המקום הראשון בדרך השחורה/YOONMIN

פרק 2 📦תיבת הזיכרונות שלי📦

ישר שג'ימין נכנס אל החדר הוא נפל מרגלו של ג'ונגקוק.
השאר לא ביזבזו אפילו לא רגע אחד והתחילו לצחוק ולהצביע עליו "מה נראה לכם שאתם עושים?" קולו של שוגה המגונן נשמע ברקע, מתערבב עם קולות הצחוק של השאר.

הקטן איבד את יכולת השליטה שלו,מאורעות העבר החלו לצוף בראשו, אלו זיכרונות שהיה מעדיף לשכוח ואם איכשהו היה לו אפשרות הוא היה לוקח תיבה גדולה ושם בה את כל האכזבות,התיסכול והחרדה שלו ובלי לחשוב פעמיים היה נועל וזורק אותה לים.

הקולות בראשו לא פסקו מלהשמע, להפך, הם רק הלכו וגברו,אתה אפס, אתה כלום, לך תתאבד, אתה מיותר.
"הכל בסדר, רק רצינו לבדוק שהוא לא שבר את הרגל...זה הכל" ג'ין דיבר בקושי רב מכיוון שלא הפסיק לצחוק.
האמירה של ג'ין רק גרמה לכולם להתפוצץ מצחוק עוד פעם.
"אם באמת היה לך אכפת היית שואל אותו, לא מפיל אותו" שוגה היגן על הקטן ממנו, דקלם את מילותיו שנכנסו להם מאוזן אחת ויצאו מהשניה.
כששוגה ראה שאין אם מי לדבר כעס בער בו, הוא לא הבין איך אפשר להתנהג אל ג'ימין ככה, למרות שלא זכה, להיפגש איתו הרבה פעמים, אבל עם הפעמים שכן יצא להם להיפגש הוא ידע שורוד השער ממש לא בן אדם רע, להפך הוא אחד מהאנשים הכי טובים שהכיר, נדיב, אכפתי, חייכן, אלו תכונות שלא מוצאים הרבה באנשים היום, אבל איכשהו לג'ימין יש את כולם.

לאחר שסיים לדבר פרצופים של השאר הפך לרציני כל כך שאפילו שוגה לא יכל להישאר אדיש יותר.
הוסוק צעד קדימה ללא היסוס מתקרב אל ג'ימין "למה נראה לך שיהיה לנו אכפת מג'וק?" מבטו היה מופנה אל שוגה, אך רגליו צעדו לג'ימין "זה רק ג'וק, עם הוא נהפך למטרד כל מה שעושים זה..." הוא נעצר ליד הקטן "לידרוך עליו עד שהוא ימות" רגלו מחצה את ראשו של ג'ימין שעדיין היה שרוע על הרצפה.
שחור העיניים לא יכל לסבול יותר אל הכאב הפיזי שלא לדבר על הכאב והסערה הנפשית.
הוא נאבק, מנסה בכל כוחו להעיף את רגלו של השני ממנו, אך ללא הצלחה מכיוון שהיה חלש יותר.
בהיסתכלות לאחור הוא הצטער שלא הקשיב לאמא שלו כהציעה לו ללכת לחוג קראטה, זה היה יכול לעוזר לו ברגעים כמו אלו.
שוגה ראה שבקצב הזה לג'ימין ישאר רק ראש מחוץ , פעל מיד ודחף את הוסוק לאחור.

"לכו מפה! חבורת מופרעים" טהאיונג צעק על השניים בלי בושה והתקדם אליהם, פניו התעקלו לסוג של חיוך "לפני שהמצב יהיה הרבה יותר גרוע בשבילכם" ג'ימין חשב בליבו, מה יכול להיות יותר גרוע? הקטן היה נואש לגלות לאיזה רמות הם מסוגלים להגיע.
כשג'ימין נתן לכחול השער לעזור לו לקום ולהתקדם אל היציאה הוא הסתכל לאחור,על הפרצופים שלהם, כל מה שהוא יכל לראות זה רוע, תאווה, חמדנות וקינאה.
לרגע הוא תהה מה קרה להם?
בפעם הראשונה שהם ניפגשו הם לא היו כאלה, למעשה הם היו ההפך הגמור ממה שהם עכשיו כמו אש ומים, אוויר ואדמה, הוא אפילו העריץ אותם אז איפה הם?, איפה האנשים שאותם הוא העריץ?.