-𝙴𝙿 𝟸-

5.9K 309 53
                                    

נ.מ כללית
״באקהיון מתי השניים יגיעו?״ טאהיונג שאל את באקהיון ״יונגי הלך להביא את גימין ונאמגון את ג'ין״ באקהיון ענה לטאהיונג שהנהן "טוב שהם יגיעו תדאג ליידע אותי" טאהיונג אמר לבאקהיון "אוקיי" ענה באקהיון "גאנגקוק בוא אחריי" טאהיונג אמר והסתכל על גאנגקוק שלא זז מהמקום "אתה לא בא?" הוא שאל שנית וראה שהוא לא זז מהוסוק אז הוא הלך אליו והרים אותו על הכתף כך שהפנים של גאנגקוק מול הגב והישבן ליד הפנים של טאהיונג "אהה תעזוב אותי,הובי!" גנאגקוק צווח מהפתאומיות שטאהיונג הרים אותו וקרא להוסוק שניסה להוריד אותו מטאהיונג "יאא, תעזוב אותו" הוסוק צעק על טאהיונג שהרגיש את העצבים שלו עולים מרגע לרגע. טאהיונג סימן לבאקהיון להזיז את הוסוק וזה מה שהוא עשה "הוסוק בוא" באקהיון החזיק בהוסוק ולקח אותו "יא!!תעזוב אותי!!" הוסוק צרח "קוקי/הובי" צרחו גאנגקוק והוסוק.

טאהיונג וגנאגקוק נכנסו לחדר של טאהיונג טאהיונג הפיל את גאנגקוק על המיטה ועלה מעליו "מה אתה עושה? זוז ממני!" גאנגקוק צרח וטאהיונג הרים את ידו כדאי לסטור לו גאנגקוק ראה זאת ועצם את עיניו מחכה למכה אך היא לא הגיעה הוא פתח לאט לאט את עיניו וראה את טאהיונג מעליו "א-אני מצטער" גאנגקוק אמר "מצטער מה?" טאהיונג שאל "מה?" גאנגקוק שאל ללא הבנה "איך אתה אמור לקרוא לי?" טאהיונג אמר ואז גאנגקוק נזכר "אני ממש לא הולך לקרוא לך ככה, זונה!" גאנגקוק צרח על טאהיונג שקם ממנו וסטר לישבנו ״אהה!״ גאנגקוק צרח והתחיל לבכות ״תשכב על הבטן״ טאהיונג ציווה וגאנגקוק לא זז מהפחד ״מהר״ טאהיונג ציווה וגאנגקוק עשה כדבריו טאהיונג התיישב לידו והרים לו קצת את החולצה והוריד את המכנס יחד עם הבוקסר ״תתכונן לעונש בייבי בוי״ גאנגקוק הרגיש את ידו הקרה על ישבנו וזה גרם לו לצמרמורות לעבור בגופו ״בבקשה אני מצטער תסלח לי ד-דאדי״ גאנגקוק אמר בפחד ובכי אך טאהיונג לא הגיב וסטר לישבנו של גאנגקוק שהתחיל להאדים ״אחרי כל הצלפה תגיד תודה דאדי״ טאהיונג אמר והתחיל ״אהה״ גאנגקוק צעק ״תגיד תודה דאדי״ טאהיונג הצליף  עוד פעם בישבן של גאנגקוק ״תו-דה דאדי״ גאנגקוק אמר ובכה ואחרי עשר פעמים שבהן טאהיונג מצליף לגאנגקוק שבוכה מכאבים ואומר ״תודה דאדי״ הוא הפסיק קם מהמיטה ועוזב את גאנגקוק בוכה על המיטה עם תחת אדום טאהיונג יצא מהחדר וגאנגקוק בכה על המיטה ״ל-למה דווקא אני?״ הוא ילל בבכי ״אמא אבא בבקשה תצילו אותי״ הוא יבב והרגיש את עיניו נסגרות בעייפות פתאום הוא שמע במעומעם וראה במטושטש מהעייפות ובכי גבר שרירי וזר נכנס לחדר עם שקית ״בבקשה תעזור לי ואל ת-תיפגע בי״ גאנגקוק אמר לפני שנרדם ומשם שחור.
נ.מ גאנגקוק
התעוררתי אחרי חצי שעה אני חושב ולא זכרתי מה קרה אבל אחרי כמה שניות התחילו לחזור לי פלאשבקים ׳האיש הזר, החטיפה, הובי, הגבר השרירי שנכנס לפ-שנייה הוא עדיין פה?׳ סובבתי את ראשי מהר וראיתי את אותו איש יושב עם השקית ובוהה בי צמרמורת עברה בי מהפחד ״אהמ..אתה צריך משה-״ ״תלבש את זה״ הוא קטע אותי וזרק עליי את השקית ״מה זה?״ שאלתי והסתכלתי לפנים וראיתי בגדים של בנות ״אני לא לובש את זה בחיים אני לא זונה״ אמרתי וקמתי מהמיטה הוא לא ענה פשוט התחיל להתקרב אליי ״תגיד..״ הוא התחיל והמהמתי בפחד ״אתה בתול נכון?״ שאל והנהנתי, משקר ״אתה רוצה שאני ייקח לך אותם?״ הוא שאל ״לא!״ עניתי באדישות ״טכנית לא ממש שאלתי״ הוא אמר ותפס בי הוא הפיל אותי על המיטה וניסה להוריד ממני את הבגדים ״ת-תעזוב אותי״ צעקתי ״הובי? דאדי? הצילו״ צעקתי חזק
נ.מ טאהיונג
ישבתי עם באקהיון יונגי ונאמגון בגינה הגדולה ודיברנו על כל מיני דברים ״החדשים הגיעו?״ שאלתי ״כן גימין בחדר שלי״ יונגי אמר לי ״וגם ג'ין בחדר שלי״ נאמגון הוסיף ״והחבר של גאנגקוק?״ שאלתי ״בחדר שלי״ באקהיון אמר והמשכנו לדבר עוד קצת עד ששמענו צעקה ממש חזרה של קול מוכר ״ת-תעזוב אותי״ שמענו צעקה מכיוון הבית ״הובי?דאדי?הצילו״ שמעתי את אותו קול צועק ואז הבנתי שזה גאנגקוק זה הבייבי הקטן שלי זועק לעזרה בתחנונים ״מי זה צועק?״ יונגי אמר ״אין לי מושג״ נאמגון אמר ״מי זה יכול להיות?״ באקהיון שאל ״זה גאנגקוק״ אמרתי וקמתי מהר מהכיסא ורצתי אל עבר הבית ככל שהתקרבתי לחדר שלי שמעתי את הצעקות שלו מתחזקות ומתחננות למישהו שיעזוב אותו חשבתי שהוא חולם סיוט הגברתי את הריצה שלי בשביל לבדוק אם הבייבי שלי בסדר הגעתי לחדר פתחתי את הדלת בחדות ובמהירות והדבר הבא שראיתי גרם לי לפעור את עיניי ולרצון שלי לרצוח מישהו גבר מרגע לרגע...

21/5/2019

𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲  • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•Where stories live. Discover now