חיים בסרט המשך

גילויים

נ.מ פרנק
במשך כל היום הבא שבעתם בילו בקרוואנים או בווילות שלהם, בטענה שהם חולים ולא מתפקדים. פעמיים באה אליו לחדר אחות כדי להביא תרופה, שאותה הוא כמובן שפך לכיור. האמת שהיה ממש מרגיע להיות לבד בחדר, בלי כל מיני במאים מעצבנים שכועסים עלייך. בקבוצת הווטסאפ שלהם הם החליטו לקרוא כמה שיותר חומר על ״עצמם״, כדי שיוכלו ״להיכנס יותר טוב לדמות״, ככה פייפר הסבירה את זה. היה לו שפע של זמן פנוי, חוץ מחצי שעה בבוקר כשהרופא בא. למזלו הוא רק שאל שאלות, ופרנק ענה לו את אותן התשובות שסיכם מראש עם חבריו אתמול.
״מסיבת ההשקה הזאת היתה מה זה מוזרה״ חשב פרנק לעצמו. הוא הגיע בחליפה וג׳ינס שמצא בארון, וכך גם ג׳ייסון פרסי וליאו. הבנות הגיעו בחולצות יפות ובחצאיות. מזל שאנבת׳ צפתה את השאלה על חוסר היריבות הפתאומי, כי זאת הייתה השאלה הראשונה ששאלו אותם. התשובה לא כל כך סיפקה את העיתונאים אבל אין ספק שעצם המסתוריות הביא להם רייטינג. לדעתו של פרנק, צריך לגמול לשבעה על זה ולהחזיר אותם הביתה. כנראה שהאלים לא חושבים כך. חבל.
״מצאתם משהו?״ שאלה פייפר בקבוצה.
״לפני חודשיים הכרזתי על פרנק שהוא אהבת חיי בעיתון המרכזי של המדינה״ כתבה אנבת׳ בתוספת ציור של ילדה עם יד על המצח, כנראה במשמעות של ״אוי כמה שאני סתומה״. ״לכן כל העיתונאים כל כך מופתעים שהתגרשנו״ הוסיפה.
״מסתבר שהופעתי בקלטת הילדים הכי מצליחה לשנת 2007.״ כתבה הייזל, ״ובדיוק אתמול היה לי יום הולדת. החבר שלי ג׳רארד הביא לי במתנה שרשרת עם גלגולת מזהב״ היא הוסיפה סמיילי מקיא.
״אני רואה שלמדת להשתמש בווטסאפ, לבסק. יפה! בכל מקרה אני כיכבתי בבלט אגם הברבורים הכי מצליח במשך שנתיים ברציפות. היתה לי חברה בשם דינה גראף לפני שנה וחצי, אבל נפרדתי ממנה אחרי חודש. דודה שלי היא הזמרת המצליחה אוליביה סקרין מהלהקה ״פינק דיימונד״ ומייחסת תמיד את כל ההצלחה שלי לעצמה״ שיתף אותם ליאו במידע.
״בכל העיתונים יש ניחושים פרועים על ׳החוויה המטלטלת הסודית שעברנו ביחד׳, מביקור במפעל בשר שבו כולנו הפכנו לצמחונים עד לאירוע טראגי שקרה בעקבות שהיינו באיזו מסיבה ושתינו יותר מדי.״ ג׳ייסון כתב.
״אלים אדירים״ כתבה פייפר, ״הדמיון של בני האדם ממש מפותח״
״מסכים איתך. אני הייתי אלמוני עד שאיזה צייד כישרונות ראה אותי בהצגה של בית הספר.״ אמר להם פרנק. לפי העיתונים הוא היה בהצגה ״כיפה אדומה״ שם הוא שיחק את הזאב. זה היה אירוני למדי, בעיקר בגלל שהוא היה יכול להפוך לזאב. הומור אכזר של אלים. אוףףףף. לא היה לפרנק מושג ירוק כמה זמן הם הולכים להישאר כאן, מה עליהם לעשות ואיך. בסופו של דבר הם יצאו מכאן, נכון? פרנק מאוד קיווה שכן. הוא נשכב על הספה ועצם את עיניו בתקווה להירגע.