יותר מדי מאוחר בלילה בקליפורניה. רוז סחבה שקית גדולה מלאה בג'אנק פוד בשביל שנאכל בקראוון.

כשהגענו לשם לינדזי נתנה לנו מבט רצחני, וכשהוצאנו את כל האוכל שהבאנו לינדזי נתנה לנו מבט מלוכלך אפילו יותר. אם מבט היה יכול להרוג, אני די בטוחה שרוז ואני היינו מוצאת את עצמנו נקצצות לסלט עשבים וקינואה ומוגשות ללינדזי לארוחת ערב.

"אתן יודעות כמה סוכר יש בזה??!"

רוז גלגלה את עינייה, "את יודעת אם יש לך מספיק תאים במוח?"

לינדזי הרימה לנו אצבע שלישית ואנחנו אכלנו את הג'אנק פוד והדונאטס שלנו כמו חזירות.

לא יכולתי לישון באותו הלילה כשתמונות ומאמרים מהמגזינים שקראתי קודם המשיכו להופיע במוחי. הילד שצעקתי עליו בהיכרות, לא נראה בכלל כמו הילד במגזינים.

משהו פשוט לא הסתדר.

קרדיט ל - yaara2l על התיאור של הסלט ולינדזי... רציתי להכניס חלק קצת מרושע

תודה (-:

אם יש פה בנות שקוראות את סקייפ קול (אני די בטוחה שיש) אז אני אעלה את הפרק האחרון - 'אמת' היום.