4-סאם

5.5K 233 17
                                    

-כעבור 4 שנים-

אגרופיי הכו בחוזקה את שק האיגרוף.
האנדרנלין זרם בעורקיי והתעצם בכל דקה שעברה ובכל מכה שהונפה.
נעתי מצד לצד בקלילות,מכה בו.
הייתי קלילת רגליים,מה שהיה לטובתי כשעליתי לזירה.
"אני לא חושב שאת מסוגלת לעוד אחד.לא התאוששת מהקודם"
התעלמתי מהקול,ממשיכה להכות את השק ולזוז מצד לצד.
הרגשתי יד גדולה על כתפי מסובבת אותי לאחור.
"אני מדבר אלייך"
"ואני מתעלמת ממך.אז שחרר ממני לעזאזל!"אמרתי מעיפה את ידו מכתפי וחוזרת להתאמן.
"מה הבעיות שלך?את צריכה לנוח.הגוף שלך עוד לא מוכן לעוד קרב."
הוא עצר מנאומו והמשיך."הוא בכללי לא מוכן!זה עסק מזויין כל העניין הזה ואת חייבת להפסיק עם זה"
גילגלתי את עיניי ונתתי מכה חזקה ואחרונה לשק,יודעת שהוא חירב לי את האימון שלפני הקרב.
"לא זכור לי שאתה פאקינג הרופא שלי"
גבותיו התכווצו בכעס.
"אני דואג לך"

"אתה לא צריך לדאוג לי.בפעם המאה-אני לא זקוקה לשום דאגה מזויינת שלך.תשחרר ממני כבר,סאם"
סאם ציקצק בלשונו."מילים מכוערות לא יגרמו לי לסגת מעמדתי.אני עומד על כך שלא תעלי לזירה"
הסתכלתי על השעון.עוד עשר דקות.הפנתי את עיניי לעיניו הכחולות.
"אז מזל שאני לא שואלת אותך"התחלתי להתקדם לעברו,אל הדלת שמאחוריו,ובעוברי אותו הוא תפס את ידי.

תוך מאית השנייה הוא היה מכופף תחת ידי.
התכופפתי לאוזנו.
"אני מזכירה לך שאת כל מה שלמדתי למדתי מהטוב ביותר,ואני קצת, אבל ממש קצת בתוך העולם הזה שנקרא 'היאבקות'.אל תתעסק איתי"
מבלי ששמתי לב,סאם העפיל עליי ככה שידיי היו מאחורי גבי,ורגלו חסמה את תזוזותיי.
הפעם הוא לחש לאוזני."אל תשכחי מי לימד אותו"
לעזאזל.
כל כך שכחתי מזה שסאם זכה בכמה מדליות בשיט הזה,והוא לימד את ג'קסון את כל מה שאני יודעת היום.
הוא שיחרר אותי וקיללתי אותו עשרה דורות אחורה בשקט,בעוד אני משפשפת את מרפקי ידיי.
"לך תזדיין".
"אני לא מבין למה את עושה את זה.את אפילו לא מגדירה את זה כמקצוע שלך,פשוט מתי שאת עצבנית את מחליטה להתיש את עצמך בקרב אחרי קרב וסתם דופקת את כל ה..."
נאנחתי.
"את כל המה, סאם?תעשה לשנינו טובה.אתה יודע שאני אמשיך לעשות קרבות מדי פעם כי פשוט בא לי.תשחרר ממני כבר"
התקדמתי לעבר היציאה לזירה,אל תוך שאגות הקהל.

"והמנצחת היא-סמנתה פארקר!"
שאגות נשמעו ברחבי הזירה.הרגשתי את ידי מונפת באויר על ידי המנחה וניגבתי את הדם מזווית פי.
הסתכלתי על היריבה שלי.בחורה מגודלת שנראית כמו גבר ומנופחת משרירים.
אך שרירים זה לא שם המשחק.
היו לה טריקים כמו של קרפדה.נחרתי מצחוק על המחשבה שלי והשתחררתי מידו של המנחה,יורדת מהזירה ושולחת ניפנופים לעבר הקהל.
שנייה לפני שנכנסתי לדלת של חדר האימונים,הרגשתי טפיחות על כתפי והסתובבתי.
גבר מחומצן עם עיניים חומות וגוף רזה וחולני היה שם.
הוא היה התגלמות השפל.
בגדיו מרופטים,עורו אפרפר ועיניו אדומות,רוב הסיכויים מחרא שהכניס לגוף שלו.

Love Is DifficulteWhere stories live. Discover now