EL DIABLO

פרק 15 - פתק קטן

*דפדפו הצידה בכדי לשמוע את השיר,תהנו❤️

השיחה עם אמילי לא יוצאת לי מהראש,יש מצב אני באמת מאוהבת בו?באיש הזה שפשוט שינה את החיים שלי ברגע אחד?בחיים לא הייתי מאמינה שהמאפיונר האיטלקי המפורסם,דין דה-רוסו,התאהב דווקא בי.

פאק,המחשבה על זה שאני באמת התאהבתי בו לא יוצאת לי מהראש,אני אפילו לא מכירה אותו.

אין לי שיט מידע עליו חוץ מזה שהוא מאפיונר איטלקי, רוצח,איש עסקים וחתיך הורס שמכונה ״אל דיאבלו״.

אני יושבת בחדרי,השעה 2:30 בלילה,שלפתע צלצול הנייד שלי נשמע בחלל החדר,אני עונה ולא מתפלאת שזה מדין,אבל...מה הוא רוצה הפעם?

״הלו?״ אני עונה ״בל?ישלי הצעה בשבילך,רדי לפתוח לי את הדלת״ הוא מבקש,לא נותן לי להשחיל מילה ומנתק.

אני יורדת בזריזות למטה ופותחת את הדלת,פניו נגלות לפני וליבי פועם מעט במהירות. הוא נכנס אפילו בלי לבקש,מרגיש כאילו זה הבית שלו, הגסות רוח שלו קצת מכעיסה אותי...

״מה פרינססה?״ הוא שואל ואני מרימה את גבותיי בשאלה ״תוכלי לארגן עכשיו זריז מזוודה?״ שואל ואני מביטה בו במבט מבולבל ״אם לא זה בסדר,אני אארגן לך כבר בגדים באיטליה״ אומר בהחלטיות...רגע אני לא מבינה,הוא מציע לי לטוס איתו לאיטליה?

״דין,אתה רוצה שנטוס לאיטליה?״ אני שואלת מבולבלת ״כן,לכי תארגני זריז מזוודה,שלא נאחר״ ״ואם אני לא יכולה או אפילו לא רוצה?למה אתה מחליט ישר?״ אני מחליטה לעצבן אותו קצת.

״דרלינג,זה לא נתון לשיקול דעתך״ הוא אומר ופולט גיחוך קטן מפיו.

אני מתרחקת מספר צעדים ומביטה בו ״דין,אני לא טסה איתך לשום מקום״ אני אומרת ״זה הקטע,שאת כן״ הוא אומר עם חיוך ערמומי, ״קדימה פרינסס, את יודעת שאני לא סבלני״ ״זה הקטע שאני לא יודעת עליך כלום״ אני אומרת ומתקרבת אליו מספר צעדים, אנחנו במרחק של 5 סנטימטרים.

״מי אתה מר דין דה רוסו המיסתורי שתציע לי לטוס איתך לאיטליה בזמן שאני לא יודעת עליך כלום״ אני לוחשת גורמת לו לחייך בערמומיות.

״ומי את בל בירבט שתסרבי לי להצעה?״ הוא רוצה לשחק?בוא נשחק דין.

״ומי אתה שאני צריכה להענות להצעה שלך אל-דיאבלו?״ אני שואלת בלחש ״ומי את פרינססה שתצליחי להרים לי את הזין?״ הוא אומר בגסות ואני עוברת להביט על מכנסיו,פאק.

״אוהבת את מה שאת רואה?״ שואל זוקר גבה ומחייך בשביעות רצון 1-0 לך דין. ״פחות״ אני מקניטה למרות שאני יודעת שלא יעבוד לי ״אני יודע שאת אוהבת״ הוא עכשיו לוחש בסקסיות לאוזני ונושך את תנוך האוזן שלי, הוא צודק...אני באמת אוהבת את מה שאני רואה.

הוא הולך צעד אחרונה ומביט בעייני ״לכי תעלי לפני שאני אגרום לטוסיק הקטן הזה לעלות לבד,ותאמיני לי אני אוהב את זה מאוד״ הוא אומר בסקסיות שכל כך מאפיינת אותו ״תגיד אתה רציני?איך אני אמורה להודיע למשפחה שלי שאני נוסעת?״ אני שואלת והוא מסדר את חליפתו ומצמצם מעט את עייניו, מנסה לחשוב על משהו ״יש לי.תאמרי להם שאמילי הזמינה אותך בספונטניות לטוס ושאת הולכת איתה״ אומר,תכלס זה רעיון טוב.

אני מהנהנת עם גילגול עיינים,כבר לא יודעת מה ישלי,אני מנסה לשחק אותה קשוחה ולהראות שלא באלי עליו למרות שבתוך תוכי אני רוצה שהלשונות שלנו ילטפו אחת את השניה...אני פשוט התחרפנתי סופית.

אני עולה לחדרי ומסדרת במהירות מזוודה,אני מארגנת את עצמי ומארגנת כל דבר נחוץ.

לאחר שאני מסיימת אני ניגשת בשקט לחדרה של דודה רונה ומניחה ליד השידה שלה פתק קטן:

בוקר טוב דודה,
אמילי התקשרה אלי והציעה לי בספונטניות לטוס איתה לח״ול.
אני אחזור בקרוב...במקרה וקורה משהו חייגו אלי.
                                                
אוהבת,בל.

אני יורדת למטה יחד עם המזוודה ודין ממהר לקחת אותה מיידי,אפשר שתזכירו לי למה לעזאזל הסכמתי להצעה??

אנחנו נכנסים לרכב שלו לאחר שאני נועלת את הבית.
הוא מניח את המזוודה שלי בבגאז׳ ולאחר מכן נכנס למושב הנהג,מתניע את הרכב ומתחיל לנסוע.

״אתה אידיוט גמור״ אני שוברת את השקט באמצע הנסיעה והוא מגחך ״לא מבינה למה בכלל הסכמתי לבוא איתך״ אני נאנחת ומניחה את ידי על ראשי,מזדיין קטן.

״לומר לך למה נסעת איתי?״ הוא מעביר את מבטו לכיווני ואני מנידה את ראשי בכדי שימשיך לדבר ״כי את רוצה אותי״ אומר בשחצנות ומעביר את מבטו לכביש, הוא בן זונה אמיתי אבל לצערי הוא צודק,אני באמת רוצה אותו.

״תמשיך לחיות באשליות״ אני ממלמלת והוא מגחך לאור דברי.

אחרי נסיעה של חצי שעה אנחנו מגיעים לשדה תעופה.

״אתה צריך קודם להעביר את הדרכון״ אני אומרת לו בגלל שהמשיך ללכת קדימה במקום להמתין ולתת לאנשי הביטחון כאן את הדרכון ״בואי,בואי״ הוא מצחקק,מחזיק בידי ומושך אותי אחריו.

״שלום מר דה-רוסו,אתה רשאי לעבור״ אומר לו איש האבטחה ברישמיות ואנחנו ממשיכים ללכת ״לא הבנתי, אתה לא צריך להעביר דרכון?״ אני שואלת בבילבול והוא מצקצק בלשונו מספר פעמים בזמן שמניד את ראשו כשלילה.

״נוכל לעבור בדיוטי?אני רוצה לקנות כמה שוקולדים בשביל המשפחה שלי״ אני שואלת ״אל תדאגי,תאמרי לי מה את רוצה וזה כבר יגיע אליך״ הוא אומר,אני די מבולבלת אך לא אומרת כלום.

״הטיסה לאיטליה,חדר התעופה 101 בבקשה״ אנחנו שומעים לפתע מהרמקולים בשדה ״זה שלנו״ אני ממלמלת ומתחילה להתקדם,בטוחה שהוא הולך אחרי אך לפתע הוא תופס בפרק כף ידי ומסובב אותי אליו ״את מצחיקה אותי פרינססה״ הוא מגחך ״מזאת אומרת?״ ״המטוס הפרטי שלי לא משם״ איזה מטומטמת אני,מה חשבתי לעצמי?בן אדם כל כך מוכר בעולם בלי מטוס פרטי?

״קדימה,בואי״ הוא אומר ואני הולכת אחריו...
פרינססה...
מקווה שאהבתם את הפרק,מצטערת שהוא מעט משעמם אבל הפרקים הבאים יהיו הרבה יותר מעניינים ומותחים.
שבת שלום❤️
7/12/2018