22 STEPS

Part Three

-הסבר קצר לפני שהעלילה מתחילה, וכדאי שתקראו.
כאשר צ'ארלי מדברת על העבר הכתב יהיה מוטה הצידה וללא שום הדגשה, אלא אם כן אני אדגיש את מה שהיא תאמר.

זה אותו דבר בדיוק כמו ב13 סיבות מי שקרא.

כשהיא ונייל או כל אחד אחר ידברו ולא קשור למה שקרה זה יהיה מודגש.

ועכשיו תיהנו.

***

אני זוכרת שישבתי לי על הספסל באותו יום, זה היה החודש השני ללימודים, והתחילו ללמד אותנו את המקצועות המשניים. אני וג'ספר ישבנו שם ביחד מדברים על מה שאנחנו הולכים ללמוד השנה.

הוא הולך בתור קורס משני למנהל עסקים, וזה מה שאני לקחתי בתור קורס ראשי. הוא הלך בתור קורס ראשי למוזיקה, זה לא התחום שלי אבל אני אוהבת את זה... הוא ממש טוב בכל מה שקשור למוזיקה, הוא יודע לזהות באיזה ז'אנר השיר לפי השם. וזה די מפחיד.

אבל אנחנו הפכים גמורים, גם לפי המראה, לי היו עיניים כחולות ושיער חום. שלו היה ג'ינג'י, והיו לו עיניי דבש. הוא גם ממש רחוק בתחומים, הוא אוהב מוזיקה, ואני בתור אני החננה שאני. אני אוהבת ללמוד, ואני אוהבת להישאר בבית מול האח ולהקשיב לדיסק שקניתי שמשמיע רעשים של גשם.

אני מוזרה, אבל תאמינו לי אתם אוהבים אותי.

סתם צוחקת.

כן אני מוזרה, מדברת לעצמי.

טוב נחזור לסיפור.

הצלצול הקפיץ אותי וג'ספר צחקק, נעמדנו והבאנו אחד לשני חיבוק וקבענו להיפגש בקפטריה לצהריים. הנהנתי אליו והלכתי לכיוון הכיתה, חיפשתי בעיניי את בניין 600. ג'ספר נאנח והצביע על אחד הבניינים שהיו בדיוק מולי, והמספר 600 נישא בדיוק מעליהם.

גיחכתי במבוכה והודיתי לו הולכת לכיוון הבניין. נכנסתי פנימה וראיתי את כל התלמידים הרצים במסדרונות. כולם כבר נבלעו בכיתות ורק אני ניסיתי להבין לאן ללכת. המכללה הייתה ענקית ולמצוא את חדר 627 לא היה הדבר הכי קל שעשיתי בחיים שלי.

עליתי לקומה השנייה וסרקתי אותה רואה שכתוב את המספר על האולם, חייכתי ורצתי לשם, עוצרת ודופקת על הדלת. שמעתי רעשים נשמתי עמוק לפני שפתחתי את הדלת. המרצה הסתובב והסתכל עליי, אחרי שבחן אותי היה לו חיוך על הפנים.

מה שטיפה הטריד אותי.

הוא סימן לי להיכנס, נכנסתי והלכתי בין השורות הרבות של אולם ההרצאות, מתיישבת בשורה השלישית אחרי ילדה עם שיער תכלת כמעט לבן מחומצן. היא הייתה ממש יפה. עיניה השחורות תוחמו במסקרה שחורה, ועורה הלבן כוסה במספר קעקועים.

תמיד נרתעתי מאנשים כאלו, אבל היא באמת ובתמים נראתה חמודה. הוצאתי את המחשב שלי, והקלדתי במהירות את החומר שהיה כתוב על הלוח. סידרתי טיפה את הכתוב, שהוא עצר והסביר בעל פה.