EL DIABLO

פרק 20 - וויסקי בלנטיין

•התחלת הפרק מעט מינית,תהנו❤️

דין
הלשונות שלנו עדיין מלטפות אחת את השניה,רגלייה כרוכות סביבי מה שנותן לי את האפשרות להגיע יחד איתה למטבח אפילו בלי שתרגיש.

אני מניח אותה על הכסא,מנתק את שפתי משלה,היא נושמת לרווחה,מתנשמת בכבדות.

״את רוצה שאמשיך?״ אני שואל והיא מהנהנת במהירות ״את בטוחה?״ היא מהנהנת ואני מקרב אותה אלי, היא פותחת את כפתור מכנסי ופושטת את מכנסי,היא פותחת את כפתורי חולצתי ופושטת גם אותה מגופי ולאחר מכן אני מוריד את תחתוני,מקרב אותה אלי ״את בטוחה?״ אני שואל בלחש באוזנה, ״כ...כן״ היא ממלמלת שלפתע צעקה קטנה יוצאת מפייה,אני ממשיך במלאכתי, אנחות פייה נשמעות בחלל, ״פאק,בל״ אני לוחש לאוזנה.

אני ממשיך לחדור אליה, ״אני לא מסוגלת יותר״ היא מתפרקת ולאחר כשתי דקות גם אני,אני יוצא ממנה,נשען על השולחן ומתנשף,בכל הפעמים שהייתי עם נשים בחיים לא הרגשתי כך...זה היה כל כך טוב.

אני מביט בה,שעונה על הכסא,שקועה במחשבות.

״ישלך תוכניות?״ אני שואל והיא מנידה בראשה בזמן שמעיפה שערה שנדבקה למצחה המיוזע.

״מעולה,לכי תתארגני,אנחנו יוצאים״ אני מודיע,לובש את התחתונים חזרה על גופי.

״לאן הולכים?״ היא שואלת ״דייט״ ״ומי אמר שאני רוצה לצאת איתך לדייט?״ היא שואלת זוקרת גבה, אני רואה איך היא מנסה להדליק אותי בכוונה ״אני״ אני אומר והיא מגחכת,יורדת מהכסא ולובשת את בגדיה.

״לאן?״ אני שואל ברגע שמתחילה להתהלך לכיוון המדרגות ״להתארגן״ היא מסובבת את ראשה אלי ומחייכת חיוך מתגרה,מגחכת ועולה למעלה.

אני לובש את בגדי ומגחכת לעצמי,אני כל כך נמשך לבחורה הזאתי,חתיכת בן זונה,אם רק יכולת ליהיות יותר רגיש.

עובר זמן מה שאני ממתין לה עד שאני רואה אותה יורדת מהמדרגות,פאק...היא נראת מדהים.

על גופה מונחת שמלה לבנה,כתפיותיה דקות. על רגלייה נעלי וואנס צהובות ושערה אסוף לפקעת מסודרת מאחורי ראשה.

״את נראת מדהים...״ אני ממלמל סורק אותה,לחייה סמוקות ״תודה״ היא לוחשת ויורדת לכיווני.

אנחנו מתקדמים לכיוון הדלת בזמן שהיא לוקחת את מפתחות הבית אך לפתע דלת הבית נפתחת ומולנו עומדת אישה נאה בגיל ה-40 לחייה הייתי משער,לפי המידע שלי זאת דודתה רונה.

״הו,היי רונה״ בל אומרת אך דודתה מביטה אלי וכך גם בן זוגה,אני מחליט להוריד את המתח ומושיט לכיוונה יד ״דין״ אני מציג את עצמי והיא מושיטה את ידה גם כן ולוחצת את ידי ״רונה״ היא אומרת וחיוך קטן עולה על פניה.

אנחנו מפרידים את האחיזה בין ידינו ״לאן אתם הולכים?״ היא שואלת את בל אך בל מביטה אלי,לא יודעת מה לענות ״אני לוקח אותה לאכול״ אני אומר מחייך מעט ״אוקיי״ היא אומרת מחבקת את בל ולוחשת משהו לאוזנה בזמן שאני לוחץ לבן הזוג של דודתה של בל את היד, ״היה נעים להכיר״ היא אומרת ״גם לי״.

אנחנו יוצאים מהבית לכיוון הרכב שלי,אני פותח את הדלת ליד מושב הנהג מחכה שהיא תשב ולאחר שהיא עושה זאת אני סוגר את הדלת ונכנס למושב שלי,חוגר חגורה,מתניע את הרכב ומתחיל בנסיעה.

״אז לאיזה מסעדה הולכים?״ היא שואלת ואני מעביר את מבטי אליה מהכביש ״קרובנסקי״ אני עונה ״זאת לא מסעדת בר?״ היא שואלת ואני מפנה את ראשי חזרה לכביש ״כן״ אני עונה מחייך וממשיך בנהיגה.

לאחר רבע שעה נסיעה אנחנו מגיעים למסעדה הזאתי, אנחנו יוצאים מהרכב ומתקדמים לכניסת המסעדה.

בל
כאשר אנחנו נכנסים למסעדה אני בוחנת את המקום, פינות ישיבה ממוקמות סביב כל המסעדה כאשר יש בר באמצע.

הוא מתהלך לכיוון אחת מפינות הישיבה ומתיישב על הספה בזמן שאני מתיישבת בספה הנגדית לה-מולו.

אני לוקחת את התפריט מהשולחן ומעניינת בו,כך גם הוא.

לאחר שאני בוחרת את ההזמנה שלי, אני מניחה את התפריט בצד ומרימה את מבטי.

אני מביטה סביבי,מרגישה את מבטו עלי,מרגישה איך המבט שלו מעביר בי צמרמורת בלתי מוסברת,אני מפנה את ראשי אליו והוא מעלה את חיוכו הערמומי על שפתיו, אני באה לפתוח את פי בכדי לשאול למה הוא מסתכל עלי כל כך מוזר אך בידיוק אחת מהמלצריות ניגשת אלינו.

״שלום, מה תרצו להזמין?״ היא מסתכלת עלי ואז על דין,ברגע שמבטה עובר לדין היא נעצרת בו והופכת את הבעת פנייה מעליזות למפלרטטות ״הי,אתה לא דין דה- רוסו?״ היא שואלת ״כן,ואת די מפריעה לנו,קחי את ההזמנות שלנו ולכי״ הוא אומר בגסות והיא מהנהנת כמו כלבה טובה למרות שלא עשתה יותר מדי,חוץ מלפלרטט איתו...

״אשמח למוקפץ פיקנטי שלכם״ אני אומרת והיא כותבת את בקשתי על הפנקס שיש ברשותה,לאחר שמסיימת לכתוב את מה שרציתי היא עוברת להביט בדין,אך כבר לא במבט פלרטטני אלא במבט מורתע.

״תביאי לי גם כן מוקפץ רק חריף ותוסיפי לזה בקבוק של וויסקי בלנטיין״ הוא אומר והיא מסתכלת עליו בשוק ״אדוני,בקבוק כזה עולה 1700₪״ היא אומרת והוא מצחקק ״וזה אומר שלא תוכלי להביא לי אותו?״ שואל בגבה מורמת,היא מנערת את ראשה ומחייכת במעט פחד ״בדרך אליכם״ היא אומרת ונעלמת לכיוון המטבח.

״מוכנה לשתות?״ שואל ואני מצחקקת ״אתה יודע לשתות בכלל?״ אני שואלת והוא מגחך ״בואי נראה מי מפיל את השוטים יותר מהר״ הוא אומר ואני מושיטה את ידי,כך גם הוא ואנחנו לוחצים את ידינו במין עיסקה מזויפת כזאת ״סגרנו״.

היי,מצטערת שהפרק מעט קצר מהרגיל.
רף לפרק הבא:
175 הצבעות
50 תגובות

אוהבת❤️
19/12/2018