"שאאלוםם בית" דניאל צעק לחלל הריק כשחזרנו הביתה
"שאאלום דניאל" רועי הופיע בפתאומיות וכמעט גרם לי להתקף לב. אני מניחה שחלק מזה היה קשור לעובדה שהוא היה חסר חולצה, כי המראה הזה לבדו היה גורם לבחורה להסיר פעימה או שתיים.
"אה, אתה כאן" דניאל הופתע "חשבתי שאמרת שתחזור מאוחר יותר"
"לקח לי פחות זמן ממה שחשבתי" הוא הסביר "איך היה לכם?"
"כיף חיות" אני משיבה, ורועי צוחק ולובש את הטי שירט הלבנה שהייתה מונחת על הספה.
"אזז, מי זורם על קומזיץ וסרט הערב?" דניאל מציע "עדי אולי תזמיני חברות? שלא נהיה רק שלושתינו"
"נשמע מצויין" אני מחייכת "ואתה יודע שאתה יכול להזמין את אורי בעצמך, נכון?"
"פחח מה? מה הקשר?" הוא מנסה להכחיש.
"לי אתה לא יכול לשקר דניאל" אני מזהירה אותו "ואני אזמין אותה, אל תדאג"
"רועי? אתה בעניין?" דניאל מוודא
"בטח" הוא עונה "אני אלוף במדורות"
"תן לי לנחש, גם את זה למדת בצופים?" דניאל צוחק "כי אם כן, הלך עלינו"
"תזכיר לי למה אני עדיין חבר שלך?" רועי שואל
"כי אתה ממש אוהב את השניצלים של אמא שלי?" דניאל מציע
"כן, זו בהחלט סיבה טובה להיות חבר שלך" רועי צוחק
אני מחייכת למראה השיחה המגוכחת הזו, ושולחת הודעה לבר ואורי
עדי: קופות, מי זורמת לקומזיץ אצלי? אורי, יש לך הזמנה מיוחדת מדניאל
אורי: מה? מה הקשר?
עדי: זו בדיוק היתה התגובה שלו, למה לעזאזל מישהו ממכם חושב שתצליחו לעבוד עלי?
בר: יהיה אוכל?
עדי: בר, את מכירה אותי מאז הגן, את באמת שאלת את זה עכשיו?
בר: צודקת, זה באמת היה מוזר.
אוריקוש, את באה! אני לא שואלת אפילו.
אורי: ברור שאני באה, אבל בגלל האוכל, לא בגלל דניאל
עדי: מה שתגידי
בר: עדידוש שזה בסדר שגם עמרי יבוא? היינו אמורים להיפגש הערב
עדי: בטח! אני אבוא לאסוף אותכן עוד חצי שעה, סגור?
אורי: סגור
בר: אותי אל תאספי, אני כבר אסע עם עמרי
עדי: סבבה, ניפגש
עליתי לחדר והחלפתי לטייץ שחור, טי שירט לבנה וסניקרס, ואספתי את השיער שלי לקוקו גבוה.
YOU ARE READING
unfinished
Teen Fictionעדי, ילדה בת 17, חיה חיים רגילים לגמרי עם ההורים שלה ואחיה הגדול, דניאל, שמשרת בצבא. אבל החיים שלה ישתנו מן הקצה אל הקצה כאשר רועי ייכנס אליהם. רועי, חייל בגולני, מקבל חופשה של חודש מהצבא, ומחליט לבלות אותה בביתו של דניאל, חברו. הוא מעולם לא חשב שיל...
