𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•

-𝙴𝙿 𝟾-

נ.מ כללית
"בייבי אתה ער?" גאנגקוק שמע את קולו ממש קרוב לאוזנו 'שיט אני רגיש שם' גאנגקוק חשב לעצמו "אני יודע שאתה ער" טאהיונג אמר אך עדיין גאנגקוק לא ענה "אוקיי אתה מתכוון לשחק איתי משחקים?" הוא אמר והתחיל להוריד את ידו אל עבר החזה שלו יותר ויותר למטה עד שהגיע אל איברו.
הוא הכניס את ידו אל תוך המכנס והבוקסר של גאנגקוק שרק נלחץ ונשך את פנים הלחי בשביל לא לגנוח,
אך הוא לא הצליח להתאפק והוציא אנחה קטנה וחלשה שהוא בטוח שטאהיונג לא שמע אבל הוא שמע ״בייבי תפתח את העיניים שלך״ לחש טאהיונג לאוזן של גאנגקוק "אני י-ישן" גאנגקוק אמר בגמגום וטאהיונג גיחך "באמת?" טאהיונג אמר והמשיך לגעת וללחוץ על איברו של גאנגקוק "אהה" גאנגקוק הוציא גניחה חלושה טאהיונג רק ציחקק ואמר "אתה לא קם?" "דיי אני ישן" אמר בעייפות 'מזויפת' יותר נכון קצת אמיתית הוא היה עייף, טאהיונג בתגובה המהם והוריד את ידו לכיוון חורו של גאנגקוק שהתכווץ "בייבי" טאהיונג לחש לאוזנו של גאנגקוק והתחיל ללטף ולשחק עם החור של גאנגקוק "ד-דאדי ת-תפסיק" גאנגקוק ביקש "למה לי?" שאל טאהיונג בהתגרויות ממשיך לשחק בפתח חורו של הצעיר "דאדי תפסיק" גאנגקוק אמר ותפס בידו של טאהיונג בחוזקה מה שגרם לידו של טאהיונג לזוז לאצבעותיו להיכנס עמוק אל חורו "אה דאדי" גאגנקוק צעק והתחיל לבכות "זה כ-כואב תוציא את זה" גאנגקוק אמר לטאהיונג שרק גיחך ודחף עמוק יותר את האצבעות ״דיי תפסיק״ גאנגקוק צעק והעיף את טאהיונג ממנו כך שטאהיונג נפל מהמיטה ״אני מצטער טאה-דאדי״ גאנגקוק אמר בגמגום קם מהמיטה ומתרחק ונתקע בקיר כשטאהיונג מתקרב אליו עם מבט כועס ורצחני ״מה אתה פאקינג עשית עכשיו?״ טאהיונג צעק בכעס ״אני מצטער ס..סליחה״ גאנגקוק גימגם.
נ.מ גאנגקוק
פחדתי ממנו ״אני מצטער״ אמרתי בפחד ״אתה מקבל עונש״ הוא אמר ואני רק רציתי לקבור את עצמי איפשהו ״י-יש אפשרות אחרת?״ גמגמתי והוא עצר שהוא היה מספיק קרוב אליי ורכן אל אוזניי ״יש״ הוא אמר ואני הרגשתי כאילו ניצלתי מעונש ״מ-מה היא?אנ-אני יעשה הכל״ לחשתי בגמגום ובכי ״תספר לי את כל מה שקרה לך בעבר״ פערתי את עיניי ״ל-לא״ אמרתי ״בבקשה לא״ לחשתי והתיישבתי על הרצפה מחבק את רגליי ״בייבי אתה יודע שאם תגיד לי ואם לא אני יגלה אז תחסוך״ הוא אמר אחרי שהתקופף על הרצפה כדאי להיות בגובה שלי ״ד-דאדי בבקשה לא..אני לא רוצה לספר לך אבל אני גם לא רוצה עונש״ לא ידעתי מה יותר גרוע העונש או הבחירה לספר ומה הוא יעשה עם זה..
״בייבי-אני מצטער דאדי בבקשה בבקשה תסלח לי אני מתחנן אני יעשה הכל..זה רק כאב לי אז-״ טאהיונג התחיל ואז קטעתי אותו ואז טאהיונג שוב קטע אותי רק בנשיקה לא הבנתי מאיפה זה בא לפני שנייה הוא כעס וחשבתי שהוא הולך לרצוח אותי,אני חושב שיש לו פיצול אישיות.
כן, זה הוא זה פיצול אישיות!
לא הגבתי לנשיקה כשאני עדיין פעור עיניים והוא שם לב לזה כנראה והתנתק ממני "מה יש?" הוא שאל ואני השפלתי את הראש "א-אני עייף וכואב לי פה ואני לא יודע למה..״ אמרתי והנחתי את ידי על הצלע שלי "זה כי היא שבורה" הוא אמר ופערתי את עיניי "שבורה?״ שאלתי איך זה יכול להיות שלא ידעתי מזה "ג'קסון" הוא אמר "מי זה?" שאלתי "הבחור שניסה לאנוס אותך" הוא אמר וגיחכתי "לא רק ניסה גם הצליח" מילמלתי בתווקה שהוא לא שמע אך לא ידעתי אם הוא שמע כי שמתי את ידיי על אוזניי בתקווה שלא שמע ולא יצרח "מה אמרת?" הוא שאל "מה אמרתי?" ניסיתי להתחכם "מה אמרת שג'קסון עשה לך?" הוא שאל והרים את קולו מעט מה שגרם לגופי קצת להתכווץ לתוך עצמו "כלום" אמרתי בתקווה לשכנע אותו "אמרת שהוא אנס אותך? אני חשבתי שג'ין דמיין או משהו" הוא צעק את ההתחלה ואת הסוף לחש וקיבץ את ידיו לאגרופים "זאת לא פעם הראשונה שאונסים אותי" מלמלתי לעצמי והוא שמע זאת לצערי 'אני טיפש אני צריך לחשוב בלב ולא בקול' חשבתי לעצמי כשהוא התחיל לתשאל אותי שאלות.
לא רציתי לענות "שומע אנסו אותי כבר ש-..." ״בייבי תענה לי" הוא אמר ונפנף את ידו מול פניי גורם לי לצאת מהבהייה בו "אהה מה?" שאלתי גורם לו לגחך ולי להסמיק מהמחשבה שבהיתי בו.
"לא ענית לי על השאלה" הוא אמר "א-איזה שאלה?" שאלתי והסתכלתי בעיניו העמוקות והשחורות ושקעתי בהם "מה זאת אומרת לא פעם ראשונה שאונסים אותך?" הוא חזר על השאלה "אממ..אני לא רוצה לספר" השפלתי את מבטי תוך כדאי שדמעות עולות לעיניי בעוד הזכרונות הרעים עולים לראשי,
אך אני לא נותן לדמעות לצאת אלא מנסה להשאיר אותם בפנים ולתת להם לחנוק אותי.
"בייבי זה לא עובד ככה..אתה צריך לספר לי" הוא אומר ומרים את ראשי כשהוא אוחז בסנטרי "אבל ד-דאדי אמרת שלא תכריח אותי לספר" "אבל ביי-דאדי בבקשה תבטיח לי שלא תחקור את זה" אמרתי והוא נאנח והבטיח לי,חיבק אותי ונתן לי לפרוק עליו את כל הבכי והכאב שהציף אותי באותו רגע תוך כדאי שהוא מלטף לי את הגב בעיגולים ואני קובר את ראשי בשקע צווארו נותן לי להירגע שבסופו של דבר נרדמתי בתוך  החיבוק החמים שלו,בתוך זרועותיו שיגנו עליי.
נ.מ טאהיונג
הרגשתי את נשמותיו העדינות על צווארי מה שגרם לי לצמרמורות בכל הגוף אבל עם הנשימות בא גם בכי שנבע מכאב לא כאב פיזי אלה כאב נפשי מעבר שלו,עבר שלא ידעתי. זה נכון שהבטחתי לו שאני לא יחקור את זה אבל אני לא מסוגל,אני חייב לדעת מה קרה לו,מה קרה לבייבי הקטן שלי שבכה כל הזמן.
אני לא מאמין שהתאהבתי בו בכלום זמן.
כשהוא אמר לי שהוא אוהב אותי וניסה לא להתאהב בי אבל לא הצליח.
הרגשתי את הלב שלי מפסיק לפעום לכמה רגעים שרק רציתי לנשק אותו ולא לעזוב ולעשות אותו כאן ועכשיו, אבל כשעכשיו הוא בוכה וסובל לא יכלתי לחשוב על מחשבות כחולות אני לא יכול לעשות משהו כנגד רצונו, אני שונא להעניש אותו אך אין לי ברירה כי אני לא רוצה לאבד אותו,עד ששוב הצלחתי להתאהב במישהו אחריי כל כך הרבה זמן.
כן גם לי יש עבר מסובך ואני ממש לא מתכוון לספר אותו לגאנגקוק, כן אני יודע שזה לא פייר שאני ידע על שלו אבל הוא לא ידע כלום על שלי אבל זה רק לטובתו.
ורק אם אני ירגיש שהגיע הזמן אני ייספר לו הכל על העבר שלי,אך לדעתי זה לא יקרה בכלל לפחות בזמן הקרוב לא.
אני כן הולך לגלות מה קרה בעברו של גאנגקוק אך לא עכשיו אני ייתן לזמן לעשות את שלו כי יכול להיות שאני יגלה ואז הוא ייספר לי,  אני מעדיף לשמוע את זה ממנו ואם זה לא יקרה בשבועיים הקרובים אני יגלה מה קרה בעברו אך לא דרכו.
לפתע אחריי כמה דקות שהוא בוכה הרגשתי  נשימות כבדות על צווארי והבנתי שהוא נרדם,הרמתי אותו לאט לאט והשכבתי אותו על המיטה ונשקתי לראשו בעדינות ואז לשפתיו בעדינות וקמתי כדאי ללכת אבל אז הוא אחז בי "אל תלך בבקשה א-אני מפחד" הוא אמר והתכופפתי "ממי אתה מפחד?" שאלתי "ממנו" הוא ענה ונרדם.
'מי זה ממנו?' חשבתי לעצמי תוך כדי שאני קם מהמיטה יוצא מהחדר אמרתי לעוזרות שיכינו הרבה אוכל לעוד כמה שעות ואם לא נבוא אז שיכניסו הכל למקרר או משהו ונכנסתי חזרה לחדר מוריד את בגדיי נשאר בבוקסר בלבד ועולה על המיטה מכסה אותי ואותו בשמיכה ומכיוון שהמזגן דלוק ואני לא רוצה שהוא יתקרר ויחטוף משהו.
עטפתי אותו בזרועותיי מקרב אותו אליי מרגיש אותו מתכרבל בחזי וחיוך עלה על פניי,אני עוצם את עיניי ומחכה לשינה שתבוא לקחת אותי והיא לקחה אותי אחריי כמה דקות....
למחרת בבוקר
"בייבי..מה קרה?"

21.7.2019