43-בחזרה לזירה

3.6K 202 67
                                    

היכיתי את שק האגרוף שהיה למולי,מכה ומכה ומכה.
"אחח"
הבטתי במרפקי ידיי שהיו מלופפות בכפפות,
והסרתי את הכפפות.
נוכחת לדעת שהידיים שלי נפצעו מהמכות הרבות שהיכיתי את השק.
"סמנתה?"
הבטתי בדמותו של סאם בכניסה למחסן שלי.
הוא הביט בשקט בשק האגרוף ואז בי.
"צריך ללכת"

נעמדנו כולנו בכניסתו של שופט בית המשפט שעסק בתיק שלי לאחר ההתייעצות עם חבר המושבעים.
"נא להתיישב"
התיישבנו כל הנוכחים במשפט,כשדלת חדר בית המשפט נפתח,ומתוכה נכנס ז'ק כשהוא כבול ומובל על ידי שוטרים.
עיניו שהיו ניראות לי יפות פעם,הביטו בי בשטנה.
הבטתי בו בחזרה בחוזק,בלי להסיט את ראשי.
אביו של ז'ק לא הופיע ולו פעם אחת בבית המשפט מאז התביעה נגדו.
מהתקשורת עולה שמקורבים אליו הודיעו שהוא מאוכזב עד כלות מבנו,ולא מוכן לראות אותו.
הרגשתי יד מונחת על כתפי,והבטתי באחותי שישבה מאחוריי,ולידה כל חבריי.
כולל גבי,קייט ומישל.
הם היו המומים מהמקרה עם ז'ק.
ואף על פי שהיה חבר שלהם,הם שנאו אותו שנאה עזה על שעשה לי.
החלטתי לצאת במשפט נגד ז'ק על מה שעשה לי.
לאחר בירור,הסתבר שסאם הגיע בדיוק בזמן לפני שהוא הספיק לאנוס אותי ממש.
אבל עדיין סאם אכל את עצמו ומנע את עצמו ממני.
עד שמצאנו את עצמנו נפרדים ללא הסכמה שלי.
שנאתי אותו כשהוא נפרד ממני.
ידעתי שזה רק בשביל להעניש את עצמו.
ולמרות כל זה,הוא היה איתי וליווה אותי לכל הדרך.
אבל תמיד נמנע מלהישאר איתי לבד להרבה זמן.
כעסתי עליו כל כך.
רציתי לספר לו כל כך הרבה.
חזרתי ללמוד עיצוב פנים אצל ג'רמי נורדון אחרי שדיברנו.
אחרי שסאם סידר לי שנדבר.
אבל לא יכולתי לספר לו על כל זה כי היא פשוט לא איפשר לי.
חגגתי את יום הולדתי ה25,בידיעה שאני לא אוכל לקבל ממנו נשיקת מזל טוב בסוף.
המשפט כבר הגיע כמעט לסיומו לאחר כמה חודשים מפרכים.
עם הכסף שהיה לו,ז'ק השכיר את עורכי הדין הטובים ביותר שיכל למצוא,ואיכשהו הם גרמו בכל פעם להארכת המשפט.
היום הגיע הסוף.
ההכרעה הייתה כרגע בידיו של השופט.

"לאחר דיון שלי עם חבר המושבעים,ולפי חוק בית המשפט של ארצות הברית,אני מכריז בזאת שהנאשם ז'ק רוברט אדאמס נמצא אשם בנסיון לאנוס את העלמה סמנתה פארקר,סימם אותה וגרם לה לקשיים נפשיים שנפערו בה מימי קדם.בזאת אני גוזר עלייך חמש שנות מאסר ללא אפשרות לחנינה,
פיצוי העלמה בסך 30,000 אלף דולר,והעברת כל הנכסים על שמך לבעלות המדינה.
המשפט נסגר"
קול דפיקת הפטיש נשמע והידהד ברחבי החדר.
ז'ק הוקם על ידי השוטרים כשהוא מוחה על גזר הדין,ומוצא אל מחוץ לחדר.
הקולות שנשמעו מסביבי היו מעומעמים,
והידיים שחיבקו אותי לא הורגשו כמעט.
תרתי בעיניי אחרי סאם.
וכשפגשתי בו,הרגשתי שרק הוא נמצא בחדר.

נפרדתי מאחותי והוריי שלא רצו לעזוב אותי,אך הכרחתי אותם ללכת.
לפני כמה זמן היא החליטה לעבור לגור עם קנדל,אז יצא שאני גרתי שוב לבד.
סגרתי את הדלת והסתובבתי.
סאם עדיין נשאר,עוזר לסדר את הבית שלי כמו תמיד כשכולם הגיעו אליי בחודשים האחרונים.
אבל הפעם נשארנו לגמרי רק שנינו.
ההורים שלי שאלו על טיב הקשר בנינו,אך אמרתי להם להניח לזה ולא לדבר על זה.
והם שתקו.
הוא התקדם עם הכוסות שהונחו על השולחן למטבח על מנת להניח אותם בכיור שבמטבח.
נעלתי את הדלת של הכניסה והתקדמתי לכניסה למטבח.

Love Is DifficulteWhere stories live. Discover now