Love Is Difficulte

13-מנוי

"אתה לגמרי עוקב אחרי,ז'ק"
מבטה הסקרני של אלי עבר בנינו אך היא לא הוציאה מילה.
"אני יכול להגיד אותו דבר עלייך"
"מודה באשמה"אמרתי מרימה ידיים.
הוא צחק."טוב לראות אותך.אני מרגיש שהגורל מפגיש בנינו בכל פעם מחדש"
גבותיה של אלי התרוממו.
"כן..ממש.מה אתה עושה פה?"
הוא חייך חיוך נערי והעביר את ידו בשיערו,מה שגרם לשריריו להימתח ולי לרייר עליו בראשי כמו מתבגרת.
"בן דוד שלי התאמן פה לפני שהוא טס לחו"ל,והוא המליץ לי לבוא לפה.אני מנוי עכשיו"
אני לא יודעת אם העובדה שהוא מנוי זה טוב או לא.
"השאלה עוברת אלייך.מה את עושה פה?את גם מנויה?"
"כן.אני גם מנויה פה"
הוא הטה את ראשו."אני שמח"
אוקיי...
"טוב.אני חייב לחזור לאימון.נתראה סמנתה"
הוא אמר ונישק את לחיי.
בזמן שהפנה אליי את גבו,אני מצמצתי עשרות פעמים ופי נשאר פעור.
"מה זה היה עכשיו?!"אלי צווחה מאוחריי.
סתמתי את פיה."תשתקי קצת"
הסתכלתי לכיוונו של ז'ק וראיתי אותו מרים משקולות כשסאם לידו.
אבל סאם לא הסתכל עליו.
הוא הסתכל עליי.
ומבטו היה רושף כאילו הוא מנסה לשרוף אותי.
טיפש.
"מסכן ז'ק שהוא צריך לסבול את סאם בתור המאמן שלו"
"אוחח.תשתקי סמנתה.את יודעת שסאם הוא אחד המאמנים היותר טובים של המכון,ועם כמה שאני אוהבת את גו'אי,אולי גם הכי טוב.זה שאת סתם שונאת אותו זה לא הופך אותו לגרוע"
רטנתי כשהבנתי שסתם יצאתי תינוקת.
אבל לא.אני בחיים לא אודה בזה.
יש לי אגו גדול מדי.במיוחד כשמדובר בסאם.
"מה שתגידי"

טרקתי את הדלת כהרגלי בכניסה הבייתה והתקדמתי לכיוון המטבח.
"אעעעעעעע"
"אעעעעעעעע"
צווחתי כשראיתי דמות במטבח והדמות צווחה גם אחרי.
"מה עובר עלייך סמנתהה?!"
כשקלטתי מה קרה התחלתי לצחוק.
"אני פשוט לא רגילה לחזור ולראות אנשים בדירה".
חוץ מסאם.אבל הוא תמיד יושב בסלון.
לינדה נאנחה."את לא שפויה אחותי.שבי, הכנתי אוכל כי הנחתי שתחזרי רעבה יותר מבדרך כלל"
"ואת צודקת"
אחרי אימון אני תמיד גוועת כאילו לא אכלתי שבועיים.
הסתכלתי על הצלחת שלינדה הניחה מולי.
עיקמתי את אפי."מה זה?"
לינדה נראתה מבואסת."מה?את לא אוהבת יותר?זכרתי שאת אוהבת אומלט בבוקר"
"בדיוק לינדה.בבוקר.עכשיו אני רעבה.איפה הבשר?"
שאלתי לוגמת מהמים שברשותי.
פניה של לינדה נרגעו וענדו ארשת פנים אדישה.
"אהה..בגלל זה.אין יותר בשר.אני צמחונית"
התחלתי להשתעל.
"צמחונית???"
"כן"
העברתי את עיניי על מכפות רגליה ועד ראשה."מה תיאלנד עשתה לך??"
לינדה הייתה ידועה לשמצה כטוחנת בשר סדרתית.על סף הקניבליות.
אני רציתי להיות צמחונית כדי שבבית שלנו יהיה לפחות מוסריות ולא כל הבית יאכלו בשר רק בגלל הכמויות שלינדה אכלה.
היא הייתה מטורפת.
"תיאלנד האירה את עיניי.הבנתי שהתנהגתי בצורה לא ראויה כלפי החיות.בכל מקרה אני לא אוכלת בשר."
"טוב,מה שלא ראית שהפך אותך לצמחונית,
לא הופך גם אותי"
אמרתי מכניסה חתיכת אומלט לפי.
"פעם הבאה תגישי לי בשר"
"איך היה האימון?"
היא התעלמה במופגנות,אבל נתתי לה.
"גו'אי הבריז לי.הייתי צריכה להתאמן עם..סאם.בררר"
"איזה סאם?"
"איזה סאם"חזרתי אחריה בסרקזם.
כאילו שהיא לא יודעת.
"מה?סאם סאם?ה-סאם?"
"מה עשית ממנו קוסם?ה-סאם.פחח"
היא התעלמה ממני."וואוו!שנים שלא ראיתי אותו.איך הוא?עדיין חתיך הורס??אני זוכרת שממש רציתי אותו בפעם הראשונה שראיתי אותו,אבל הייתי אז עם השמוק,והייתי קצת יותר מדי ילדה טובה בשבילו.וגם הוא היה פלייבוי כך ש..."
"לינדה,נראלי שהבנת איזה סאם"
היא צימצמה את עיניה."יש בניכם משהו?"
אלוהים ישמור.
"נראה לךךך?!"
"אוי...מצטערת.זה קשור לזה שהוא היה החבר הכי טוב של ג'קסון,נכון? מצטערת מותק."
"לא!בכלל לא!הוא בכלל לא אופציה ולא בגלל שהוא היה החבר של ג'ק,זה בגלל שאני לא סובלת אותו!"
"אני אף פעם לא הבנתי מה הקטע שלך איתו.
אז הוא עיצבן אותך פעם אחת,וירד לך על האגו?"
"הוא הזמין אותי בתור קינוח.."סיננתי בשיניים חשוקות.
לינדה גילגלה עיניים."את סתם בכיינית.אני במקומך הייתי הופכת להיות חברה שלו והיינו צוחקים על זה"
"תגידי,אין לך חיים או משהו בסגנון?"
היא חייכה."לא.את תקועה איתי"
שילבתי ידיים.
אין מצב שלינדה,אחותי מזה 23 שנה, שמתכננת את היום שלה לפרטי פרטים, תתבטל בבית בלי לעשות כלום.בטוח היא קבעה משהו.
"ועכשיו,מה את עושה באמת?"
"טוב נו...
אני לא באמת נשארת כדי להציק לך.יש לי היום ראיון עבודה"
"באמתתת?!"
"כןןן!"
מחאתי כפיים בהתלהבות וחיבקתי את אחותי.
ללינדה יש תואר במשפטים ולפני שהיא טסה לתיאלנד,היא עשתה כמה עבודות טובות.
ממש טובות.
אם היא הולכת לחזור שוב לעיסוק שלה,אני בטוחה שיעופו עליה.
"איזה ראיון זה?"שאלתי אותה כששיחררתי אותה.
"במשרד לעורכי דין במרכז העיר"
נאנחתי בהקלה."קיוויתי שלא וויתרת על העיסוק שלך.."
"ואני קיוויתי שתסיימי את התואר שלך בעיצוב פנים,אבל רק לפעמים חלומות מתגשמים"
היא חייכה בזמן שעיקמתי את אפי.
"ועכשיו אלך להתארגן"

"סמנתה,השיער בסדר??"
לינדה נכנסה לסלון כשהיא לבושה בחצאית עיפרון שחורה,חולצה לבנה מכופרת,ונעלי עקב שחורות.
השיער שלה היה אסוף לקוקו והיא התאפרה קלות.
"כן.הוא בסדר.מתי את צריכה להיות שם?"
"עוד חצי שעה.אני אצא עכשיו"
דפיקות נשמעו על הדלת.
"הזמנת מישהו?"שתינו שאלנו באותה נשימה.
משכתי בכתפי."טוב.כנראה זה אומר שיש לנו אורח"
"אני אלך לפתוח"
חיפשתי סרט טוב בטלווזיה,כששמעתי את לינדה מדברת בהתלהבות עם האורח הלא צפוי.
כיווצתי את גבותיי וקמתי לעבר הדלת.
"אז אני רואה שבנוסף לזה שנהיית אורח,אתה גם אורח בלתי רצוי"
"טוב לראות אותך סמנתה"
"חבל שאני לא יכולה להגיד אותו הדבר עלייך."
לינדה נדה בראשה לעברי ופנתה לסאם.
"טוב לראות אותך שוב.הייתי נשארת לפטפט אבל אני חייבת לזוז.תנסו לא לשבור דברים.
להית'"
היא סבה על עקביה ויצאה מהדירה,סוגרת אחריה את הדלת.
"אתה מוזמן לצאת מאיפה שנכנסת"
"אז מה רואים היום?"
"אין רואים.יש רואה. ומה אתה עושה פה?לא נמאס לך מזה שאני מעיפה אותך כל פעם מחדש?"
הוא עצר והסתכל עליי."לא.זה משעשע אותי"

משעשע אותו??
משעשע אותווו?!?
"אתה לא רצוי פה"
"אז מאיפה את מכירה את המתאמן החדש שלי?"הוא אמר בעודו הולך ברחבי הסלון,
ומעביר את ידו על פריטים אקראים.
"חבר טוב מהצבא"
"את לא עשית צבא"
"באמת?טוב שאמרת לי..כבר חשבתי עשיתי שירות צבאי לאמריקה של ארצות הברית".
הוא התיישב על הספה.
"את כזאת מצחיקה"
"ואתה כזה קרציה.תזכיר לי למה אתה פה?"
הוא לקח תפוח מקערת הפירות שעל שולחן הסלון ונגס.
"התחשק לי לראות סרט"
"קטע שאני לא בית קולנוע!!"
הוא לקח את השלט הדליק את הטלוויזיה והתחיל לזפזפ בין הערוצים.
"אימה?קומדיה?אולי אנימציה?"
התקדמתי לעברו וחטפתי את השלט מידו כך שבמהרה עיניו הכחולות עלו למעלה ונעצו בי מבט.
הצבעתי על הדלת."היציאה בכיוון הזה"
במקום לקום,הוא התרווח בנעימות על הספה,נותן עוד ביס לתפוח ואומר בקול ברור
"לא."
"מה הבעיות שלך?"
"בנתיים לך יש בעיות"
סליחהה?!
"כן??אולי תאיר את עיניי ותגיד לי?"
הוא נתן ביס אחרון בתפוח לפני שגמר אותו והשליך אותו על השולחן.
שאפתי בחדות.
"יש לך בעיה איתי ועם זה שאני בא אלייך.וגם יש לך בעיה עם זה שמשאירים תפוחים אכולים על השולחן"
"טוב אולי זה בגלל שאני לא חברה שלך ואתה לא מפסיק להיכנס לטריטוריה שלי מבלי אישור שלי?!וטוב,כל בן אדם נורמאלי לא אוהב תפוחים אכולים על השולחן בסלון"
הוא התרומם מהספה והתקדם אליי.
"ולמה את לא רוצה שנהיה חברים?כי אולי יש בי בעיה שאת לא אוהבת?"
מה?
אלוהים,שיפסיק להתקרב!
התחלתי ללכת אחורה ככל שהוא התקדם.
"זה לא קשור.יש אנשים שאתה פשוט לא מתחבר אליהם"
"ואליי את לא מתחברת?"
"מה?זה כל כך שקוף?"עניתי בסרקזם.
ברור שאני לא מתחברת אליו.
הוא לא עצר ואני התרחקתי יותר מהר עם שהתנגשתי בדלת הכניסה.
הוא התקרב אליי אז שידו יכלה לנוח על הדלת.
מה הוא עושה??
"מ..מה אתה עושה?"
"מדבר איתך"
בלעתי רוק."אתה יכול לדבר מרחוק"
הוא שתק והסתכל עליי.
כשהוא קירב את ראשו עד שפיו נגע באוזני עצמתי עיניים.
רעד עבר בי כשהוא לחש לי"אני רוצה מקרוב"
כעבור רגע מעדתי כשהוא פתח את הדלת ויצא מהדירה.
עיניי היו פעורות ומיהרתי לנעול את הדלת.

מה קרה פה עכשיו??