פרק 2

1.6K 80 5
                                    


קרני האור שביצבצו מהחלון גרמו לעייני להתכווץ בחוזקה .
משכתי את השמיכה מעליי והנחתי את ראשי על כף ידי , קולו הרם של אבי נשמע בבית שמודיע בקולי קולות לקום מהמיטות מה שגורם לי לשנוא את הבקרים יותר .

לאבא שלי היה מין קטע כזה להעיר אותנו בבוקר בצעקות בטענה שזה הדרך הכי טובה להתרגל לקום בבוקר בהסדר מסוים , ולא בפינוקי יתר .
אחי ואני חלקנו על הנושא הזה איתו המון , אך בכל זאת הוא לא מפסיק .

פתחתי את עייני באיטיות מייסרת והורדתי את השמיכה מעליי מתרוממת למצב ישיבה .
אחי הופיע בפתח דלת חדרי עם שיער מבולגן ובוקסר בלבד על גופו , הנדתי את ראשי לשלילה .

״איך אתה לא קופא למוות בלילה? רק מלראות אותך ככה נהיה לי קר״ אמרתי לאביאור שהתקדם למיטתי בצעדי עייפות ונזרק עליה .
״אני לא יכול לישון עם בגדים״ הוא תירץ , ועטף את שמיכתי מעליו והחזיק אותו בשתי ידייו שגודלות מיום ליום .

״יאללה עצלנים  יצאתי , יום טוב אהובים״ אבי הודיע כשעמד בפתח חדרי וסימן לנו עם ידו להזדרז .

אחי סימן לו עם ידו לשלום ואני הבטתי מחויכת באבי שהזקנה מגיעה אליו במהירות ושיערות לבנות בצבצו בשיערו השחור .
נעמדתי והתקדמתי לעבר חדר המקלחת ונתתי נשיקה חטופה בלחי של אבי .

״עלמה , הטוסט שלך מוכן והירקות בצד גם , רק תכניסי לתיק״ אבי קרא מעבר לדלת המקלחת והמהמתי בקול בזמן שירקתי את המשחת שיינים מפי .

דלת הכניסה נטרקה בשנייה שפתחתי את דלת חדר המקלחת מה שסימן שאבי יצא לעבודתו המייגעת .

״אביאור יאללה כנס״ זירזתי את אביאור שעדיין היה רדום ונתתי לו מכות קטנות בתחת שיעוררו אותו .
״תפסיקי , אני נכנס״ הוא אמר בזריזות ונעל את דלת חדר המקלחת .

אחרי כמה אירגוני בוקר זריזים והכנת אוכל לאביאור , הייתי מוכנה לצאת מהבית לבית ספר .

״אביאור יצאתי״ הודעתי לאביאור שירד למטבח להכניס לתיקו את האוכל שהכנתי לו .
״יום טוב , חרא״ הוא ענה וקרץ לי, גילגלתי את עייני רגילה לשטויות של אחי הקטן , ויצאתי מדלת הבית .

״אני לא יכולה לשמוע אותה יותר״ שי חברתי הטובה התלוננה בייאוש על המורה כרמית שלא סותמת את פיה לרגע .

״עוד שתי דקות הגיהנום נגמר״ אריאל שישב מאחוריי ומאחורי שי אמר בעידוד .
״אולי לכם״ הודעתי בעצבים , והנחתי את ראשי על תיקי שנח על השולחן .
״את חייבת להפסיק לקבוע משמרות אחרי בית ספר , זה דופק לך את כל היום״ שי אמרה בזמן שהיא לועסת את המסטיק שלה בקולניות שגורמת למורה כרמית לאבד עשתונות ולצעוק עליה שתלעס בשקט .

״זה הזמנים היחידים שאני פנוייה בהם , אני לא מתכוונת לקבוע משמרות בלילה ולבזבז את שעות השינה שלי״ אמרתי בהתגוננות והרמתי את ראשי .

כל מה שבנינו Where stories live. Discover now