Blue (boyxboy)

ניק- פרק 17

הרגשתי משהו כבד על החזה שלי, משהו כבד ודי גדול שתפס הרבה מקום על החזה שלי. זה הרגיש קצת כאילו התאמנתי במשקולות והייתי כל כך עייף עד שנפלה עלי השינה במהירות כשהמשקולות נשארות קרוב אלי יותר מידי, או יותר נכון ממש עלי.
המשקולת זזה מעט הצידה מעט, אך חזרה למקומה במהירות.
יכול להיות שאם לא אזיז אותה ממני אני אתעורר ואגלה שיש לי שבר או סדק בצלעות, זה יגרום לכך שלא אוכל להתאמן זמן מה במשקולות. וכמובן, החלק העיקרי הוא שאסבול מכאבים ממושכים ולא ארצה לזוז מהמיטה שלי, זה אומר שלא אוכל ללכת לעבודה, זה אומר שלא אוכל לקבוע עם חברים, אלא אם כן הם יבואו אלי. הם יבואו אלי. סטיב יבוא אלי, ואם לא אני אגרור אותו, כי אין סיכוי שאני אקום מהמיטה בשביל להכין לעצמי אוכל, ואני אצטרך גם שיעשוע כלשהו  על מנת שלא אשתעמם למוות. סטיב יבוא, הוא יכין לי אוכל וישעשע אותי, וכך לא אמות. אלא אם כן אני אמות ממנו.
אבל זה לא טוב, כי אם לא אקום הרבה זמן זה יכול לגרום לכך שהשרירים שלי יתנוונו. לא, לא, אני לא יכול להרשות לעצמי שיקרה לי דבר כזה. אני חייב להיות בכושר, אני חייב את השרירים שלי. לא, אסור שזה יקרה.
האם בכלל שווה לי לסדוק או לשבור את הצלעות? אחרי הכל בחבילה כלולה גם ייסורים וכאבים קשים ואיומים. אני לא בטוח אם זה שווה את הסבל שאעבור... אולי פשוט-
המשקולת שעל חזי התנועעה מעט בשנית והוציאה אותי מהדיון שניהלתי עם עצמי.
רגע אחד.
משקולת לא יכולה לזוז בעצמה, היא צריכה מישהו או משהו שיניע אותה.
חוץ מזה המשקולות בכלל לא נמצאות בחדר שלי.
הבנתי שזה הרגע הנכון שבו עלי לפתוח את עיני, למרות שרציתי מאוד שהן ישארו עצומות.
מצמצתי מספר פעמים בעיני עד שלבסוף הצלחתי לפתוח אותן לכדי סדק צר, אבל מספיק רחב על מנת שאוכל לראות שה"משקולת" שעל חזי היא בעצם ראש עם הרבה שיער כחול.
חייכתי באופן מיידי כשתחושה נעימה ולא מוכרת ממלאת את גופי החצי רדום.
לוקאס עדיין ישן כשראשו מונח על החזה שלי, אל כל גופו פונה הצידה ואחת מרגליו משולבת ברגל שלי. זו הייתה תנוחה משונה בהחלט, אבל מצאתי אותה גם כ... מתוקה.
לפתע הפלאפון שלי שהייתי על השידה רטט, באנחת אכזבה מכך שבגללו אני נאלץ להפנות את מבטי מלוקאס שנראה נינוח עכשיו כשהוא ישן.
אני מניח שממש קשה לו בתקופה הזאת, הוא כל כך מתחרט על כך שהוא פרץ למחשב של הנשיא, אני יכול לראות את החרטה בכל תנועה שהוא עושה. הוא גם נאלץ לעבור אלי לבית שלי ואין סיכוי שאני אשחרר אותו ממני בזמן הקרוב.
ובכל זאת, אני אהיה חייב לדווח עליו בסופו של דבר... אבל אני לא מוכן שהוא ייענש. הבטחתי לו שאני אשמור עליו, אני אעמוד בהבטחתי.
פתחתי את ההודעה, היא הייתה מהנשיא בכבודו ובעצמו, זה בהחלט... שונה. הנשיא לא נוטה בדרך כלל לשלוח הודעות לשומרים שלו...

מה קורה? יש התקדמות?

נאנחתי, ניסיתי להקליד לו הודעה מבלי להתנועע יותר מידי על מנת שלא יפריע חלילה ללוקאס בשנתו.