𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•

-𝙴𝙿 𝟸𝟸-

מצטערת אם יש שגיאות כתיב אני פשוט לא יכולה לכתוב כמו שצריך כי נחתכתי באצבע ואני צריכה לכתוב בה וזה קשה וממש שורף אז סליחה..
——
+18
—-
"בייבי" גאנגקוק שמע לחישות באוזן "מממ.." גאנגקוק המהם וזז קצת מתחפר יותר בשמיכה הלבנה והגדולה, קובר את ראשו בכריות עוד יותר גורם לטאהיונג לצחוק קצת ולנשק את הצוואר שלו כמה פעמים "בייבי" *נשיקה לצוואר* "אתה" *נשיקה לקו לסת* "צריך" *נשיקה ללחי* "לקום" *נשיקה למצח* "עכשיו" *נשיקה קצרה לשפתיים* "מה השעה?" גאנגקוק מילמל סמוק "אוו אתה מסמיק?" טאהיונג שאל בהתגרות לא עונה על שאלתו של האחר "ל-לאן אתה הולך?" גאנגקוק מיהר לשנות נושא בזמן שבחן את הלבוש שלו, חליפה נמתחה על הגוף שלו בצורה מושלמת, נעליים עם עקב נמוך תואם לחליפה, שיערו היו מסודר בצורה מושלמת, הוא בעצמו היה מושלם. השינוי נושא גרם לטאהיונג לצחוק; "לעבודה בייב, לא כולם יושבים על התחת הסקסי שלהם בבית אחרי שעברו תאונה" טאהיונג אמר וגאנגקוק הסמיק יותר, שם את הידיים שלו על הפנים "בייבי!! אני רוצה לראות אותך." טאהיונג אמר "לא!" גאנגקוק אמר לא מוריד את ידיו מהפנים; "נו באמת" טאהיונג ציחקק עולה מעל גאנגקוק שהיה מופתע ממעשיו "דאדי!" גאנגקוק אמר בלחש שטאהיונג הוריד את ידיו מפניו "כזה חמוד~" טאהיונג אמר "לא ציחצחתי שיניים" גאנגקוק אמר שראה שטאהיונג רוכן לעברו "לא אכפת לי~" טאהיונג אמר בשעשוע ונישק את גאנגקוק נשיקה קצרה "דאדי.." גאנגקוק לחש אחרי כמה נשיקות מצד טאהיונג "כן בייבי?" טאהיונג הסתכל על גאנגקוק וראה שהוא מביט בו חזרה "מתי אני הולך לבית ספר?" גאנגקוק שאל "בייבי..-" "-לא אל תגיד לי בייבי! אני רוצה ללכת לבית ספר זה לא פייר, גם עוד מעט יש לי תקופת בגרויות ואני רוצה להצליח! עם אתה עד כדי מודאג הוסוק יחזור ללמוד גם! ואם בא לך תצמיד לי שומר, תעשה מה שבא לך רק תיתן לי ללכת" גאנגקוק אמר מיואש לגמרי "אני יחשוב על זה" טאהיונג אמר שהבין שגאנגקוק צודק, אחרי הכל הוא לא יכול להשאיר את גאנגקוק בבית כל הזמן, גאנגקוק נער וגם לו יש חיים "באמת דאדי?" גאנגקוק אמר בהתלהבות, טאהיונג לא ענה רק הינהן "תודה תודה דאדי אני אוהב אותך!" גאנגקוק קרא בהתלהבות מחבק את טאהיונג "גם אני אוהב אותך!" טאהיונג אמר מחייך שראה את גאנגקוק שמח כל כך וחיבק אותו בחזרה "בייבי יש לי פגישה" טאהיונג אמר אחרי כמה דקות של חיבוק מרגיש את גאנגקוק נאנח תחתיו "אתה הולך שוב?" גאנגקוק אמר בבאסה "אני אהיה בקומה השלישית של הבית בייבי במשרד" טאהיונג אמר "אז אולי אני אבוא איתך? אני אהיה בשקט!" גאנגקוק שאל עושה פרצוף כלכלב תמים "אוקיי, אבל אתה לא זז ממני!" טאהיונג אמר וגאנגקוק הנהן בשקט מחויך "אני הולך להחליף בגדים" גאנגקוק אמר אבל טאהיונג תפס אותו "תלך עם הפיג'מה" טאהיונג ביטל את דבריו "טוב" גאנגקוק אמר וקם מהמיטה מחכה שטאהיונג יקום גם.
--
"בייבי תישב פה ותצייר ואל תזוז" טאהיונג אמר מתיישב על הכיסא השחור שלו "דאדי אני יכול לשבת עלייך ולצייר?" גאנגקוק שאל בשקט "בטח." טאהיונג אמר מסתכל על איך שגאנגקוק מטפס על גופו השרירי ומתיישב עם הגב אליו "תודה דאדי" גאנגקוק אמר שטאהיונג הוציא מהמגירה צבעים ודפים "אין על מה בייבי" טאהיונג אמר מחבק את גאנגקוק מאחור ונושק לגבו של האחר שהצטמרר ממגעו עליו ״ממ~״ גאנגקוק נאנח חלושות ״דאדי אנ-״ מילותיו של גאגנקוק נקטעו שנשמעו תיקתוקים על דלת משרדו של טאהיונג ״בייבי אל תדבר איתם בכלל, אוקיי?״ טאהיונג שאל מלטף את גבו של גאנגקוק שהסתכל עליו והנהן אליו במהירות ״כן דאדי כן״ גאנגקוק אמר ״תשמור את המילים האלה למתי שתצטרך לצעוק אותם במיטה בייבי״ טאהיונג אמר ונשך את שפתו התחתונה קורץ לגאנגקוק, רואה את הצעיר מסמיק ומחזיר את מבטו לדף, הוא ציחקק וחזר להיות אדיש אחרי כמה שניות, מורה לאנשים שגאנגקוק לא הכיר מאחורי הדלת להיכנס.
—
הפגישה עוד לא הסתיימה, גאנגקוק הספיק לצייר מלא ציורים.
הוא הרגיש את הגוף של טאהיונג זז מתחתיו מהר גורם לו כמעט ליפול, אבל הוא לא הוציא מילה.
טאהיונג הצמיד את גאנגקוק אליו יותר מהדק את האחיזה וגאנגקוק יכל להרגיש שהוא כועס, הוא הרים את פניו פוגש בפניו הזועמות של טאהיונג, הוא לא הקשיב לשיחה שלהם ככה שהוא לא יודע למה טאהיונג כועס כל כך.