חיים בסרט המשך

בורחים

אנשים, נכון שאמרתי בפרק הקודם שלאנבת׳ ולג׳ייסון יש סצנה, אבל שיניתי את זה כך שהסצנה היא של אנבת׳ ופרסי.
ליאו, ג׳ייסון ופייפר באותה הסצנה.

נ.מ פייפר
פייפר ישבה בחדר האיפור בעיניים עצומות. אחראית האיפור-שיער הנחמדה, טאיה, היתה צעירה, בת 20 סך הכל, אבל מקצועית ברמות. היא היתה עסוקה בלסלסל לפייפר את השיער, מפני שהסצנה היתה אמורה להיות סצנה שאחרי נשף. היא בנתה לפייפר תסרוקת גבוהה, עם ספוג במרכזה, ופאות משני צידי הפנים. היתה לה משימה קשה במיוחד- ליצור תסרוקת נשף קצת מפורקת. טאיה עבדה על זה המון, ופייפר לא ידעה
מי עייפה יותר- טאיה או היא, שישבה במשך שעה שלמה כשברוב התחשבות הכניסו לשערה המסכן ספוג, 20 סיכות רגילות ו43 סיכות סבתא, וכמויות בלתי ניתנות לתיאור של 3 סוגים של ג׳לים ומוסים לשיער. גם הרוכסן המציק בגב שמלת הנשף שלה לא עזר לשלוותה הנפשית או לסבלנותה הפוקעת לקראת הבריחה היום. ״קצת נצליל לך את העיניים, וקצת סומק, וסיימנו״ טאיה חייכה לפייפר. לאחר כמה דקות היא הכריזה ״יפהפייה!״ ופייפר קמה והסתובבה סביב עצמה בחיוך. היא נופפה לטאיה ויצאה.
בחוץ ג׳ייסון וליאו חיכו לה. נראה שהם היו באמצע ויכוח אבל הפסיקו כאשר פייפר יצאה. ליאו הסתכל עליה המום- ״מה עבר עליך?!״. ג׳ייסון גילגל עיניים וגיחך.
פייפר שמעה את המפיק ״קדימה! אנחנו מוכנים לצלם?״
״יאללה ליאו, לך״ ג׳ייסון פתח את הדלת לחדר האיפור. ״לא!״ מחה ליאו. ״אמרתי לך אני לא מתאפר!״ אבל ג׳ייסון כבר דחף את ליאו לבפנים וסגר את הדלת.
הוא ופייפר צחקו. זה הרגיש טוב, לשחרר מתחים.
ג׳ייסון כבר היה מטופל. השיער שלו היה מוחלק ומחוזק בהרבה ג׳ל, והוא לבש חליפה לבנה ונעלי עור מבריקות.
״יפה לך ככה.״ הוא אמר. ״למרות שאני לא בטוח שתרצי ללכת כל הזמן בשמלת נשף מהמאה  העשרים״
״סוף המאה ה19״ תיקנה אותו. ״זה העתק כמעט מדויק של השמלה שלבשה הדוכסית אגתה פיל ביום ההולדת ה20 שלה.״
״ו... איך את יודעת את זה?״
״היה לטאיה עלון על השולחן. היה לי המון זמן לקרוא״ היא משכה בכתפיים.
״וזה גם חלק מהעניין?״ ג׳ייסון הצביע על התסרוקת המפוארת שלה.
״הא. ועוד איך. אין לי מושג איך הן סבלו את זה.״
הדלת נפתחה וליאו יצא.
במשך כמה דקות שלושתם פשוט עמדו שם וצחקו, כמו בימים הטובים, על המראה המגוחך מאוד של שלושתם ובעיקר של ליאו, ועל עצם העובדה שליאו לובש חליפה.
עוזרת הבמאי הגיעה אל שלושתם. ״קדימה, לסט!״

############
פייפר נשכבה על הברכיים של ליאו, שישב על מיטה זוגית בחדר שהוא לא חדר אמיתי, אלא פשוט קירות באולפן.
״את ממש יפה״ הוא אמר לה (במסגרת התפקיד, כמובן)
״יפה היום״ צעק לו אחראי הטקסט.
״עוד פעם!״ צעק הבמאי.
ליאו התחיל מחדש. ״את ממש יפה היום״.
פייפר ענתה לו ״אתה חושב?״
״אני לא חושב, אני בטוח.״ הוא אמר.
״לא לא לא״ הבמאי נכנס ביניהם. ״אתה״ הוא פנה לליאו ״צריך לשחק בשיער שלה, ולהגיד את זה עם חיוך! אתה מאוהב בה! קדימה, עוד פעם״ הוא חזר לכיסא שלו.
ליאו חייך חיוך מאולץ והמשיך. ״אני לא חושב, אני בטוח״
״אני דואגת לאנבת׳. היא וג׳ייסון.... ג׳ייסון בוגד בה, אני בטוחה. הלב שלה ישבר״ היא נאנחה אנחה עמוקה ומזוייפת.
״אבל מה זה משנה לך? אני איתך. אני אוהב אות-״ ליאו השתעל.
״עוד פעם!״צעקו להם שוב
״אבל מה זה משנה לך? אני איתך... אממ.. אוהב״ עצרו אותו עוד פעם והביאו לו מים.
פייפר הביטה בו ״מה קרה?״
״אני לא יכול להגיד שאני אוהב אותך!״ הוא לחש.
״המממ....״ פייפר אמרה. ״תדמיין.... שאני קליפסו״
״לדמיין שאת... קליפסו...״ הוא אמר בהיסח דעת והנהן. ״אָת קליפסו את קליפסו את קליפסו. אוקי, בסדר, אני מוכן״
״אקשן!״
״אני איתך. אני אוהב אותך.״ ליאו הצליח להגיד. פייפר חייכה אילו חיוך עידוד.
״שמעת את זה?״ הוא העמיד פני תוהה.
״ מישהו בא! מהר!״פייפר קמה וליאו איתה. ״אסור שיראו אותנו ביחד!״ הוא חמק החוצה דרך הכאילו-דלת והיא שלחה אחריו נשיקות באוויר.
היא הספיקה רק להתיישב על המיטה וג׳ייסון נכנס.
הוסיפו לו פאות לחיים וסינר, ופייפר הסתומה של הסדרה היתה אמורה לא לזהות אותו.
״מי אתה?״ שאלה.
הבמאי שוב התערב: ״את אמורה להירתע״ פייפר הנהנה. ״שלוש ארבע אקשן״
״מי אתה?״
״אני שליח. הבאתי מתנה ממחזר אלמוני״ הוא דיבר במבטא כבד.
״אוקיי, ומה אתה-״ נפלה תמונה מאחד הקירות.
הם חיכו עוד כמה דקות עד שניקו את השברים, ופייפר הסתכלה בלחץ על השעון שעל קיר הסטודיו. לא נשאר להם הרבה זמן.
״מההתחלה!״
ג׳ייסון התחיל שוב- ׳אני שליח. הבאתי מתנה ממחזר אלמוני״
״אוקיי, ומה אתה הבאת? וממי?״
״עגילי זהב וזר פרחים״ הוא הצביע על החבילה שבידו.
״וממי?״
״מחזר אלמוני״
״ממי זה?״ היא שאלה בתקיפות.
״את יודעת, החתימו אותי על חוזה, להגיד אסור-״ הוא ניסה שוב ״ואסור לי לדב-״
״אפשר פסק זמן הבקשה?״ היא חייכה אל הצוות. הם הנהנו.
פייפר ניגשה לג׳ייסון. ״צריך לעשות את זה מהר״ היא החוותה עם ראשה לשעון ״תתפקס. אנחנו בלחץ״. ״את חושבת שאני לא בלחץ?״ הוא ענה לה ״חוץ מזה שהבעת הפנים שלך בכלל לא תואמת את מה שאת אמורה להרגיש, את צריכה להיות רגועה.״

הם ניסו עוד פעם. ״את יודעת, החתימו אותי על חוזה, אסור לי להגיד. זה כל הקטע של מחזר אלמוני״
פייפר נאנחה.
ג׳ייסון חייך חיוך ערמומי ״אבל אני יכול לתת לך רמז. את באמת לא מזהה אותי?״
פייפר עשתה פנים מרוכזות ולבסוף חייכה בהקלה. ״אני לא מאמינה!״ היא צווחה ורצה לחבק את ג׳ייסון.
״קאט! סיימנו!״ כולם מחאו כפיים. ״15 דקות עד לסצנת הנשף עצמו!״
״טוב, בנשף אני כבר לא אבקר״ היא חשבה לעצמה בחיוך.
היא חמקה לחדר ההלבשה. היא בדיוק סיימה להוריד את השמלה שלה כשקיבלה הודעה מפרנק. ״יש לנו בעיה. צאו מהר!״.
אוי. אוי.
היא שמה מהר את המכנסיים שלה, הספיקה לקשור את נעלי הריצה ואת החולצה שמה הפוך, אבל זה לא היה משנה כי זאת היתה ההזדמנות היחידה שלהם לברוח. היא פתחה בריצה ומצאה את פרסי ואנבת׳ ביציאה. פרסי הספיק לחזור לבגדים שלו ואילו אנבת׳ עוד נשארה בחליפת העסקים ובחצאית הצמודה שלה מהצילומים. ״איפה ג׳ייסון וליאו?״
״הם יצאו כבר, בואו!״ פרסי קרא והתחיל לרוץ.
הם עשו ספרינט עד לשער, זיגזגו במעברים, ולבסוף הגיעו לשער בדיוק בזמן. הם התחילו לרוץ והתחבאו מאחורי עץ ואחרי 10 שניות ראו את פרנק והייזל רצים אחריהם, ואחריהם השומר צולע ונראה כאילו הוא שיכור. פרנק והייזל הצטרפו אליהם. אחרי שתי דקות גם דיינה הגיעה, רצה במהירות בעוד השומר אחריה מקטין את הפער בקצב מדאיג. ״בואו!״ ליאו קרא וכל החבורה הצטרפה אל דיינה שברחה כמה שיותר רחוק מהשער.