המקום הראשון בדרך השחורה/YOONMIN

פרק 6 🔞🏃מהר מדי חלק ב🏃🔞

לקטן לא לקח הרבה זמן למצוא את מחוז חפצו, ביתו של שוגה. אחרי הכל היה לו את הכתובת וגם על הדלת של הבית היה כתוב שמו של הדוגמן המפורסם אבל, מה שהיה לורוד השיער קשה זה לנקוש על הדלת כיון שפחד זה או שכחול השיער יצעק עליו או שהוא יקבל את סליחתו.
בחיים חייבים להיות אמיצים ועם המחשבה הזאת ג'ימין נקש על הדלת, זהו מכאן אין דרך חזרה.
"רק רגע" קולו הצרוד של שוגה הגיב לנקישות.
בקטן נכנס פחד בלתי מוסבר, מתחיל לאתר אחר מקום מסתור ועיניו נחתו על שיח גדול.
בלי לחשוב יותר מידי הוא קפץ לשם כדי להתחבא, לא עברו יותר משתי שניות והדלת נפתחה לרווחה.
"כן?" קולו הצרוד של שוגה נישמע שוב באוזניי הקטן ושלחו ברגליו אלפי צמרמורות לא מוכרות.
עלה אחד דיגדג את ג'ימין באפו גורמים לו להצטרך להתעטש, הקטן ניסה בכל כוחו לעצור את הצורך הזה אל ללא הצלחה, "האפצ'י" ורוד השיער התעטש לבסוף, הקטן התפלל בכל כוחו ששוגה לא שמע את זה "ג'ימין?" כחול השיער שאל כשזיהה את קולו של הקטן שהחל להילחץ ולחשוב כל מה לומר "א-אני לא ג'ימין אני ש-שיח" ורוד השיער לא באמת חשב שזה יעבוד אבל בכל זאת הוא ניסה.
"תפסיק להישתתות ותיכנס, ג'ימין" אמר בכעס, מדגיש בכוונה את שמו של הקטן כדי להראות לו שאין לו מה לנסות לשקר כי הוא כבר זיהה אותו.
"א-אוקיי".
-------

"ואוו" הקטן הישתנק לנוכח ביתו של שוגה.
הבית היה גדול בעל שני קומות, אם מבחוץ הוא היה ניראה כמו אחוזה מבפנים הוא היה נראה כמו ארמון.
הסלון היה בגודל כל ביתו של ורוד השיער, מה שהפתיע אותו כי הבית שלו היה יחסית גדול.
הרהיטים היו נראים יקרים וכך גם כל תכולתו של הבית.
"שוגה יש לך בית ממש יפ-" ורוד השיער עמד להגיד לחברו את מה שחשב על הבית עד ששם לב ששוגה לבוש אך ורק בבוקסק שחור.
הקטן לא יכל שלא לבחון את גופו ההלוהי של שוגה, על שרירי ביטנו ואת שיערו הרטוב שנפל על מיצחו וכיסה מעת את עיניו הירוקות.
ג'ימין לא יכל להתעלם גם מכתפיו הרחבות, מדמיין לעצמו שהוא מניח את ראשו על כתפיו .
הקטן מיד סילק את המחשבות הללו מראשו הרי, הם רק חברים אסור לו לחשוב ככה, נכון?
"הכל בסדר ג'ימין?" כחול השיער נעמד כרוב אליו בלי שאפילו שם לב, "אתה בוהה" אמר כשחיוך ממזרי התפשט על פניו משלב את ידיו נישען מטה כלפי הקטן ודוחק אותו אל הקיר.
פרצופו של ג'ימין החל להיצבע בגוון אדום והוא יכל להרגיש את זה, "א-אני לא ב-בוהה!"
קולו היה צווחני אך שוגה התעלם מכך כדי לא להביך את השני יותר ממה שהוא כבר.
"מה שתגיד, אני הולך להתלבש כי אני רואה שזה גורם לך להרגיש לא בנוח" הוא הסתכל על פלג גופו התחתון של הקטן, קולט שהתחילה להיווצר לו זיקפה שהקטן לא היה מודע אליה בכלל, "אז תרגיש כמו בבית" אמר בקלילות ובסיום דבריו קרץ לג'ימין שכימעט התפוצץ מהמבוכה.

---------
שוגה הלך להתלבש בקומה השניה משאיר את הקטן מאחור לחשוב.
'הוא לא היה נראה כל כך כועס אחרי החל אנחנו חברים וחברים סולחים אחד לשני, לא ככה?'
ורוד השיער הבחין בשלט שנח על השולחן בסלון ומיד קפץ על הרעיון של לראות טלויזיה כדי להעביר את הזמן.
הקטן הפעיל את הטלויזיה על ערוץ רנדומלי,
"אהה...כן.... יותר חזק" זה היה ערוץ פורנו, ג'ימין ניסה להחליף ערוץ אבל מרוב הלחץ ששוגה יכול לחזור כל רגע ידיו רעדו בלי יכולת שליטה.
"אתה רוצה לשתות משה-" כחול השיער הפסיק בדיבורו כשראה מה הופיע בטלויזיה,
חיוך ממזרי הופיע שוב פעם על פניו " אוו צ'ים צ'ים לא ידעתי שאתה אוהב פורנו" שוגה אמר בהומור.
רגליו של הקטן החלו לרעוד, לא יודע איך להגיב לזה מרוב המבוכה, " ז-זה לא מה שאתה-"," לא מה שאני חושב?" שוגה המשיך את הקטן שהשיב בהינהון קל.
"נכון...זה לא מה שאני חושב... זה מה שאני רואה! ומה שאני רואה , זה אותך ג'ימין רואה פורנו" גיחוך נפלט מפיו, נהנה לראות את ג'ימין מיתפטל ומכסה את פניו מהבושה.
ידיו של הקטן כאילו ירדו אוטומטית כשאוזניו שמעו את חברו צוחק, " זה בסדר ג'ימין, אני לא שופט אותך" שוגה הרגעים את הקטן שממש שמח למישמע מילים אלו, כל חייו העליבו שפטו ופגעו בו ועכשיו יש מישהוא אחד שלא עושה את זה, אי אפשר להגיד שזה לא שימח את הקטן.
"שוגה אנחנו יכולים לדבר?" ג'ימין שאל את הבוגר ממנו, מתיישב לידו על הספה היוקרתית.
"אנחנו כבר מדברים" מבטו היה מבולבל, לא מבין למה הקטן מתכוון.
הוא לקח שני כוסות ומזג מהטקילה שהייתה על השולחן.
'ברגעים כאלו אני חייב להיות אמיץ ופשוט להגיד את מה שאני רוצה להגיד' הקטן חזר ושינן את המילים האלו כדי שיכנס בו קצת אומץ להתחיל לדבר, "אני... אמממ כאילו... "