פרק 8

1.2K 91 9
                                    


רעש הסכינים שמתחככים עם הצלחות זכוכית החדשות , זה כל מה שנשמע באוזני .
לא רוצה ולא צריכה להקשיב לדבר הזה שיושב מולי .
רוצה רק את המיטה שלי , גלידה ומרתון סדרות.

״עלמה את יכולה להקשיב לרותם?״ קולו הנמוך של אבי נשמע והסטתי את מבטי מצלחתו הריקה של אחי לעבר אבי , ״לא״ אמרתי בחדות .
פרצופה של אחותי השתנה למבועת והיא הביטה בי באכזבה .
כל מה שהיא יודעת לעשות זה להעמיד פנים .

מבטו הרצחני נפגש עם מבטי וגרם לי לגלגל את עיניי ולהאנח בקולניות .
״דברי כבר״ אמרתי בארסיות לרותם שחייכה חיוך קטן שהיה אמור להרגיע אבל גרם לעצבים שלי לעלות יותר .

הנה אנחנו יושבים כל האחים ואבי לארוחה משפחתית אחרי שנתיים שאני ואחי לא ראינו את אחותנו הגדולה , שגרמה לסכסוך גדול כלכך במשפחה .

הסטתי את מבטי לעבר אחי שישב לצידי והיה נראה רגוע במהלך כל הארוחה , מה שגרם לי לתהיות רבות האם הוא סלח לרותם? או שהוא בכלל בסערת רגשות ומנסה להראות כמה שיותר אדיש?

״אני יודעת שאתם מסתכלים עליי , מאוכזבים , כועסים, פגועים . אבל אני לא רוצה להיזכר במה שהיה באתי לכאן לפתוח דף חדש , לחזור להיות איתכם ולחוות איתכם יותר , לחוות משפחה אמיתית״ היא אמרה ודמעות קטנות ביצבצו בעיינה מה שגרם לי לגלגל את עייני שנית.

הכל הצגה , תזכרי את זה .

״את מוזמנת לפתוח דף חדש במקום אחר , לא כאן״ אחי אביאור אמר בכעס וקם עולה במהירות לחדרו , הסטתי את מבטי לאבי שחיבק את רותם  שבכתה בין זרועותיו והוא הביט בי בצער .
קמתי גם אני לוקחת את הטלפון שלי מהסלון ומתקדמת לעבר דלת הכניסה ״הלכתי לשי , אני אחזור יותר מאוחר״ הודעתי לאבי , והבטתי מבט אחרון באחותי שישבה עם אבי מלאת דמעות שגרמו לי לרגשות אשם , אך במהירות העפתי אותם והזכרתי לעצמי שנית
שהכל הצגה .

״היית צריכה לראות איזה משחק היא דפקה שם״ אמרתי לשי בזמן שהתיישבתי במיטה הזוגית והענקית שלה .
שי צחקה והתיישבה במיטה גם היא , ״ואיך אח שלך הגיב?״ היא שאלה בזמן שהיא מתכסה בשמיכה , ״הוא היה אדיש בהתחלה , אבל אחרי זה הוא כעס ופשוט עלה לחדר , מה שנתן לי גם אפשרות לברוח״ סיפרתי נזכרת במבט של אחותי כשהביטה בי .

״את חושבת שהייתי צריכה לתת לה הזדמנות?״ שאלתי את שי בתקווה שתהיה לה תשובה לענות לי .
״אני חושבת שזה קשה לסלוח לבן אדם שפגע בנקודה הכי רגישה שלך , אבל את לא יודעת מה הצד שלה ואיך ההרגשה לא לבוא להלוויה של אמא שלך ולדעת שאיכזבת ופגעת בכולם ,והכי נורא זה שאיבדת את המשפחה שלך״ שי אמרה בכנות והביטה לתוך עייני והוסיפה ״אם את לא מרגישה בטוחה לסלוח זה בסדר , את לא חייבת״ .
הנהנתי אלייה בחיוך אמיתי ומלא הוכרת תודה , מחבקת אותה חזק ומודה לה׳ שזכיתי בכזאת חברה מדהימה .

כל מה שבנינו Where stories live. Discover now