חיים בסרט המשך

גם פה אין לי שם

נ.מ פייפר
פייפר נכנסה לבית. היא הכירה רק את חדר השינה, שבו התעוררה עם ה״חברה״ שלה, נערה ג׳ינג׳ית מתולתלת גבוהה בשם עמליה. השיחה שלהן בבוקר הלכה בערך ככה:
פייפר: ״מה? איפה אני?״
עמליה: ״חחח סקיוש, איזו בדיחה ישנה. בוקר טוב גם לך״
פייפר: ״ומי את?״
עמליה: ״סבבה, נזרום. אני עמליה, את סקאי, ואנחנו בבית שלנו״
פייפר: *בוהה בעמליה בפה פעור*
עמליה: ״יאללה, אני בעבודה, אל תאחרי להסעה שלך״
עמליה: *שולחת נשיקה באוויר ויוצאת*
פייפר: WTF?!
היא העיפה מבט בכוננית ליד המיטה שלה. פתק. בזמן שקראה אותו היו בראשה ארבע מילים:
1. לאאאאאאא
2. למה???
3. לעזאזל
4.WTF?!
האלים האלה... חתיכת חארות. מניאקים אחד אחד.

ונחזור לענייננו- הבית.
מבואה יפה ומעוצבת עם נברשות זכוכית קידמה את פני פייפר כשנכנסה לבית. היא עברה על פני מטבח גדול ומעוצב ונכנסה לסלון. היא סקרה את החדר: טלוויזיה גדולה, ספה, כורסא, ו-
״אוי ויי״ חשבה פייפר. אבל היה מאוחר מדי. עמליה ישבה על הכורסא בכפכפים, שורטס קצרים וחזייה, שמעליה היא שמה עליונית חצי שקופה בצבע אדום. פייפר היתה מטיפה על על השילוב הנוראי של העליונות האדומה עם הכפכפים בצבע נזלת לו רק היה לה אכפת, ומכיוון שזה לא היה המצב היא רק ניסתה לחזור למסדרון בשקט בלי שעמליה תראה אותה. מה נראה לכם שקרה?

״או סקיוש, טוב שחזרת, אני צריכה שתעזרי לי לבחור בגדים מהאינטרנט.״
״אני אה צריכה קצת לנוח״ אמרה פייפר והלכה משם מבלי לחכות לתשובה. היא נשכבה על מיטתה בחוסר אונים וכנראה שנרדמה לכמה זמן, והתעוררה עם הצליל שבישר ששלחו לה הודעה בטלפון.
״נו. נראה מה יש שם. במילא אין דבר מעניין יותר לעשות.

אם אהבתם תנו כוכב🤙🏻