Love Is Difficulte

46-נדר

-נקודת מבט סאם-
הייתי כבר כמה דקות ברכב שלי,חושש לצאת ממנו.
כבר הייתי מוכן.
הייתי לבוש בחליפה שלי,השיער והזיפים היו מסודרים כמו שצריך.
ובכל זאת.
לא הייתי מסוגל להביא את עצמי לצאת.
חשבתי אולי לא ללכת.
לא להופיע.
אבל הבנתי שזאת לא אפשרות מבחינתי.
דוממתי את המנוע,ובנשימה עמוקה,יצאתי מהמכונית.
התקדמתי באיטיות,כמעט ובורח עם הזנב בין הרגליים.
'תתעשת על עצמך,קיבינמט.תעמוד כמו גבר ותתמודד עם זה'
ואז הגעתי.
נשמתי עמוק והתבוננתי.
עמדתי שם כמה דקות,רק מסתכל,עומד שם לבדי.
חשבתי על הרבה דרכים להתחיל את השיחה הזאת לפני שהגעתי לכאן,אבל כשכבר הייתי פה,הרגשתי שנבלעה לי הלשון.
אז פשוט עמדתי שם,והסתובבתי עם עצמי,
מתבונן מדי פעם,חושב על איך להתחיל.

"היי אחי"

השם ג'קסון התנוסס על המצבה שהייתה למולי.
הרגשתי חסר אונים כשעמדתי מולו.
אז התיישבתי על האבן שהייתה על יד הקבר,
בתקווה לא להרוס את חליפתי
הבטתי שקט עוד כמה דקות,לא יודע איך להמשיך.
קולה המרגיע של סמנתה הידהד בראשי.
'פשוט תדבר מהלב'
אז עשיתי כדבריה.
"אני מתגעגע אלייך כל כך.זה כל כך מתסכל אותי שאתה לא נמצא ביום המאושר הזה שאני חווה"
שיפשפתי את עיניי הלחות,אוסף כוחות להמשיך.
"אני מניח שכבר ראית את כל שקרה כאן למטה ממרומי מקומך למעלה"
שיפשפתי את זקני,נושם על מנת להמשיך.
"היא מדהימה,ג'ק.רק עכשיו אני מבין למה היית מאוהב בה ולא היית מסוגל להתרחק ממנה לכמה שניות ספורות.
אני...אני הרגשתי חרא כשהתחלתי לראות אותה באור אחר.
רציתי להכות את עצמי.
היא פאקינג שלך הייתי אומר לעצמי.הרגשתי שאני בוגד בך.בחיי.
אבל אני נשבע לך ביקר לי,שמעולם לא הסתכלתי עליה כשהייתם ביחד.
והייתי עושה הכל כדי להחזיר אותך כדי שתוכלו יחד להקים את המשפחה שכל כך חלמתם עליה.
"למרות שעכשיו,אני לא רואה איך החיים שלי מתקיימים בלעדיה."

זה היה לי קשה מנשוא.
הרגשתי שהדמעות חונקות את גרוני.
כל כך הרבה סתירות היו בתוכי,אבל הייתי חייב לדבר איתו.
"אני מתגעגע אלייך כל כך,אחי.
אתה פשוט נתלשת מחיינו ללא הודעה והשארת חור עצום בלב.אבל איכשהו היא הצליחה לסתום אותו,
אתה יודע?
עם הצחוק והעצבים וההתרחקויות שלה,מצאתי את עצמי מתקדם הלאה.
"היא לא יודעת,ג'ק,אבל בשנה השלישית שהזכרנו את מותך,פתאום הכל תפס אותי לא מוכן,ודי איבדתי את זה.
הייתי שנייה מללכת להשתכר באיזה מקום שכוח אל ולעלות על הרכב שלי,ולתת ליקום לעשות את שלו.
אבל אז היא הגיעה,חיבקה ונתנה לי נשיקה על הלחי.
אני לא יודע אם היא הייתה מודעת למה שעשתה.הייתי המום שהיא עשתה אתזה.
היא שנאה אותי באותה תקופה,והיא בעצמה הייתה שקועה עוד באבל שלה,אבל היא בחרה לנחם אותי גם כשהייתה שבר כלי,ואני חושב ששם הייתה התפנית שלי לגבי איך שאני מרגיש אליה"
הבטתי בשעון,והבנתי שאני מתחיל להתעכב.
התרוממתי והבטתי בשמו שהתנוסס.
"פאק.אני צריך לזוז.אני אוהב אותך,ג'קסון.
אני מקווה שאני מקבל את ברכתך שם ממרומי מקומך.
תדע לך שאתה איתנו בכל רגע נתון.
תנוח על משכבך בשלום"
התחלתי להתקדם ליציאה מבית הקברות,
עולה לרכב ונוסע להשיא את הבחורה שחיכתה להיות לי לאישה.