שלג מכושף

אפילוג: הסיפור שלהם

- זה הסוף הסופי. מה שכן, אחריו יש עוד חלק שבו אני מבקשת ממכן לבחור המשך. אז אל תפספסו אותו.
☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆

יש שלג סביבי, בכל מקום. באוויר, על הריצפה, על העצים. העולם מוקף שלג, העולם צבוע שלג. אני מאושר מזה, כמעט כמו שאני מאושר מהיד שאוחזת בידי.

"סנו," הקול של צ'אנס מוציא אותי מהמחשבות על כל הלבן הזה. אני מרים אליו מבט, אבל ברגע שהעיניים שלי מגיעות לשלו אני טובע בתוך הכחול שלו. כחול חצות, שמשקף את העומד למולו. וכרגע, עד אינסוף, הוא משקף אותי.

"כן?" אני עונה.
חיוך מבליח על שפתיו. "הגענו." הוא מודיע לי.
אני מהנהן ובוחן את הטירה שעומדת מולי. היא כהה, מתנשאת במיליון צריחים, ובתוכה יש את אולם המראות המפורסם. קראתי על המקום הזה, בזמן הבלתי נגמר לי שהיה לי אחרי שאמא מתה. מעולם לא חשבתי שאני אראה אות הטירה הזו במו עיניי. אבל הנה אני.

פתאום אני נלחץ. אנחנו עומדים לפגוש את אחותו של צ'אנס. לא פגשתי עדיין אף אחד מהמשפחה שלו, ואין לי מושג איך הם יגיבו. אחריי הכל, אנחנו לא בדיוק סיפור רגיל.

"היי," צ'אנס קולט את החששות שלי. "הכל יהיה בסדר." הוא מרגיע אותי. "סאן יודעת שאני נמשך לבנים. סיפרתי לה עליך במכתב ששלחתי לה." הוא אומר.
"היא אמרה שיש לה הפתעה בשבילי."
הנסיך שלי מוסיף בהסיח דעת, סורק בחוסר ריכוז את הנוף מולו.
"אחותך נשמעת נחמדה." אני מציין.
הוא נושף בבוז. "אחותי היא השטן בהתגלמותו. רק הקסם יודע איך היא הצליחה להתארס עם אהבת האמת שלה תוך חמישה ימים."
"שזו אהבת אמת זו אהבת אמת. אין טעם לחכות עם זה." אני אומר ומרים אליו מבט.
כשאני מסתכל עליו אני יודע שגם הוא חושב על הפיות שפנינו אליהן, שסירבו להשיא אותנו. "אתם תועבה," הן טענו. "אתם לא אהבה רגילה. אסור לבנים לאהוב זה את זה, זו לא  אהבת אמת." הם צלפו בנו וגירשו אותנו, מתעלמים מכל ההסברים שלנו על הנשיקה של צ'אנס שהפרה את הקללה שלי.
"אל תדאג." הוא חוזר שוב. אבל הפעם יש לי הרגשה שהוא מנסה להרגיע את בעיקר עצמו.

כשאנחנו נכנסים לבפנים השלג נמס ממנו באחת. אני סורק בפליאה את האולם המצופה מראות, שמשקף אותי ואת צ'אנס אינסוף פעמים. עיניי מדלגות על השתקפות האחים, גרמיי המדרגות והנערה בעלת השיער האדום והשימלה הירוקה. אחריי רגע אני חוזר אליה. למה יש נערה בשימלה ירוקה מאחורי? אני פונה לאחור באיטיות ומחפש אותה. היא עומדת בראש גרם המדרגות המרכזי, ובוחנת אותנו בקפידה. כעבור שנייה היא זועקת בשימחה ורצה למטה. "הגעתם." הצווחה המאושרת שלה מרטיטה את האוויר. "הגעתם." היא חוזרת, ומחבקת את צ'אנס.
"התגעגתי אלייך אח גדול." היא מודיעה.
"גם אני התגעגתי אלייך, סאן." הוא מודה ומקרב אותה אליו.
כשהם מתנתקים היא סוף סוף מסתכלת עליי. העיניים שלה כחולות, באותו גוון כהה של צ'אנס. עכשיו ברור כשמש שהם אחים, אי אפשר לפספס את זה, למרות שצ'אנס בלונידי וסאן עם שיער אדום יותר מאש.