קדחת האלים

החצויה מגיעה

נ.מ פייפר
"ליסיייייייי" צעקתי "זה כואב!" "אוי שקט" רטנה ליסי ומשכה שוב בשער שלי. אין ספק שאם ליאו היה רואה את מה שהתרחש ברגע זה בביתן אפרודיטה הוא היה צוחק עלי עד קץ הימים. כאשר חברי לביתן שמעו שיש למדריכה שלהם דאבל דייט. הם היו נחושים בדעתם לעזור לי להתארגן. ליסי עשתה לי צמה סינית, אבל אני רק הרגשתי כאילו היא עושה מהשער שלי קשר אחד גדול. בזמן שחברי לביתן עשו לי פאדיחות, היה לי די הרבה זמן לחשוב על מה שהיה היום באסיפה. ברור שנלחצתי, כמו כולם, אבל לא היה שום דבר לעשות בינתיים. ואם אין שום דבר לעשות זה יהיה ממש מטומם אם אנחנו נשב כל היום ונחכה. אז החלטתי לא לבטל את הדאבל דייט שלי ושל ג'ייסון עם ליאו וקליפסו. נשמעה דפיקה על דלת הביתן, "זה ברייסון ציחקקה אחת הבנות". הדלת נפתחה וג'ייסון עמד בפתח וגיחך. נאבקתי עם ליסי "עזבי אותי רגע" "לא ולא" צחקה ליסי. ג'ייסון שלח משב רוח שמילט אותי מידיה של ליסי. ושניינו ברחנו בריצה, מחזיקים ידיים, מביתן אפרודיטה. התיישבנו על הדשא ליד ביתן הייפנוס. שם אין סיכוי שמישהו יעבור ויפריע לנו. "תודה" אמרתי "אם לא הייתה מחלץ אותי משם אני חושבת שהיה נתלש לי הראש או משהוא". "ואת זה אנחנו לא רוצים" הכריז ג'ייסון. חייכתי ונשענתי על כתפו, כנראה שלא יצא לי להחליף בגדים לדייט. אבל זה כבר לא היה חשוב לי כל כך. ידעתי שבעייני ג'ייסון אני יפה בכל מצב. אפילו עם שער שהוא קשר אחד גדול, ובגדי מחנה ישנים. ומי עוד יהיה שם לצחוק עלי ? ליאו וקליפסו ? אני יודעת שלא כל האנשים מחבבים את קליפסו. אבל איך שהיא באה אני נדרתי שאתחבר איתה. הבנתי שלא כולם ירגישו בנוח איתה. והיא גם הזכירה לי את עצמי באיזשהו אופן. כשרק הגעתי למחנה הנחתי שלא יקבלו אותי כפי שעכשיו לא כולם מקבלים את קליפסו. זה הלחיץ אותי הרבה יותר ממפלצות וכאלה. בשעה שש בערך אני וג'ייסון נפגשנו עם ליאו וקליפסו על ראש גבעת החצויים. חיבקתי את ליאו וקליפסו כאילו לא התראינו הרבה זמן. למרות שבפועל פגשתי את שניהם לפני שעתיים בערך. אני לא מבינה אנשים שלא אוהבים חיבוקים זה כל כך כיף ונעים. אוי סטיתי מהנושא, בקיצור נפגשנו וליאו אמר שפסטוס יהיה מסוגל לשאת את ארבעתנו למרחק קצר. "קדימה" קרא "דוד ליאו אירגן טיול לכל החצויים הנחמדים לעיר הגדולה". התחלתי לעלות על פסטוס ואז הבחנתי בדמות קטנה באופק. חצויה הנאבקת לטפס על גבעת החצויים. גלשתי מפסטוס ורצתי לכיוונה "פייפס חכי" צעק מישהוא מאחורי אבל אני לא הסתובבתי. ככל שהתקרבתי לכיוון החצויה הבחנתי שאני לא מזהה אותה. זו לא הייתה מישהיא מהמחנה, גם לא ממחנה יופיטר. אפילו אם לא זיהיתי אותה רק חצוי/ חצויה יכול להיראות כל כך נורא. זה לא שהיא הייתה מכוערת ממש לא, להפך אפילו. אבל היא נראתה כאילו היא צועדת כבר חודשיים רצופים. בלי לישון, בלי לאכול, נלחמת המפלצות כל שתי דקות ובנוסף לכך כל הדרך ירד עליה גשם. אני חושבת שאתם מבינים למה התכוונתי. היא צלעה קלות וסחבה סאטיר על גבה. הסאטיר היה מעולף ושניהם היו ספוגים בדם. יכולתי לזהות את הסאטיר מהסרטון של כירון. כשהתקרבתי הבחנתי בפרטים קטנים יותר בהופעתה. היו לה עיינים בצבע כחול טורקיז מהמם. ושער בלונדיני ארוך וחלק שלמרות כל מה שהיה נראה שעברה נשאר מסודר ללא דופי. קצת כאילו ביד אחת היא נלחמת בקיקלופ ביד השניה מסתרקת. ביד אחת הורגת דרייקיניאה ביד שניה נועצת את נסיכת הקטנה הזו בשערה. איך שהחצויה ראתה אותי היא צנחה על הריצפה ואיבדה את ההכרה. כאילו עד עכשיו היא נשארה בהכרה בכוח כי ידעה שאם לא תגיע למחנה הלך עליה. שמעתי צעדי ריצה מאחורי וכרעתי לצד החצויה. ג'ייסון לא שאל שאלות וישר אמר "נלך להזעיק עזרה". הוא וליאו רצו למחנה, קליפסו נשארה איתי. ישבנו כמה דקות בדממה מביטות בחצויה הפצועה והסאטיר. עכשיו כבר ידעתי שהיא הייתה זו שצרחה בהודעת האיריס נט. ותהיתי מה קרה שקול כל כך נורא יצא מהבחורה הזו שנראתה עדינה למדי. ג'ייסון וליאו חזרו עם חצי מחנה לפחות ועם ויל סולאס בראש. ויל הוא בן אפולו, ומרפא מוכשר למדי ככה שממש שמחתי לראות אותו. לאחר כמה דקות הוא קבע שמותר להזיז אותם וכמה חצויים התנדבו להעביר אותם למרפאה. לאחר שהחניכה והסאטיר הועברו למרפאה קהל החצויים התפזר. אבל משום מה אני לא יכולתי לזוז משם ופשוט עמדתי בכניסה למרפאה וחיכיתי. לאחר כמה דקות אנבת' הצתרפה אלי. "איך היא"? שאלה אנבת', "לא ראיתי אותה מקודם". משכתי בכתפי "אין לי מושג, ישר כשבאתי היא איבדה את ההכרה". "היא זאת שצרחה קודם" אנבת' ספק שאלה ספק אמרה. "אני מניחה" אמרתי, ואז נזכרתי במה ששמעתי מאחד החצויים האחרים מוקדם בבוקר. "רגע, לא היו אמורים להגיע שני חצויים "? אנבת' חייכה אלי בעדינות "מסעות חיפושים הם דבר קשה. לא כולם שורדים, במיוחד חצויים חסרי הכשרה". שתקתי, אנבת' אמרה דברים נכונים אבל לא רציתי להאמין בזה. היא אספה אותי את ליאו ואת ג'ייסון למחנה החצויים. בזכותה לא נהפכנו לקבב מעושן במאורה של איזו מפלצת. תהיתי מה קרה לאחיה של הילדה הזו שהוא לא הצליח להגיע למחנה. לפתע ויל יצא מהמרפאה, "הסאטיר התעורר" קרא. העפתי מבט בפניו של ויל שבדרך כלל היו שלוות ומרגיעות. אבל לפי הבעת ההלם שלו אני כבר יכולתי לדעת שלא יהיה דאבל דייט הערב.
************************************
להגיד מה דעתכם לא יהרוג אתכם 😁😂