נ.מ כללית
"בייבי?" צעק טאהיונג "תתעורר" הוסיף ובלי ששם לב הרופא נכנס לחדר הטיפולים הרופא התקדם מהר לכיוון טאהיונג וגאנגקוק "אדוני" הרופא אמר וטאהיונג סובב את ראשו "בבקשה תטפל בו" טאהיונג אמר יותר נכון דרש הרופא רק הנהן מהפחד הוא לא התנהג ככה מאז מה שקרה לו עם ה- "הוא יהיה בסדר" טאהיונג אמר לעצמו מה שגרם לרופא לצאת מהמחשבות שלו. הוא מהר הוציא מהתיק שלו את כל הדברים,הוא חיבר לו מכונת הנשמה והתחיל לטפל בו.
אחרי כמה דקות שהוא מטפל בו "אדוני" הרופא אמר "הוא בסדר?" טאהיונג שאל "כן, הוא פשוט צריך קצת לנוח אהה ויש לו כמה חבלות קטנות אבל עמוקות ויש לו שבר בצלע כי כנראה שהוא התנגד כנראה כתוצאה ג'קסון דפק לו משהו באיזור הצלעות,אבל תשתדל שהוא לא יזוז הרבה וגם שיאכל וישתה הרבה" הרופא אמר והגיש לטאהיונג קופסא של כדורים "תודה" טאהיונג הודה לו ״כשהוא מתעורר תגיד לי אני יבוא לבדוק אותו שוב" הרופא חייך וטאהיונג הנהן וחיבק אותו "אהה ואתה יכול לקרוא לי טאהיונג לא צריך את ה'אדוני' הזה..אנחנו מכירים מילדות ותמיד עזרת לי" טאהיונג אמר "אוקיי טאהיונג" הרופא אמר "טוב אני יילך עכשיו טאהיונג" הרופא אמר "ביי קאי" טאהיונג חיבק אותו פעם אחרונה וקאי יצא מהחדר. טאהיונג התיישב לצד גאנגקוק וליטף את ראשו "בייבי אני יהרוג את ג'קסון על מה שעשה לך" אמר ונשכב ליד גאנגקוק חיבק אותו ומבלי ששם לב השינה לקחה אותו.
-כעבור שבוע-
כבר שבוע שגאנגקוק לא התעורר.
הפצעים שלו התחילו להחלים וכך גם השבר בצלעות.
ג'ין,הוסוק וג'ימין כל היום באו לראות את גאנגקוק שלא התעורר והם גם דיברו ביניהם והם עדיין לא הבינו למה הם בבית הזה, טאהיונג לא זז מגאנגקוק ואם הוא כן זז זה רק לחמש דקות בלחץ. החברים של טאהיונג לא הבינו ממתי הוא כל כך דואג, האמת שגם טאהיונג לא הבין מאיפה כל הדאגה וההתחשבות הזאת באה פתאום. "קח טאהיונג הבאתי לך לאכול" נאמג'ון וכולם נכנסו לחדר שבו גאנגקוק ישן עם אוכל "אני לא רעב" טאהיונג אמר "אתה חייב לאכול,כבר שבוע שאתה לא אוכל!זה לא בריא" ג'ין אמר עד כמה שהוא לא אהב שגאנגקוק במצב הזה טיפה בגלל טאהיונג. אבל עדיין ג'ין הוא מלאך הוא לא יכול לכעוס על מישהו יותר מחמש דקות במיוחד על מישהו כמו טאהיונג שדאג לגאנגקוק ברמה "בשביל גאנגקוק תאכל" הוסוק אמר וידע שקלע את טאהיונג בסיטואציה שהוא לא יכול לסרב לה "טוב אבל רק קצת" טאהיונג אמר וכולם הנהנו ונאמג'ון נתן לו את הצלחת. טאהיונג לקח ביס קטן ואמר "הנה אכלתי" טאהיונג אמר ובא לשים את הצלחת על השידה "לא בשביל גאנגקוק תאכל הכל" ג'ימין אמר מהר וטאהיונג נאנח והתחיל לאכול "עכשיו תעזבו אותי בשקט" טאהיונג אמר אחרי שסיים את כל הצלחת "יופי" ג'ין אמר ולקח את הצלחת מטאהיונג וכולם יצאו מהחדר חוץ מטאהיונג שנשכב ליד ליד גאנגקוק "בייבי אולי תתעורר כבר?" טאהיונג לחש וליטף את שיערו של גאנגקוק "אני חושב שאני אוהב אותך או לפחות מחבב אותך...״ טאהיונג אמר ונשק לשפתיו של גאנגקוק הוא התנתק אחריי כמה דקות אבל הרגיש שהוא נמשך חזרה למטה. זה היה גאנגקוק שמשך אותו לנשיקה, אחריי כמה דקות שהם בולעים אחד את השני, גאנגקוק היה הראשון להתנתק מטאהיונג פוגש בחיוך המרובע שלו "בייבי,התעוררת" טאהיונג אמר וחיבק את גאנגקוק "א-אהה דאדי כואב" גאנגקוק נאנח בכאב "סליחה סליחה סליחה שכחתי" טאהיונג מהר התנתק מהחיבוק ואמר "זה בסדר ד-דאדי" גאנגקוק אמר וציחקק מה שגרם לטאהיונג גם לצחוק קצת "אתה צריך לצחוק ולחייך יותר דאדי" גאנגקוק אמר והחזיק בפניו של טאהונג וקירב אותו אליו ״אני חושב שאני מחבב אותך..בעצם..״ גאנגקוק אמר "אני מחבב אותך דאדי" הוסיף ובזאת הוא חיבר שנית את שפתיהם לנשיקה אך פתאום באמצע הנשיקה גאנגקוק הפסיק לנשק.
נ.מ טאהיונג
הבייבי שלי התעורר
סוף סוף! כבר שבוע שאני מת מדאגה
"אני מחבב אותך דאדי" כשהוא אמר זאת הרגשתי את ליבי מתפוצץ משמחה.
הוא משך אותי לנשיקה עמוקה אך עדינה באמצע הנשיקה הרגשתי שהוא פתאום הפסיק לנשק, התנתקי ממנו רואה את עיניו עצומות "בייבי?" שאלתי וניערתי אותו מעט "בייבי!" צעקתי ששמעתי את מכונת ההנשמה מצפצפת במהירות.
למזלו של טאהיונג קאי היה בבית של טאהיונג "קאי!!!" זעקתי וקאי וכולם נכנסו לחדר אחרי כמה שניות.
"צאו כולם!!" קאי מהר רץ לכיוון המיטה של גאנגקוק והתחיל לטפל בו "למה אתם מחכים צאו!" קאי צעק שוב וכולם יצאו והכריחו אותי לצאת איתם יותר נכון לקחו אותי בכוח.
״תירגע הוא יהיה בסדר״ באקהיון ניסה להרגיע אותי כשהסתובבתי סביב כולם בלחץ עם ידיים על הראש ומשכתי בשיער שלי,אחרי הרבה זמן קאי יצא ואני הייתי הראשון לקבל את פניו.
״הוא בסדר?״ שאלתי והוא הנהן ״אבל הוא-הוא מה? קרה משהו??״ קאי התחיל וקטעתי אותו בלחץ ״יכול להיות שהוא לא יתעורר היום או מחר״ הוא אמר ונשכתי את שפתיי בלחץ ״אבל זה בגלל שהוא צריך מנוחה וכל זה״ קאי אמר כשראה את מבטי הלחוץ,המבט הלחוץ נהפך לחיוך קטנטן במהרה ״אז הוא יצא מכלל סכנה?״ שאלתי והוא הנהן חיבקתי אותו חיבוק מהיר ונכנסתי לחדר של הבייבי שלי נשכבתי לידו חיבקתי אותו בזהירות נשקתי לראשו ונרדמתי שהוא בזרועותי.
-אחרי יומיים-
נ.מ גאנגקוק
השמש הזאת יואו, שמישהו יכבה את האור! רגע..שמש? אני לא מת? יופי גאנגקוק איזה מחשבות!..
פתחתי את עייני והסתכלתי סביבי רואה את טאהיונג ישן בשלווה לידי ומחבק אותי.
אבל הוא היה עם עיניים אדומות ונפוחות מה שאומר שהוא בכה.
ניזכרתי במה שקרה ׳אני לא מאמין שאמרתי לו שאני אוהב אותו׳ חשבתי לעצמי ואני בטוח שהפכתי להיות אדום כמו עגבנייה. אחרי כמה דקות שאני יושב ובוהה בו שמתי לב שהוא מתעורר, מהר עשיתי את עצמי ישן, הרגשתי אותו מלטף לי את השיער ונושק למצחי "בייבי תתעורר כבר" הוא לחש קרוב לאוזני והרגשתי את הלחיים שלי נצבעות בצבע אדום וגם נהיה לי ממש חם.
לפתע הרגשתי מים על צווארי 'הוא בוכה?' חשבתי 'למה הוא בוכה אני לא רק זונה בשבילו?' חשבתי "מה בייבי?" 'אמרתי את זה בקול?' "כן אמרת!" הוא אמר ופתחתי את העיניים שלי "אתה ער!!!" הוא חיבק אותי חזק "א-אהה דאדי" נאנחתי בכאב "סליחה" הוא אמר והחליש את החיבוק ״רגע מה אמרת?״ הוא התנתק מהחיבוק במהירות ״מ-מה אמרתי?״ ניסיתי להתחמק ״אתה חושב שאתה רק זונה בשבילי?״ הוא שאל ׳שיט!!׳ חשבתי לעצמי ״ל-לא מה פתאום״ אמרתי בגמגום ״אני יודע מתי אתה משקר״ ׳אייש גאנגקוק אתה לא יודע לשקר׳ ״אני מצטער״ השפלתי את ראשי אך הוא תפס אותו לפני שהספקתי להשפיל אותו ״אתה ממש לא זונה בשבילי״ הוא אמר ׳חבל שאני לא חושב ככה׳ חשבתי ״למה אתה לא חושב ככה?״ הוא אמר ׳שוב פעם אמרתי את זה בקול?אני חייב להפסיק!׳ ״תענה לי״ הוא אמר ואני החלטתי שאני אולי מספר לו מה שהיה בעבר שלי, אני באמת צריך לחשוב על זה ״בגלל ש..״תודה על 600 קריאות!! זה באמת מרגש אותי❤️🤧
אני יודעת שהכישלון שלי נודף..הפרקים יוצאים גרועים!..
סליחה🤧🤧🤧😭😭😭
30.6.2019
YOU ARE READING
𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•
Mystery / Thriller**גמור** ״עזבו אותי!!!״ ״זו פקודה של הבוס שלי״ - ״מי א-אתה?״ שאלתי "אל תדאג יש לך הרבה זמן להכיר אותי.״ אותו האיש אמר. - ״מה אתה רוצה ממני?״ שאלתי בבכי ״אני רוצה ממך?״ הוא שאל בתמימות מזויפת ״כן מה אתה רוצה ממני לעזאזל?״ שאלתי בכעס שהתערבב עם בכי...