חשפנית.
המילה הזאת הדהדה בראשי אלפי פעמים.
עמדתי מולם חסרת אונים.
ניסיתי לעכל את מה שקרה לי בדקות האחרונות. אני עדיין לא מאמינה.
"זה בסדר ליאם" ניסיתי להירגע, למרות הסערת רגשות שהייתי בתוכה.
הוא התיישב בחזרה ולא העיז להסתכל עליי.
"אתה מכירים?" גי'מי שאל ופתח כפתור אחד בחליפה המחויטת שלו.
לא ידעתי מה לענות לו. אולי לומר שאני וליאם לא מכירים כדי לא להביך אותו או משהו כזה?
חיכיתי פשוט לתשובה שלו וזהו.
הסתכלתי עליו מחכה שיוציא מילה מפיו.
מתחננת שיוציא אותי מהמצב הזה.
"כן" הוא ענה והסתכל לעבר כולם.
"יש עוד משרות חוץ מלהיות פרוצה?" שאלתי בטון מלוכלכך ואדיש. ניסיתי להגיד את זה בלי לפגוע במקצוע הזה, אבל לא הצליח לי.
הם המשיכו להסתכל עליי כאילו ראו רוח רפאים. נמאס לי כבר מההצגה הזאת.
"דבר ראשון חשפנית בהכרח היא לא זונה" אמר הבחור שהציג את עצמו כלוקה, אחיו של ליאם. אחיו החורג. "ודבר שני זונה זה מקצוע" הוסיף. מה פשר המילים האלו. מאוד מעניין.
גי'מי וסול התלחששו ביניהם ואף אחד באמת לא שם לב אליי. כל אחד היה מרוכז בעולם משלו.
כאילו לא הייתה בחורה שעמדה מולם. לקחתי כיסא שחור שעמד שם בצד והתיישבתי מולם, קרוב לשולחן, וקרוב לליאם.
שילבתי את רגליי וחיכיתי לתשובה מהם.
ברגע שהתחלתי לנקוש עם ציפרוניי הארוכות על השולחן, הם פנו אליי.
אם איזה אנשים אדישים נתקעתי.
"את יכולה לעשות משמרות בוקר?" סול שאלה והנהנתי אליה. כל כך רציתי לחייך אבל לא רציתי להראות שאני מתרגשת יותר מידי מהעניין הזה.
היא הושיטה לי מספר דפים והתחלתי לדפדף בהם. כולם התחילו להסביר לי את הכללים הנוקשים שיש במקום הזה, איך להתנהג, מה קוד הלבוש, את מי לשרת ואיפה.
חפרו לי כמעט חצי שעה, והראש לי בכלל הלך לאיבוד ואז הייתי צריכה ללכת.
כולם קמו לכיוון היציאה ואני הלכתי מאחוריהם. התכוונתי לצאת מהמועדון אבל אז יד חזקה תפסה בי. זה היה ליאם.
שיחררתי את ידי ממנו בקלות והסתכלתי עליו. מבטו היה קריר, הוא אפילו לא יכול היה להסתכל בעיניים שלי. הוא בטח עדיין לא קלט את זה שאני עומדת להיות העובדת שלו, זאת אומרת במועדון שלו. אפילו שזו דווקא אני שצריכה להרגיש מבוכה בינינו, הוא עומד להיות הבוס שלי.
"קרה משהו?" שאלתי מנסה להוציא ממנו משהו, רואים שמשהו מציק לו.
הוא היסס לרגע ואז פתח את פיו, "בהצלחה" אמר לי והלך ממני.
בתוך תוכי ידעתי שזה לא באמת מה שהוא רצה להגיד לי. יש יותר מעבר. אבל התעלמתי מיזה. אין לי כוח לנסות לקרוא ולנתח אנשים.
הגעתי לבר ואז יצאתי מדלת הכניסה בבר.
עליתי למונית ונסעתי לבית של אלכס.
כשהגעתי לאלכס סיפרתי לה על כל הדברים המוזרים שקרו היום. מהמשרה המאוד מאוד מבוקשת עכשיו עד ליאם.
"וואו חתיכת סיפור אבל לפחות מצאת עבודה" אמרה ותוך כדי ערבבה את הפסטה שבישלה.
"צודקת" אמרתי וחשבתי אם לספר לה על המחשבות שלי. שכמעט לשנייה חשבתי להיות חשפנית.
תמיד הייתי בקרב חשפניות אם זה בבר של גרי או סתם במועדונים רגילים.
כל הנשים שם היו ביצי'ות גדולות עם ציצים ובלי ציצים, עם בוטוקס ובלי וגוף פצצה.
חלקן היו זונות וחלקן הדרדרו לסמים. אני מכירה מלא סיפורים.
אהבתי את הריקודים על העמוד איך שהן נצמדות אליו כאילו זה כבר ומתחילות לפתות אותו. תמיד כשהיו עולות חשפניות לריקוד, העיניים שלי היו נפתחות, הייתי עסוקה גם בלשרת לקוחות וגם בלחשוב על זה.
חששתי מהתגובה של כולם אליי כי באיזשהו מקום, אנשים נדלקים עלייך, יותר נכון על הגוף שלך. וזה כיף להרגיש נאהבת בסך הכל.
אולי זו לו עבודת חלומותיי אבל כן רציתי לרקוד על עמוד בתוך תחביב.
YOU ARE READING
PASSION (מוקפא)
Romanceאחרי שאלנה, עזבה את העיירה שבה גרה, היא עוברת לעיר הגדולה. היא פוגשת את ליאם, איש עסקים גדול ובעל כוח ועסקים מפוקפקים, בחור כריזמטי ושובר לבבות ידוע. היא מלמדת אותו מהי אהבה? היא מוכיחה לו שהאהבה קיימת. ״האהבה היא עשן העשוי מאדים של אנחות. כאשר...
