עיניו של ורוד השער החלו להתמלא בדמעות, הוא נזכר, הוא נזכר במה שהעדיף לשכוח, בעבר הכל כך כואב שלו שאפילו לאוייבים הכי גדולים שלו הוא לא היה מאחל עבר כזה.
הוא החל להתנשף, נחנק בעודו נופל על הריצפה מנסה לאחוז במשהו, מקווה שזה יחזיר לו את נשימתו ההולכת ונגמרת.
דיימון ששם לב למתרחש לא יכל לשבת ולא לעשות כלום "ג'ימין, מה קורה לך??" שאל בלחץ בעודו מתכופף ומתיישב ליד חברו הטוב, לא מתכוון להשאיר אותו לבד, אוחז בידו של ורוד השער מראה לו שהוא איתו, אך עדיין זה לא עזר.
האחר המשיך להאבק בנסיון לנשום, דיימון שכבר לא יכל להישאר אדיש למתרחש החל לבכות,"ג'ימין" צעק "תנשום!" ציווה על האחר וחיבק אותו קרוב אליו "בבקשה אל תעזוב אותי" התייפח על כתפו של הקטן מחכה לסימן חיים ממנו, פתאום הוא הרגיש תזוזה קלה מה שגרם לו לנתק במידית את החיבוק רק כדי לפגוש בפרצופו המחוייך של ג'ימין "אני לעולם לא יעזוב אותך" השיב וזה מה שהספיק לשחור השער כדי להחזיר את חיבוקם ולהדק אותו אף יותר, "אל תעשה לי את זה עוד פעם"כחול העיניים התייפח לתוך כתפו של ג'ימין, מוצא בה נחמה "בסדר", "מבטיח?" ג'ימין גיחך, כשמצא את התנהגותו של האחר כחמודה "מבטיח"
___
אחרי שג'ימין סיים להכין את המוקפץ הוא הגיש את האוכל לבוגר ממנו, מחכה שהוא יטעם ויגיד לו את דעתו.
דיימון התעלם בהתחלה עד שלא יכל להתאפק יותר "אני זה שאמור לדאוג לך" הסתכל על הצלחת במבט רעב "לא ההפך" הוסיף, סוטר את דבריו עם מעשיו, נותן לג'ימין לדחוף את 'האוירון' לתוך פיו "ג'ימ..." דיימון רצה להעיר לו על כך אבל הוא נקטע על ידי חוש הטעם שלו, שנידלק מהאוכל שהוכנס לפיו.
כחול העיניים ידע שיש לקטן ממנו כישורי בישול ברמת שף, אך עדיין ג'ימין לא מפסיק להפתיע אותו כל פעם מחדש.
הוא פחד, דיימון פחד שאם הוא ישאל את האחר על המיני התקף שהיה לו הוא עוד פעם יבהל ויקבל עוד התקף, ג'ימין ששם לב שהגבוהה יותר בלחץ, חייך מסתכל על חברו הטוב זולל את האוכל, חיכה בסבלנות עד שהוא יגיד את שעל ליבו, אך לשוא כי דיימון עדיין פחד.
___
כשהם סיימו לאכול רק אז דיימון אזר מספיק אומץ כדי לתקשר עם הצעיר ממנו "ג'ימין?", "כן?" הוא זרח מאושר סוף סוף האחר מדבר איתו, אך לשוא כי הפחד שוב חילחל לדיימון שנסג לאחור "לא משנה" ניסה להתחמק ממבטיו החודרים של ורוד השער קם מהר מהכיסא מחפש תעסוקה ועינייו נפלו על הכלים "אה נכון, עוד לא שתפנו כלים" רץ מהר לכיור, מתחיל בעבודתו מתעלם לגמרי מנוכחות השני.
ג'ימין ששם לב לשינוי בהתנהגותו החליט להתקדם אליו, הוא נעמד לידו, מחכה שהוא יפצה את פיו, אבל שחור השער עדיין שתק מידי פעם זורק מבטים.
"טוב אם אתה לא הולך לדבר אני נשבע שאני ירביץ לך" ג'ימין צווח
" לא, רק לא זה, אני ממש מפחד" הוא עשה את עצמו כמפחד, יורד על ברכיו ומתחנן לרחמים, "יופי ככה יותר טוב" חייך למעשיו.
YOU ARE READING
המקום הראשון בדרך השחורה/YOONMIN
Romanceג'ימין היה ילד יתום, שסבל המון בחייו בין עם זה מהתעללויות שחווה בילדותו ובין עם זה מהעוני של משפחתו המאמצת. חלומו היחידי היה להפוך לדוגמן מצליח עם הרבה חברים וכסף כדי לשלם על החובות הגדולים של משפחתו. יום אחד דיימון, חברו הטוב, בא אליו עם הצעה מאוד...
