פרק 28.

6.8K 454 103
                                    

היום הוא היום. כל הזיעה והדמעות והדרמה מגיעות ליום הזה. היום הוא הגמר הגדול והמפיקים כמעט חטפו התקף לב. רמת הלחץ בארמון הרבה יותר מדי גבוהה. לבנות את הגמר הכי טוב שיש למרות שאין עוד עונות בשביל להשוות. זה יהיה מגניב אם הם יחליטו לעשות עוד עונות עם סלבריטי אחרים, כמו ג'סטין ביבר (אם הוא לא יהיה עם סלינה). או אולי לוגן לרמן. אז לא יהיה לי אכפת לחזור.

בזמן שאני פינטזתי על בנים חתיכים כמה אנשים באמת עבדו, כמו ג'ו שגורמת לי להראות יפה. חמשת הבנות כרגע בחדרי ההלבשה שלהן, מטפחות. (כמו טיפוח... בדקתי, יש מילה כזאת. - הערת המתרגמת). בפעם האחרונה, ג'ו הוציאה את השמלה שלי והיא כל כך יפה. עשויה ממשי לבן עם מחשוף גבוה וגב חשוף, היא הייתה צמודה לגופי והבד הרך נפל אל הרצפה. ועם נעלי עקב שחורות מתאימות, הרגשתי כאילו אני לבושה לפגוש את המלכה. ברור שאנחנו לא יכולים לשכוח את הליפסטיק בצבע שזיף הכהה והמיסתורי ומחליק בשיער שמפוצל באמצע.

עמדתי ללכת למסדרון לכל שאר הבנות אבל ברגע שיצאתי מהדלת, נתקלתי בחזה מוצק. הרמתי את מבטי וראיתי את חביאר, והוא נראה כל כך טוב. הוא לבש סקיני ג'ינס שחורים ואולסטאר שחורות ביחד עם חולצה לבנה מכופתרת עם שרוולים מופשלים וג'קט שחור. וכמובן עניבה שחורה שנתלתה על צווארו.

הוא חייך אליי ברכות, "את יפהפיה," הוא לחש ואני חייכתי חזרה אליו.

"בואי איתי, חדר המוסיקה?" הוא הציע את ידו ואני לקחתי אותה, עוקבת אחרי התחת היפה שלו במעלה המדרגות.

כשנכנסנו לחדר המוכר הזרועות החמות שלו נעטפו סביב מותניי ואני השענתי את ראשי על חזו, נזהרת לא ללכלך אותו באיפור. הידיים שלו טיילו על הגב החשוף שלי, האצבעות שלו מציירות צורות על עמוד השדרה שלי.

השפתיים שלו נגעו בנקודה שקצה הצוואר שלי נפגש הכתף ואני העברתי את האצבעות שלי בשיער שלו. הריח שלו שטף אותי.

הוא שם את כף היד שלו על הלחי שלי בזהירות (זאת הסיבה שאיפור מיותר), והעיניים הנוקבות והעמוקות שלו הסתכלו לתוך שלי. הוא נישק אותי במצח.

"את כל כך יפה שזה מגוחך," הוא לחש ואני הסמקתי, הלחיים שלי הופכו לורדרדות.

"יש לי משהו בשבילך," הוא לחש ואני הרמתי גבה, "לא היית צריך חביאר."

הוא חייך אלי, "אבל רציתי."

והוא שלף מהכיס שלו קופסת תכשיטים גדולה מקטיפה. בטח עגילים ושרשרת.

"חביאר, לא היית צריך," לחשתי, ולקחתי את הקופסא. הוא חייך אליי, "תפתחי."

וכשהרמתי את המכסה לא ציפיתי לראות דיסק ריק שעליו כתוב בכתב היד שלו 'בל'.

הסתכלתי עליו במבט שואל והוא חייך שוב לפני שנישק אותי באף.

"זה אלבום שלא פורסם, למעריצה מספר אחת שלי."

דמעות עלו בעיניים שלי, "חביאר..."

האגודל שלו עבר מתחת לעין שלי בזהירות, תופס את הדמעה.

"כל השירים פה נכתבו על הילדה שאני אוהב."

הנשימה שלי נעתקה כשהסתכלתי עליו, כל הרגשות שלי עוברים בעיניי, ועוד דמעה התגנבה וזלגה על הלחי שלי.

הוא חייך אליי בלחץ וניקה את גרונו, "אני אוהב אותך אנאבל קנדי. בכל הלב שלי."

כשהתמלאתי בתדהמה עשיתי את הדבר היחיד שנראה לי הגיוני. כרכתי את הידיים שלי סביב הצוואר שלו והחזקתי אותו חזק.

"אני אוהבת אותך חביאר," לחשתי, "כל כך."

עד מהרה חמשת הבנות הובלו על ידי צ'ארלי למאחורי הקלעים. כל הבנות נראו מדהים, כולל את לינדזי והחברה שלה. היא לבשה שמלת נשפים מסנוורת בצבע ורוד זוהר. רוז נראתה מעולה כרגיל, בשמלה אדומה כהה עם עקבים שחורים מתאימים.

צ'ארלי, בזמן שנתן לרוז מבטים לא כל כך עדינים, הסביר שבמקום שנשב על הבמה כשהתוכנית תתחיל אנחנו נלך דרך המעבר. הובילו אותנו לדלתות הכפולות וחיכינו שהתוכנית תתחיל. ברגע שצ'ארלי קיבל את הסימן הוא הנהן לבת הראשונה ללכת לבמה, מי שבמקרה הייתה לינדזי. אחת אחת, הבנות עברו.

כשהגיע תורי, לא ציפיתי לראות קשת אנושית מכל המתמודדות הקודמות כשידיהן מורמות. זה היה די מטורף לראות את כולן פה שוב. ובזמן שהלכתי פלאשבקים מכל הזמן הזה חלפו במוחי.

השיעורים שלמדתי עברו במוחי כשהתיישבתי עם שאר בנות הגמר וכששתי בנות הודחו בפעם האחרונה הייתי ממש מופתעת שאני עדיין שם.

חביאר עמד עם אליוט, בגלל שזה הפרק האחרון, הרשו לו להיות פה לפני שהוא חוזר לכלא. עם צמיד לרגל ושני שוטרים בכל יציאה הוא לא יוכל להתרחק. המתח בין שניהם היה ענקי. אבל אני חייבת לתת לו קרדיט על כך שהוא שחקן מעולה.

קליפים שלנו מכל הזמן פה שודרו, של שלושתינו הבנות שנשארו. אתגרים שונים, ימים שונים, רגעים שונים וזכרונות שונים המשיכו לחלוף על המסך.

הייתי כל כך סגורה, הייתה לי גישה כל כך סנובית לתוכנית וזה נראה לי כל כך שטחי; 100 בנות נלחמות על תשומת הלב של כוכב פופ. אבל למדתי, מה זה באמת לוקח בשביל להיות באור הזרקורים, והאפקט שיש לזה על אנשים כמו חביאר. פגשתי שתיים מהחברות הכי טובות שלי; רוז וטליה. למדתי איך תאוות בצע וחמדנות ושפע יכולים להפוך אנשים למושחתים כמו ההנהלה של חביאר ואליוט. פגשתי את מנהל חברת החלומות שלי, מה שהיה לגמרי בלתי אפשרי לפני חמישה חודשים. ויותר מהכל; התגברתי על פחד הבמה שלי ואני עושה את מה שאני הכי אוהבת. עושה מוזיקה.

אז, בסופו של דבר, אני חייבת להודות לתוכנית הזאת כל כך על ההזדמנויות. וכך עמדתי על הבמה ליד רוז ולינדזי, והחזקתי את הידיים של שתיהן בפעם האחרונה. לא היה לי אכפת אם אני אזכה או לא, לא אכפת לי את מי חביאר יקח לנשף בגלל שמכל הדברים המדהימים האלה שגיליתי בתוכנית, הוא זה כל מה שמשנה.

"אז, עם שלושת הבנות שנשארו, המנצחת של The Search For CInderella 2013 היא...."

נחשו מה? בדיוק פה היא החליטה לעצור תפרק!!!

אוףףףףףף

אני מקווה שלא נצטרך לחכות חודש לפרק הבא, אבל היא כבר יודעת כמה פרקים הולכים להיות שזה סימן טוב... נכון?

אוףףףף אני במתחחחח

מי אתן חושבות שתנצח? לינדזי, רוז או אנני?

The Search For Cinderella - מתורגםWhere stories live. Discover now