𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲 • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•

-𝙴𝙿 𝟸𝟺-

תודה על 18.2k אתם ממש מדהימים, אני אוהבת אותכם אמאלה🥺❤️
—
+18
—-
[אני מזהירה אני לא יודעת לכתוב סמאט, אז תהנו מהכישלון שלי.]
—-
לדעתי הפרק לא יצא וואוו- סליחה-
—-
נ.מ כללית
"דאדי אתה יודע במה נזכרתי?" גאנגקוק אמר אחרי שנרגע מעט מהצחוק, ומטאהיונג; "במה נזכרת בייבי?" טאהיונג שאל מקרב מעט את גאנגקוק אליו ומנשק את צווארו באיטיות "אה~ שהבטחת לי שתיקח אותי לבלות אבל בסוף לא.." גאנגקוק שירבב את שפתיו בעצב שאמר את החלק האחרון "נכון זה כי מישהו פה היה צריך לנוח אחרי שכמעט חטף התקף חרדה, ועכשיו הייתה את הפגישה במשרד ועכשיו אני עומד לזיין אותך כי אתה בעצמך אמרת שרק אתה גומר אצלי״ טאהיונג אמר בהתגרות את החלק האחרון גורם לגאנגקוק להסמיק ״אבל אל תדאג גם ככה הכנתי לך הפתעה.״ הוסיף גורם לגאנגקוק למחוא כפיים בהתרגשות אבל אז ברגע אחד עצם את עיניו וגנח ״ד-דאדי~״ גאנגקוק תפס בכתפיו של טאהיונג שסימן את צווארו ונשך אותו בחוזקה תוך כדי התגרות בחורו של הקטן יותר עם איברו. (בעעע בעעע בעע התמימות שלייי אני ממש קרובה להגיד תדמיינו את ההמשך אבל אני לא יעשה את זה כי כאילו גם אם אני רוצה למות אני לא רוצה למות בגללכם😳.)
״דאדי אני מוכן.״ גאנגקוק אמר בלחש, הוא רצה להרגיש את טאהיונג בתוכו, שיחדור אליו ויגרום לו לצרוח. שיטיח את הזרע שלו בתוכו בחוזקה. רק מהמחשבות האלה הוא כמעט גמר. (איכ זהו אני פורשת ביי-)
״אם כואב תגיד לי, אני יפסיק.״ טאהיונג אמר וגאנגקוק הנהן, אולי זאת לא הפעם שהוא שוכב עם מישהו אבל הוא לא שכב כמה שנים ככה שזה כמעט יכאב באותה המידה.
הוא הרגיש איך איברו של טאהיונג נצמד אל חורו שלו ונלחץ כנגדו, מתחיל להיכנס ״א-אה~״ גאנגקוק גנח בלחש ״פאק בייבי אתה כל כך צר.״ טאהיונג נהם בקול עמוק ממשיך לחדור אל חורו ההדוק של גאנגקוק שגנח; ״א-אהה דאדי~״ גאנגקוק גנח במעט חוזקה שטאהיונג נכנס לתוכו בשלמותו, ״תזוז.״ הקטן יותר לחש כשטאהיונג לא זז בשביל לתת לו להתרגל ״א-אהממ דאדי~״ גאנגקוק עטף את עורפו של טאהיונג ואחז בשיערות ראשו, מנשק אותו בחוזקה, גונח לתוך פיו.
״ע-עוד~״ גאנגקוק אמר, כאב לו קצת אבל הוא הרגיש עונג יותר מכאב, וגם כי הוא יודע שעוד מעט יגיע כל העונג.
״פאק בייבי.~״ טאהיונג נהם מנשק את צווארו של גאנגקוק בעודו נטרק בתוכו ״א-אהה~ כן שם!!~״ גאנגקוק צעק מעט מושך בשיערות ראשו של טאהיונג וזורק את ראשו לאחור מאפשר גישה יותר טובה לצווארו, טאהיונג חדר אליו בחוזקה, סימן אותו ונגע בו.
״ממ~ בייבי אתה כל כך טוב~״ טאהיונג גנח חלושות ותפס בחוזקה את ישבנו של הקטן, מצליף, מעסה ומפריד את פלחי ישבנו, גורם לחדירה להיות יותר עמוקה.
טאהיונג יצא מגאנגקוק שהביט עליו בשאלה, הוא הרים אותו והתקדם לקיר ומצמיד אותו לקיר, גאנגקוק נשען על הקיר, מתנשף, בעוד שטאהיונג צמוד אליו ״בייביבוי״ טאהיונג אמר מושך את ראשו של הקטן יותר שהביט עליו במבט מעונג ״אתה אוהב את זה?״ טאהיונג שאל בעודו משחק עם ישבנו, מפריד את פלחי ישבנו ומתגרה עם איברו בחורו של הקטן שהתכווץ מעונג; ״כ-כן דאדי כל כך~״ גאנגקוק אמר, מתנשף במהירות.
טאהיונג חדר לגאנגקוק שנית גורם לו לגנוח בקול בעוד שהבוגר הוציא גניחות שקטות; ״א-אה כן עוד~ ממ דאדי בבקשה~״ גאנגקוק בכה מעונג שטאהיונג פגע שוב בנקודות הרגישות שלו.
טאהיונג משך את מותניו של גאנגקוק אליו גורם לו להיות עם הגוף בצורת האות ר׳, גאנגקוק נשען על הקיר עם הידיים בעוד שטאהיונג החזיק במותניו מייצב אותו מעט ומתחיל לזוז שוב, גאנגקוק גנח בקולניות עם כל חדירה בעוד שטאהיונג הוציא גניחות שקטות ומדי פעם נהימות שהרגיש שהמערה הטבעית של הקטן יותר נסגרת על איברו ומעניקה לו חום.
ישבנו של גאנגקוק נדפק בבטנו התחתונה של טאהיונג עם כל חדירה, טאהיונג הסתכל למטה רואה איך איברו נכנס בשלמותו לחורו של גאנגקוק ויוצא מעט ושוב נכנס, הוא העיף את ראשו לאחור בעונג; ״פאק בייבי אני עומד לגמור.״ טאהיונג נהם בנעילת שיניים מרגיש את האורגזמה חוצה את גבו ומתיחה חוטי זרע בתוך הגוף של גאנגקוק שגנח בחוזקה ושרט את הקיר מגיע גם הוא לשיאו וגומר מלכלך את בטנו.
״בייבי היית מדהים.״ טאהיונג אמר, שניהם מתנשפים בחוזקה אחרי האורגזמה שהם חוו.
״גם אתה היית לא פחות ממדהים דאדי״ גאגנקוק אמר, מתנשף.
טאהיונג סובב את גאנגקוק המותש עליו והלביש לו את החולצה של עצמו, הוא הלביש את המכנס על רגליו של עצמו והרים אותו על גופו לוקח אותו מחוץ למשרד ישר למקלחת שבתוך החדר.
——
טאהיונג השכיב את הקטן העייף על המיטה, נכנס למיטה גם הוא, רואה איך שגאנגקוק נצמד אליו וקובר את ראשו בצווארו, השריר עטף אותו בזרועותיו וליטף את ראשו מדי פעם ממטיר על ראשו וצווארו נשיקות קטנות  שגרמו צמרמורות בגופו של גאנגקוק "לילה טוב בייבי" טאהיונג אמר מלטף את ראשו של הקטן בעדינות שהרגיש את השינה לוקחת אותו ״לילה טוב דאדי״ גאנגקוק החזיר בקול שכמעט לא נשמע, מרגיש את השינה לוקחת אותו לעולמות רחוקים. (תיקחי גם אותי.)
—-
נ.מ גאנגקוק
נאנחתי בעדינות, מתחפר בגופו החמים של טאהיונג, מרגיש אותו כורך את ידיו סביבי ומלטף את ראשי מה שגרם לי להיאנח בעונג להרגשת אצבעותיו הנעימות שנכנסו לתוך שיערי הרך בעדינות וליטפו את קרקרפת ראשי בנעימות שרק רציתי שימשיך לנצח ״בייבי צריך לקום, אתה צריך ללכת לבית ספר ואני לעבודה קדימה.״ טאהיונג אמר מתרומם לישיבה, יוצר מצב שראשי נפל על רגליו, כבר לא חזהו.
נאנחתי בכבדות ״לא בא לי״ אמרתי בהתחננות, עושה פרצוף חמוד וחנפני, לא רציתי לפגוש את הילדים שהציקו לי, אם הובי לא היה איתי ומגן עליי רוב הפעמים, אני לא יודע איפה הייתי היום, אך כנראה שלא הצלחתי שכנעתי אותו; ״בייבי אתה תלך ללימודים ותלמד, אתה גם תהיה עם הוסוק לא לבד.״ טאהיונג אמר ואני נאנחתי שוב, מושיט את ידיי אליו רוצה שהוא ירים אותו אליו, הוא אחז בי והרים אותי גורם לי לכרוך את רגליו סביב מותניו ואת ידי סביב צווארו בעודי מניח את ראשו בשקע צווארו וממשיך לנמנם קצת.
״ואל תשכח שהיום בערב אני ואתה לבד ביום כיף.״ הוא הוסיף גורם לי להרים את ראשו בשמחה ״יש! סוף סוף~״ זימרתי בשמחה גורם לו לצחוק את צחוקו העמוק, צחוק עמוק שכל פעם ששמעתי העביר בי צמרמורות, צחוק שבא לי לשמוע כל החיים, צחוק שאני מעדיף על המכות שלו, צחוק מושלם פשוט.
—
אחרי שהתקלחנו הוא נתן לי ללבוש בוקסר שחור, חולצה לבנה רופפת וג׳ינס שחור משופשף עם הנעלי סניקרס האדומות שלי שהכי אהבתי, סיימתי להתלבש במהירות והתיישבתי על המיטה בעודי מסתכל על כל פעולותיו.
הוא לבש איך לא את החליפה השחורה המחויטת והקבועה שלו, החליפה נמתחה בצורה כל כך מושלמת על גופו, מבליטה את שריריו, עם נעלי האלגנט השחורות שלו עם העקב הנמוך.
הוא סירק את שיערו לאחור לבלורית בעודו שם ג׳ל שיחזיק אותה, לבסוף שם שעון מנצנץ ויקר.
הוא היה פשוט גבר החלומות של כל גבר ואישה, כל גבר ואישה רוצות מישהו כמוהו, ואני, נער פשוט, זכיתי בו. איך? לא יודע.
לאחר שהוא סיים הוא התקדם אליי והרים אותי, מרים את תיקי על כתפו.
הוא התקדם אל עבר הדלת שאני עליו, ירדנו במדרגות ומביט בהובי שהביט בי בחוסר סבלנות ״סוף סוף חשבתי שמתת״ הוא אמר וגיחכתי ״אני לא אתן לו.״ שמעתי את טאהיונג אומר בקול קשוח, הסמקתי מעט וקברתי את ראשי בצווארו ״דאדי...״ מלמלתי בביישנות ״מה בייבי?״ הוא שאל והסתכל עליי ״אולי בכל זאת אני יכול להישאר היום בבית?״ ניסיתי את מזלי פעם אחרונה ״לא בייבי כבר דיברנו על זה.״ נאנחתי ״אוף טוב.״ אמרתי בעצבנות קטנה, הגענו עד סוף המדרגות והוא הוריד אותי והסתכל עליי ״אל תדאג. אני יחשוב עלייך כל הזמן בזמן העבודה״ הוא לחש לאוזני גורם לי להסמיק, הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים ״בואו סטיבן יקח אותכם לבית ספר״ טאהיונג אמר והנהנתי.
בחנתי את סטיבן, הוא היה גבוה ממני אך נמוך מטאהיונג, בגדיו היו שחורים עם רצועות שחורות שאליהן מחוברים כל מיני סכינים בסוגים שונים ואקדח, הוא נעל נעליים שחורות וגבוהות. תמיד אהבתי את הלבוש הזה, כמו בסרטים תמיד רציתי להיות אחד מהם, עם בגדים מגניבים, אבל אני בן הזוג של הבוס שלהם שזה קצת מצחיק.
אני והובי יצאנו מהדלת ונכנסו למכונית, מתחילים לנסוע.
שהגענו מול בית הספר ויצאנו מהמכונית, מסתכלים על סטיבן שהתחיל לנסוע ולאט לאט נעלם מהאופק.
״אל תדאג יהיה בסדר״ הובי החזיק בידי ולחץ אותה בעדינות, הנהנתי בשקט והתחלנו להתקדם אל עבר השער.

״אוו תראו מי כאן, התגעגעת אלינו זונה קטנה?״
קול מוכר נשמע לפתע, קול שממש לא התגעגעתי אליו, קול שלא אהבתי כלל וכלל, קול שעשה לי רע כל פעם ששמעתי אותו, הוא הסיבה שלא רציתי להגיע לבית ספר, רק להישאר במיטה בין השמיכה והכריות.
הרגשתי את ידיו החזקות מונחות על גבי ושנייה אחרי זה הרגשתי את גבי נפגש ברצפה בחוזקה, גניחת כאב יצאה מפי בעודי תופס בגבי ומתפתל בחוזקה.
שיט.
—

היוש...?
מקווה שנהנתם מהפרק
אני ממש אוהבת אותכם, תודה על 18k כאילו בחיים לא חשבתי שאני יגיע למספר כזה ושמישהו יקרא את הספר הזה. אתם מדהימים ממש.❤️🥺🤧

18.6.2020