❤פרק 23❤

515 56 11
                                    


החבורה ישנה עד לפנות בוקר, הגיע השלב בו סקיי ויאן יצאו בהליכת רפאים מהבית, או במקרה של סקיי קפיצה מחלון החדר של קאי.

בכל זאת, לעבור עכשיו ברחבי הבית בזמן שרון פועל כמו מכונה משומנת בצורה של זאב, לא צעד חכם במיוחד.

ואם התוכנית תתגלה עכשיו, הכל יהרס.

קונור נשאר לישון עד הבוקר, הרי ההצגה חייבת להימשך לא?

קאי קם בחמש בבוקר בגלל הרעש של השניים, הוא נדד מחדר השינה למטבח, חלב בטוח יעזור לו להירדם שוב.

הוא ניגש בישנוניות לארון בו מונחות הכוסות. הוא ניסה בכל כוחו להגיע גבוה לכוסות, למה הוא חייב להיות כל כך נמוך?

יד גדולה נשענה קדימה בקלות מורידה את הכוס, והגישה לקאי את הכוס.

קאי אחז בשתי ידיו את הספל עם חיוך על פניו. הוא הביט לפניו של האדם, ראה את רון.

חיוכו ירד והתרחק במהירות, משתדל שלא להפיל את הכוס מבהלה.

"לא ידעתי שאני כזה מפחיד", צניות בקעה מקול, כלל גם חיוך רחב. משהו שקאי בחיים לא ראה לפניי.

הקטן רצה לעשות מה שראשו אמר, ללכת מהר חזרה לחדר, בלי להגיד שום דבר.

הזריזות לא פעלה בעדו ורונלד כבר הספיק לתפוס בשורש ידו.

רעש ניפוץ הזכוכית נשמעה שגרם לקאי לפלוט צווחה קטנה.

קאי הוצמד על ידי רון בקיר המטבח, כשמצחו של רון מונח על מצחו של השני ועיניו עצומות.

רון הרים את ראשו והביט בפניו של קאי. עם ידו ליטף את את לחי השני.

"א-אני רוצה לעלות לחדר שלי."
"אני קצת מתקשה לשחרר אותך כרגע..." לחש רון בזמן שאגודלו נדדה לשפתו העליונה של קאי ולאחר מכן לתחתונה.

רון יכל להטיל אימה על כל אחד ללא מאמץ ולא ירגיש בכך. כך הרגיש קאי, אם לא כוחות פיזיים יפעלו נגדו, לפחות כוחות נפשיים. אבל, גם הם נעלמים ליד רון.

"א-אני... ק-קונור מחכה לי." מילמל קאי, מזיז את ידו של רון מפניו, עד כמה שזה היה קשה. הוא בחיים לא הרגיש כזאת כמות חום מרון.

לפני שהתכוון לעלות למעלה לחדרו, קאי נאלץ לשמוע את המשפט הפוגע מרון.

"יום יבוא וגם הוא לא ירצה אותך, בדיוק כמו שסקיי עזב וחזר בלית ברירה."

הוא רצה לבכות, אבל כבר לא נשארו לו דמעות לפרוק מעיניו.

הוא למד דבר אחר, עדיף לו לחייך לשנאה שרון מפגין כלפיו, יוכיח לשם שינוי שאולי בכל זאת יש בו חוזקה.

לרון לא היה מה להגיב חזרה. קאי התקדם לחדרו ונשכב על מיטתו לאחר שסגר את דלת חדרו בטריקה.

Stay Away From Me (BxB)Where stories live. Discover now