כל מה שבנינו

פרק 7

הרעש החזק של המוזיקה האלקטרונית שלא חדלה מלהישמע ברחבי המועדון גרמה לראשי סחרחורת קלה , אך התייצבתי במהירות ושתיתי כוס מים קרים , מרגיעה ומכינה את עצמי ללקוח הבא .
״מה תרצו לשתות?״ פניתי לזוג בחורות שישבו בבר , עם שתי פיסות בד על גופם ,
כאילו באמא שלכן חורף עכשיו , שימו עליכן בגדים .

״שתי כוסות של וודקה רד בול״ הבחורה הבלונדינית אמרה בקול צורם והנהנתי אלייה , מגישה להן את שתי הכוסות לאחר שניות ספורות .
״בר , תביא לי את הכדורים בבקשה״ ביקשתי מבר , העובד הנוסף שעובד איתי במשמרת הלילה .
הוא הנהן אליי וזרק לכיווני את חפיסת הכדורים שהבאתי עימי ליתר ביטחון , מהבוקר ישלי סחרחורות וכאבי ראש , זאת הייתה טעות לעבוד הלילה בבר .

״אז מה אבוטבול, לא היית מספיק טובה לאריק?״ עיינים כחולות ובוהקות הביטו לתוך עייני בשעשוע , שגרם לדמי להרתח בשניות , לפלוט גיחוך מפי , ולבלוע את הכדור במהירות ולעצום את עייני בעייפות .
״את האמת? הוא לא היה מספיק טוב בשבילי״ עניתי מבלי להסתכל לתוך עייניו ,
צחוקו היהיר והמתנשא נשמע והרמתי את מבטי לגיא שהביט בי בחיוך .

״לא תשרתי אותי כמו שצריך?״ הוא אמר בשאלה כשהביט בי הולכת מהמקום ללקוח אחר , ״כנראה שלא״ התחכמתי והכנתי צייסר לבחורה שישבה מצד שמאל של גיא שלא הפסיק לנעוץ בי מבטים קודרים .

עצמתי את עייני בייאוש , מנסה לאזור כוחות לבן אדם הזה .

״מה אתה רוצה?״ שאלתי בגסות את גיא שישב כבר עשר דקות בבר מבלי להזמין כלום , ורק מביט בי .
״אותך״ הוא אמר בכוונה להזכיר את התשובה שנתן לי בשישי שעבר ונשך את שפתיו , מה שגרם לי להיגעל ולכווץ את פרצופי בגועל .
״אתה שיכור , גיא״ אמרתי ברצינות והפעם הבטתי לתוך עייניו שהיו אדומות ככל הנראה מהשתייה .
״אני שיכור שמצטער״ הוא אמר וחייך חיוך רחב החושף שורה של שיינים צהבבות מהסיגריות .

״בר , המשמרת שלי מסתיימת עוד חמש עשרה דקות , תודיע לעומרי שהשתחררתי מוקדם ואני אשלים את החמש עשרה דקות האלה משמרת הבאה״ הודעתי לבר שהתקרב לעברי והתעלמתי לגמרי מנוכחתו של גיא שגרמה לי לאי נוחות .

״סגור , חיים שלי״ בר אמר ונישקתי את אחת מלחייו , מורידה את הסינר ממני ואוספת את כל חפציי ויוצאת מהמועדון במהירות מבלי להיתקל בגיא שנית .

דמעה בוגדנית זלגה במורד לחי , אני לא אבכה בגללו , הוא לא שווה את זה .
אף פעם לא הייתי טיפוס בכייני ואף פעם לא אהיה .
אני לא מתרגשת מכל דבר שקורה ולרוב אני לא מראה רגשות של עצב ביום יום .
אך כל מה שקורה עם גיא לגמרי שובר אותי , וגורם לי להתפרק כל פעם מחדש .
לא משנה כמה אסרב , אאיים , אבכה , אתחנן מולו הוא לא ישחרר .

ואלוהים , אני סובלת בגללו .
ציפיתי שאחרי הסליחה שביקש , יראה לי שהוא באמת התכוון למה שאמר ולא ישתה לידי או ידבר איתי בזמן שהוא שיכור .

כנראה שטעיתי , שוב .

גוף קשיח עצר את הליכתי המרושלת וגרם לי למעוד אך ישר התייצבתי במהירות בעזרת ידיו .
״עלמה״ שמעתי את קולו הצרוד והסקסי להפליא מעליי , ובמהירות מחיתי את דמעותיי כדי שלא יבחין ״סער״ אמרתי בחיוך קטן ופרצופו הרציני של סער הפך למשועשע .

״משהו מצחיק אותך?״ שאלתי בבילבול והשתחררתי מאחיזתו , ״איך זה שכל הפעמים שאנחנו נפגשים זה לא מתוכנן״ הוא אמר , והרגשתי את ראשי מסתחרר במהירות , ״כן אה״ אמרתי ומעדתי אחורה ובמהירות סער תפס אותי בעזרת ידיו החסונות , ״היי , מה קרה?״ הוא שאל בדאגה והנדתי את ראשי , ״אני לא מרגישה כלכך טוב״ אמרתי והחזקתי בידיו של סער חזק .
״בואי , אני אקח אותך הביתה״ הוא אמר במהירות כשהבחין בי נאחזת בו בחוזקה .

הנהנתי אליו בעייפות ונתתי לו להוביל אותנו לאאודי השחורה שלו .

נכנסתי למושב שלצד הנהג וחגרתי את עצמי , עוצמת את עייני בעייפות .
כף ידו של סער ליטפה את פניי וגרמה לצמרמורת לעבור בגופי , ״את חמה״ הוא מילמל וליטף את פניי פעם נוספת .

רק מהקרבה אל סער נהיה לי חם , וידו שלא חדלה מללטף את פניי גרמה לזרמים מוכרים לעבור בכל גופי .

לאחר נסיעה שארכה כחמש עשרה דקות הגענו לבניין שלי , פקחתי את עייני והבטתי בסער שהביט בי מודאג .
״תודה , אני אדבר איתך יותר מאוחר״ אמרתי בחיוך קטן , אך פרצופו של סער נשאר מודאג .
״אני בסדר , באמת סתם וירוס כנראה״ אמרתי בכנות לסער ונשקתי לאחת מלחיו , יוצאת מהרכב בזמן שסער מהנהן לעברי .

״לילה טוב יפיופה״ הוא אמר ומחייך חיוך צדדי קטן .
״לילה טוב״ עניתי לו מתקדמת לעבר הבניין שלי , שומעת את המנוע של סער דוהר בכביש .

עולה במעלית הבניין ונכנסת לתוך ביתי החמים , צוללת לשינה עמוקה במיטתי , מתכוננת נפשית למפגש עם אחותי רותם מחר .