פרק 9

1.1K 81 12
                                    

הצעקות של אבי הדהדו בכל רחבי הבית גורמות לי לכאבי ראש ומיגרנות יותר גרועות כבר ממה שיש לי , ״אבא , אנחנו ערים , תפסיק לצעוק״ אמרתי לאבא שלי כשהתקדם במסדרון ודפק בחוזקה בדלת של אחי אביאור ״אביאור קום מאוחר״ הוא המשיך לצעוק מתעלם מדבריי וגורם לי לגלגל את עייני .

״מצטער יפה שלי , אני ממהר לעבודה תדאגי שהוא יקום״ אבי אמר ונישק אותי במצח יורד במדרגות ומתקדם לעבר הדלת הראשית ויוצא ממנה במהירות .

״יאללה אביאור קום״ אמרתי לאחי ודפקתי על דלתו מתקדמת לעבר השירותים , ״על מה כל הצעקות?״ רותם יצאה מחדר האורחים שאבי נתן לה והפך את זה לחדר שלה , התעלמתי ממנה בהפגנתיות ונכנסתי לשירותים , היא באה להגיד משהו אך עצרתי אותה בכך שטרקתי את דלת השירותים בחוזקה .
״עלמה אם תמשיכי להתעלם ממני ככה לא יצא מזה כלום״ שמעתי אותה אומרת מעבר לדלת , החלטתי להתעלם ממנה שוב ועשיתי את אירגוני הבוקר בזריזות .

״לא יכולה לשמוע אותה כבר״ אמרתי לשי כשהתקדמנו לעבר המזנון של אליהו , ״שקשוקה״ אמרתי לאביהו המחוייך מתמיד ״כבר יגיע״ אמר והחזיר לי עודף של שמונה שקלים מתוך השטר של העשרים שהבאתי לו .
״אני עדיין לא מאמינה שאבא שלך נתן לה לגור אצלכם בבית״ שי אמרה על המקרה שסיפרתי לה שהיה היום בבוקר עם רותם , הנדתי את ראשי לשלילה ״גם אני לא״ .

״שקשוקה אחת לאבוטבול״ אליהו אמר אחרי שלוש דקות שהמתנו בתור ודיברנו על דברים לא רלוונטים עם כמה מהשישסטיות שאני ושי מכירות , ״תודה צדיק״ אמרתי לאליהו ולקחתי את השקשוקה מידיו. מחייכת אליו בנימוס ומתקדמת עם שי לאחד מהשולחנות שמפוזרים בקפיטריה .

״עוד לא התחלנו את השנה וכבר מרגישים את הלחץ של סוף שנה״ שי אמרה והנהנתי אלי כמסכימה איתה ונגסתי בכריך המדהים שאליהו מכין .
״אושרית נתנה לנו פרוייקט בזוגות ונחשי עם מי נתקעתי ?״ שי שאלה וגילגלה את עיינה , צחקקתי ״עם מי נתקעת?״ שאלתי .
״עם תומר בכר , לא יכולה לסבול את המתנשא הזה ״
היא אמרה בעצבים וגילגלה את עיינה בשנית כשפרצתי בצחוק .

תומר בכר הוא ילד מהכיתה המקבילה שלי ושל שי , הוא בסך הכל אחלה אבל רוב הזמן הוא מתנשא וחושב שהכל מגיע לו כי ישלו כסף , את שי זה מחרפן במיוחד כשהוא בחר במגמה שהיא בחרה בכוונה והיא דיי תקועה איתו , ואני בטוחה שלעשות איתו את הפרוייקט הזה יוציא את שי מדעתה .

״אני בטוחה שתשרדי איתו ותקבלי מאה בפרוייקט הזה אין עלייך בביולוגיה״ עודדתי אותה למרות שידעתי שאין מצב ששי תשרוד איתו דקה ותהיה דרמה עם המורה ,״מקווה שאת צודקת״ שי אמרה בייאוש והצילצול נשמע , זרקתי את כריך השקשוקה שסיימתי לפני כשניה ואני ושי עלינו לכיתה מוכנות לשיעור עם כרמית .

אני מביטה במראה שבחדרי , ובוחנת כל פיסה בגופי , כמה פעמים. אף פעם לא הייתי בן אדם שמוטרד מהמראה החיצוני שלו .
אני מודעת לאיך שאני נראת ואוהבת את איך שאני נראת , ביטחון עצמי לגבי הגוף שלי תמיד היה לי , אך ביומיים האחרונים אני עושה את אותה פעולה הדפוקה הזאת , ובוחנת את עצמי כל פעם מחדש .

כל מה שבנינו Where stories live. Discover now