הגעתי הביתה והדבר הראשון שהלכתי לעשות זה לחפש אלבומים עם תמונות שלי ואולי אני אצליח לזהות את טאהיונג.
יכול להיות שלמדנו באותו בית ספר או משהו...
דפדפתי בכל האלבומים שהצלחתי למצוא ולא מצאתי שום דבר... נאנחתי...
אמא שלי התפרצה לחדר והייתה בשוק מהבלאגן שעשיתי באלבומים.
"נריי!!...מה זה? אני לא מרשה לגעת לך באלבומים בלי רשות!" היא אומרת בזמן שלקחה לי את כל האלבומים והכניסה בחזרה למקום.
"אמא את זוכרת אולי מישהו בשם קים טאהיונג?" אמא שלי הפסיקה בפתאומיות את כל מה שהיא עשתה והסתכלה עלי במבט מוזר.
"לא שזכור לי...." היא אמרה באדישות.
הרגשתי שהיא מסתירה ממני משהוא ופשוט הלכתי לחדר שלי בעצבים.
הנשף בעוד יומיים ואני צריכה להתרכז בו ולא בדברים אחרים.
*יום למחרת*
אני וטאהיונג קבענו לבוא אליו אחרי הבית ספר וזה מה שקרה.
רציתי לבקש ממנו לספר לי מאיפה אני אמורה לזכור אותו כי אני באמת לא זוכרת אבל באיזשהו מקום חששתי לבקש.
התיישבנו בחדר שלו על המיטה והוא אמר שהוא הולך לשניה, הוא חזר עם כמה אלבומים ועיתונים והתיישב באנחה ליידי.
"מה זה כל זה?" שאלתי בהתעניינות.
"אלו כתבות על פיגוע ונסיון רצח שקרה מלפני כמה שנים ואיתם התמונות ששמרתי." הוא אמר בחשש.
"נסיון רצח של מי?" הגברתי טיפה את הקול וטאהיונג מהר השתיק אותי שאני אדבר יותר בשקט.
פתאום אבא של טאהיונג נכנס אלינו לחדר, היה לו מבט מפחיד וקשוח. הוא העביר מבט מוזר אל טאהיונג ומהר החזיר לחיוך "למה לא טרחת לספר לי על החברה החדשה שלך?" הוא אמר בתמימות.
"אבא תכיר זאת נרי והיא לא חברה היא רק ידידה..." הוא הסמיק באופן ממש חמוד.
האבא ציחקק ויצא מהחדר.
משהו בפנים של אביו היה מוכר אבל התעלמתי מזה.
הכניסה של אבא שלו גרמה לי לשכוח מכל מה שטאהיונג רצה להראות לי.
"עכשיו הבנתי למי אתה דומה" צחקקתי.
"האמת שאני לא כלכך דומה לו " הוא ציחקק והשפיל את מבטו, יכול להיות שנגעתי בנקודה רגישה?
"בכל מקרה רוצה לראות את החליפה שקניתי לנשף?" הוא אמר בפתאומיות כדי לפוצץ את השתיקה המביכה שהייתה בנינו. "אני רוצה שתפתיע אותי בנשף" עניתי לו.
"חח אל תדאגי, אני אגרום לזה שלעולם לא תשכחי את הנשף הזה" הוא חייך אליי את החיוך החמוד שלו.
בדיוק ברגע הזה אמא שלי התקשרה אלי שאגיע הביתה אז נאלצתי ללכת.
כשחזרתי אמא שלי הייתה מודאגת "נרי, איפה הית?"
"הייתי אצל טאהיונג" אמרתי באדישות.
"ידעתי... פעם אחרונה שאת הולכת אליו!" היא צעקה עלי.
"אפשר להבין למה?" שאלתי בחוצפה.
"פשוט... לכי לחדר שלך" היא רטנה עלי , לא רציתי שהיא תצעק עלי עוד אז פשוט הלכתי לחדר.
מה יש לכולם נגד טאהיונג? הוא סבבה לגמרי... יכול להיות שג'ימין אמר לה משהו עליו? אני רצינית שאני אחנוק אותו!!!
מחר בערב הנשף ואני צריכה להתרכז בו ולא בכל השיט מסביב...
שכבתי במיטה עם עצמי וחשבתי על כל הדברים שקרו לאחרונה.
אולי יש טיפת אמת במה שג'ימין אמר לי? אין מצב שהוא ישקר לי לטובת הקנאה שלו...
אני צריכה לדבר עם טאהיונג לגבי זה.. רק אז אהיה בטוחה שג'ימין לא שיקר לי.
אני באמת מתגעגעת ל"בוקר טוב" שג'ימין תמיד אומר לי עם החיוך המתוק שחושף טיפה את שיניו הלבנות וגורם לי לחייך גם.
אוף פארק ג'ימין... שום דבר לא באמת יכול לגרום לי לכעוס עלייך באמת...
YOU ARE READING
MY BOY~•° (הושלם)
Fanfiction"רוצה שנעשה לך סיבוב בבית ספר?" "באת באוטו יוקרתי, את עשירה?" "את מכירה את פארק ג'ימין?" ואיבדתי אותם כבר מרוב שהם לחצו עלי שאענה... ג'ימין קם והסתכל עלי כאילו הוא מחכה שגם אני אקום. יון נרי (Yeon Nari)נערה בת 17 , חברת ילדות טובה של פארק ג'ימין. מא...
