הוא עמד מולי, ושנינו לא ניתקנו את מבטינו כאשר הכומר הקריא, כל הזמן סימנו עם שפתינו שלושה מילים שיחזיקו אותנו לאורך כל הדרך.
"אני אוהב\ת אותך."
קולות של בכי, וצחוק מלווה עמו, מילא את האולם בזמן שעמדנו אחד מול השני מבטיחים אמונים ואהבה. הוא עמד מולי, כרגיל גבוה ויפה יותר מאי פעם, החליפה השחורה שבחר התאימה לו והלמה את גופו בצורה מושלמת. השמלה הלבנה שלי, שעוד חלקה האחורי גלש על שאר המדרגות הייתה בדיוק כמו שחלמתי.
כשהכומר אמר "אתה רשאי לנשק את הכלה." זה לקח את כל שביכולתי בשביל לא לבכות, הארי חפן את פניי ונשק לשפתיי, קולות של שמחה ובכי שפורץ עוד יותר חזק המשיכו ומילאו את הכנסייה.
אבל אני, לא היה לי אכפת. הייתי מאושרת, הייתי עם הארי והוא היה הכל בשבילי, אהבתי אותו יותר מכל דבר שבעולם הוא דאג שאני בחיים לא אפול, הוא דאג שאני אשאר יציבה על הקרקע בכל הזמן שאנחנו ביחד, בכל התקופות של המוסד, ובכל התקופות האחרות הוא תמיד היה שם בשבילי.
ואני תמיד הייתי שם בשבילו, ברגעי השפל, ברגעים שהוא לא ידע מה לעשות עם עוד ועוד שמועות שהציפו אותו, בכל רגע שהיה כתוב שבגד בי, אך אני ידעתי את האמת. לא האמנו למה שכתבו הפפראצי, בכל הזדמנות שהייתה להם הם היו מנסים לנתק אותנו אחד מהשנייה, אבל לא נתנו לזה לקרות.
"אני אוהב אותך כל כך."
-"אני יותר."
והוא חזר לנשק אותי, ההרגשה של שפתיו על שפתיי תמיד הרגישה לי כמו הנשיקה הראשונה, ותמיד היה בי את החלק התמים הזה לידו, החלק הזה שאף פעם לא ראה שום דבר רע בחייו.
****
"עזוב אותי!"
הרגשתי שמנערים אותי, אך הזיכרונות היו חזקים ממני. זה כאב לי, וזה כאב כל כך כי הזיכרונות היו צורמים, אבל הוא תמיד היה שם בשביל לאסוף את כל השברים ולהדביק מחדש.
שהתעוררתי נפלתי בבכי לתוך ידיו של הארי, שכמו בכל לילה ליטף את שיערי ונתן לי את בקבוק המים שתמיד נמצא ליד המיטה.
"אני מצטערת... אני לא יכולה לשלוט על זה, אני אבין אם זה לא מתאים לך."
הוא רק שם את ראשי יותר בתוך חזהו, כאילו שומר עליי שאני לא אברח, כדי שלא יקרה לי כלום. אבל הוא דאג להרים את ראשי אליו, הסתכלתי עליו עיניו הירוקות זהרו לתוך עיניי הכחולות.
"אני לא אוותר עלינו, אף פעם. לא משנה מה, גם אם עכשיו זה טיפה קשה, אני פה בשבילך. ואני לא אעזוב אותך. אף פעם."
נשקתי לשפתיו לפני שנתתי לעיניי להיעצם וללכת לישון, שינה חסרת חלומות, שינה של מסך שחור.
*****
"אני מתגעגעת..."
אני לוחשת למסך המחשב, השעה אצלם מאוחרת והבנים ישנים מאחוריו.
YOU ARE READING
22 STEPS
Kısa Hikayeהסיפור מכיל תכנים קשים: -אונס- -פגיעה עצמית- הקריאה מומלצת למי שמעל גיל 14, כל קורא.ת לוקח.ת על עצמו.ה את האחריות.
