הקרב היה בעיצומו. לא תוכל לחמוק ממני, נישמע קולה של גאיה, היכנע. "לעולם לא!" צעק פרסי. אנבת' הביטה בו בדאגה. "אה..." מילמל פרסי, "אני רק.. אה.. לא משנה." אין לך סיכוי לנצח בקרב הזה, קראה גאיה. אתה יודע שאנצח בו. אך אם לא תלחם בי ותיתן לי לקחת אותך, אני אחוס על חיי חבריך. קדימה, דחקה בו גאיה, האם חייך באמת יותר חשובים מחייהם של שאר החצויים? האם תוכל לחיות אם זה שהם מתו בגללך? כבר נישפך פה דם רב. אם אקח אותך, אתעורר. למה זה כל כך נורא, פרסי, למה? לפרסי לא היתה תשובה. תחשוב על זה כך: האלים כל כך אנוכיים. הם יתנו לך למות בלי להניד עפעף. הם כבר עשו זאת. הם רוצים לשמור על המתים מתים. לא היית רוצה לזכות בחיים חדשים אילו היית מת? האם אינך יכול להבין ללבן של החיות המסכנות הללו, שאתה קורא להן מפלצות רק בגלל המראה שלהן, רק בגלל מי שנולדו? מות עכשיו, פרסי, ואתה תהיה האחרון להיכנס בשערי השאול. קטלת חיים של רבים כל כך, במה יהיה שונה המוות שלך? לפרסי לא היתה תשובה. הוא ההביט באנבת', מלאת חיים כל כך. בפייפר וג'ייסון, שנלחמו זה לצד זה, יקריבו הכל למען חייהם של חבריהם. הייזל ופרנק הכו כמו שדים. בחייהם הם ידעו רק סבל. תאליה וניקו היו מעולפים. מותם עלול להגיע בכל רגע. וליאו... עיניו של פרסי צרבו. הוא יזכה באותו הגורל לו זכה ליאו, ובכך ימנע את מותם של אלפי אנשים. הוא שמט את חרבו. "כן," לחש בכאב, "קחי אותי איתך." עיניו התמלאו דם. אנבת' צרחה. "פרסי, לא!" הקרב דמם. פרסי שטט דם, והשתנק בכאב, דם נפלט מפיו. הקרקע לרגליהם רעדה. גאיה החלה להתעורר. צל שחור עטף את פרסי, והוא נעלם. המפלצות הריעו. החצויים בהו בכאוס שנוצר לנגד עיניהם. אנבת' מחתה את דמעותיה. "הוא חי, הוא חי," שיננה לעצמה, כאילו בכוחן של המילים לשנות את מה שקרה. הייזל רכנה מעל ניקו, ואמרה שהוא רק איבד את ההכרה. ג'ייסון הניף את תאליה על כתפו, נושא אותה אל הספינה. "ליאו," לחש פרנק. הוא הביט לכיוון כלשהו. "לא, פרנק, הוא מת," אמרה הייזל, אך אז עיניה נחו על דמות הפופת אור שהגיחה בין כל המפלצות. "ליאו! אתה חיי!" קראה בהתרגשות. "לא כל כך קל להפטר מליאו, מה?" חייך בשובבות, "התגעגת אליי, מה?" ואז עיניו נחו על אנבת'. "מה קרה?" "הוא... הוא..." ניסתה אנבת', "הוא נעלם. חי.. הוא יהיה חי... כמוך..." ליאו הביט בה לרגע בחוסר הבנה, אבל אז עיניו נקרעו לרווחה. "אוי לא," מילמל. "הוא חי. אני בטוחה שהוא חי." אנבת' חייכה חיוך מאולץ. "כן, אני בטוח," אמר ליאו, והתכוון לזה. "הוא בטח שבוי מלחמה. נצא לחפש אותו. אבל קודם כל..." הוא פנה אל ג'ייסון. "בוא נעיף את הדבר הזה!" הוא החווה בראשו לספינה. ג'ייסון הנהן. הם עלו כולם על הסיפון. הרצפה רעדה שנית. גאיה עלתה מתוך האדמה. היא חייכה. "לא יהיה פשוט למצוא אותו," היא אמרה לאנבת', "תצטרכו נבואה." אנבת' הנהנה. "את עוזרת לנו למצוא אותו?" היא שאלה בתדהמה. "הוא עשה את הדבר הנכון," אמרה גאיה, "והציל חיים של מיליונים. גם את שלך ושל חבריך. לא נהרוג עוד אף אחד, וכעת שערי המוות יסגרו, ולא יכנסו או יצאו עוד מהשאול." אנבת' הנהנה. "רייצ'ל, הנה אנחנו באים!" והספינה המריאה.
