כל מה שבנינו

פרק 3

חייבת לציין שאני מאוד משקיעה מחשבה וזמן בסיפור הזה ואשמח אם הצפיות והרף שאני מציבה לכם יגדל עם הזמן , כל שיתוף או הפצת הסיפור תעזור ותשמח אותי לדעת שיש קוראות ושאני לא כותבת את הסיפור הזה לחינם .
אוהבת אותכן מאוד וקריאה מהנה 💓

~
היה זה יום חמישי רגיל , הגשם הרב שהופיע במהלך השבוע פחת והפך לטיפות קטנות של טל , השמש החורפית החלה לבצבץ בשמיים והסיכוי לקשת גדל .

נגיעה בכתפי החשופה , העירה אותי מהעייפות שנחה עליי , ״את קרה״ התלוננתי לשי על כף ידה הקרה .

הרמתי את חולצתי כדי שתסתיר את הכתף שנחשפה בזמן נימנומי .
״ממתי את ככה עייפה?״ שי שאלה בזמן שנגסה מהסנדוויץ שאמה הכינה לה .
״בזמן האחרון האנרגיות נגמרות לי מהר״ הודעתי בעצב ושרברבתי את שפתי התחתונה .
שי הנהנה איתי כמסכימה והמשיכה לאכול מהלחם שלה .

״דובות שלי״ שמעתי את קולו של אריאל מתקרב לשולחננו שבאמצע הקפיטריה של בית הספר .

״נחשו מי קיבל את המפתחות לרכב הסופש?״ אריאל הודיע בהתלהבות ושלף מכיסו את מפתחות הרכב של אביו ונופף בהם בחיוך , ומתיישב לידי .
״אבי ויתר על הבייבי שלו בשבילך?״ הקנטתי את אריאל המתלהב וחייכתי מפרצופו שהשתנה למעוצבן .

״מה את מבאסת תילד? עכשיו יש מי שיקח אותנו למועדון החדש שפתחו״ שי אמרה בחיוך וקרצה לאריאל שהניד את ראשו לשלילה בחיוך .
צחקתי בקול רם שסחף ביחד איתי את צחוקם של שי ואריאל .

״נמאס לי פשוט נמאס לי״ שמעתי את קולה הצפצפני של נעמה ברחבי הקפיטריה , הסתובבתי וראיתי אותה מתקרבת עם אורי בן זוגה לכיווננו .
שניהם התיישבו ליד שי שישבה ממולי וממול אריאל והסטתי את מבטי אליהם .
״מה קרה?״ כיווצתי את מצחי בשאלה , אורי גילגל את עייניו והניח את ראשו על כתפה של נעמה .

״תפסיקי להיות כזאת דרמטית סך הכל השעיה״ אורי אמר ופרצופו היה נראה מיואש , הוא לחש ללא מילים לעבר אריאל שיעזור לו , ואריאל שלא הבין מה הוא רוצה ממנו גרם לצחוקי להשמע .

מבטה הרצחני של נעמה פגש במבטי והרמתי את ידי כחפה מפשע והרגעתי את צחוקי .
״לא עשיתי כלום״ מילמלתי .
היא גילגלה את עיינה בחיוך והניחה את ראשה על ראשו של אורי .
״מה אני יעשה איתך אה?״ היא שאלה ברטוריות והרימה את ראשו של אורי מכתפה .
נותנת נשיקה חטופה לשפתיו , ״קחו לכם חדר״ שי מילמלה במירמור מה שגרם ללחייה של נעמה להסמיק ולאורי לתפוס בלחייה ולנשק כל פיסה בפנייה .