קאי לא חשב שיום יבוא וזה יקרה. לקום בבוקר ולהצטער שאתה ער.. לקבור את עצמך במיטה ולא לצאת משם חי. לחנוק את עצמך בחום הפוך אבל להרגיש את הניכור בלב שרק מחפש דרך לשרוד את היום הבא.
לקום בבוקר ולהסתכל במראה ולהגיד חבל שאתה קיים. לקום בבוקר ולרצות למחוק כל זכר ממך בעולם.
קאי הסתכל במראה הקטנה שהונחה בחדרו בריקנות רבה ולראות למה הפך. השיער שלו איבד את צורתו ואת צבעו החום שהבריק, עיניו שכוסו סביב בשחור אפור מהלילה הלבן, העור החיוור שהיה סגלגל בהיר, שפתיו היו סדוקות וחתוכות. חתך יחיד שהיה הוא אדום, בצבע עז לעומת כל שאר גופו הקורס.
הוא לבש את סוודר בית הספר הגדול שהיה אמור להעניק לו חום למשך היום הארוך, הוא לקח בעדינות את התיק המונח בכניסת החדר והתקדם מטה.
קאי ירד באיטיות, אמו התריעה ששני לבריו מחכים, לפני כן גם שאלה אם הוא ירצה לאכול וישר סירב כי הרגיש שזה מיותר.
הוא התקדם בפסיעות אדישות, עיניו ויתרו על הרצון להיפקח עד הסוף, היו עצובות, עייפות וריקות. הניצוץ התמידי שלהן נעלם.
קאי הכין את עצמו לחייך לפני שפנה למטבח בו חיכו משפחתי וחבריו. נשימה אחרונה כדי להתכונן לזה נפשית ו... חיוך.
השניים האחרים היו מחויכים אליו עם תיקיהם מוכנים על הכתף. קאי סימן בראשו לאחרים שהגיע הזמן לזוז והן באו אחריו.
הדרך עברה בשתיקה של קאי ובהייה ממושכת באוויר, השניים האחרים מידי פעם הצליחו להוציא ממנו תגובה קצרה.
מה שהפחיד אותם יותר זה העיניים, הריקות. בדרך כלל, קאי קורן קרני אור דרך עיניו וחיוכו תמידי שמבשר רק טוב ומשדר תמיד "הכל יהיה בסדר, תנו לזמן לעזור לכם." הכל נמחק והושבת בלילה אחד.
שקיות שחורות הופיעו כמו איפור, הבהיקות של עיניו נעלמה. שפתם הכחילו מעט. המראה גרם לסקיי וקונור לצמרמורת, לראשונה קאי נראה כמו... מת.
----------------
"קונור..." לחש סקיי לבחור שלצידו. "אני מפחד..." הודה בפניו "מה קרה בייב?" ירוק השיער הספיק את עיסוקיו והיסב את תשומת ליבו לבלונדיני, החל ללטף את שיערו בנוצתי. "קאי, הוא משדר חוסר אונים, יש לו כאב שאני לא מסוגל להרגיש מה הוא." סקיי הסביר את עצמו, בקושי מצליח.
"מה נוכל לעשות?" שאל קונור בסקרנות "אני אובד עצות." נאנח בייאוש.
"מה קורה פה?" יאן שאל, הופיע משום מקום. "כמה זמן אתה באמת שם?" שאל קונור בחשד, מושך אליו את הקטן והסמוק שלצידו בחשש. "נראה לי שזה אחד הדברים החיובים בלהיות משנה צורה... להתקיים ולא להתקיים." מילמל יאן בחינניות מזויפת. "פיוטי.." פלט בציניות סקיי.
"מה קורה לך?" כחול השיער שאל, יודע שלא מדובר בציניות האופיינית לו, כל מה שיכל סקיי לעשות זה להניף את ידו לערפד הקטן שמולו בנשיכת שפתיים כואבת ודואגת.
YOU ARE READING
Stay Away From Me (BxB)
Novela Juvenilאחרי כל השנים האלה, שנים של התעללות נפשית, סוף סוף קיבלו אותי.. ההייתי שמח שזה קרה, כנראה שתקווה השתלמה בסוף, שסוף סוף מישהו יקח אותי למקום אחר והכל יראה באור אחר. ואז זה נהרס.. הרסתי את היחסים שלי איתו ועכשיו הוא לא מדבר איתי, הוא יותר חשוב לי מכל...
