האם שני הפכים מוחלטים יכולים להתאהב באותה אחת?
❞כל החטאים שלי, כל הדרכים המלוכלכות, אני אקח אותם איתי לגיהינום, שם הדרך רצופה כוונות טובות.❝
אוֹן נח הוא ילד שמנת, הוא רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה; ממותג הנעליים עד למרצדס הכי חדישה. בתור אחד שכסף לא מ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
סיימתי את המשמרת האחרונה שלי בחנות הספורט ויצאתי אל המכונית שלי. תחושת הקלה מילאה את כל גופי ואפילו לא הבטתי אחורה. השמש עדיין זרחה באמצע השמיים וקרצה לי. הרגשתי כמו על אקסטזי, פתאום כל העולם פרח מולי. עברו שלושה חודשים מאז יום השנה למות הוריי, חודשים של בקרת נזקים ובנייה מחדש. ישבתי עם אחיי ביחד וכל אחד לחוד. דיברתי עם אושר על הצפי שלי לשנה שנותרה ולשנה הבאה ואמרתי לו שאני מצפה לשינוי. הוא לא אהב את הרעיון בהתחלה, אבל אחרי סיבוב במתנ"ס העירוני הוא שינה את דעתו ורשמתי אותו לחוג ג'ודו בו יוכל לפרוק המון מתחים וחוג רכיבה על סוסים, כי אומרים שטיפול בעזרת בעלי חיים מחולל פלאים. החוגים יעזרו לאושר להתפתח ולהיפתח אל העולם, להכיר כמה חברים חדשים ולהיות סוג של עצמאי. מה גם שהחוגים יקנו לי זמן לעצמי, לתחביבים כמו גלישה וכושר שהזנחתי בתקופה האחרונה.
את נבו היה הכי קשה לשכנע לשבת איתי לשיחה, הוא היה מפוזר וישב על קצה הכיסא כמסמן לי שהוא לא רוצה להיות נוכח בשיחה הזו. הוא תמיד היה על קוצים, אבל ברגע שאמרתי לו שהוא יוכל לא ללכת לבית הספר אם זה מה שהוא רוצה וללכת לעבוד במטבח או אפילו ללמוד את זה תשומת ליבו כולה הייתה נתונה לי. בהתחלה הוא חיפש את הקאץ' ואני אמרתי לו שזה לא הולך להיות פשוט, כי אני לא מתכוון לגרום לו לוותר לגמרי על לימודים, פשוט נגיש בקשה שילמד מהבית שנה הבאה ורק במקרה שיאשרו לו אאפשר לו ללכת לעבוד כמה שרק ירצה ובתנאי שיוציא תעודת בגרות. הוא התלהב וחיבק אותי ואני הרגשתי חי כמו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן.
אפק ואני הגשנו יחד פנייה אל מיטב וחיכינו לתשובה מהם, אפק החליט שהוא רוצה להתגייס וכבר הודיע למנהל שלו שהוא מתפטר, כי גם אם לא צבא, הוא החליט שהוא רוצה ללכת ללמוד. אנחנו אמורים לקבל תשובה מהם בכל יום, אבל זה לא מונע מאיתנו להתקשר לבדוק אם כבר הגיעה תשובה. האמנתי שהסיכויים לטובתנו היות ואפק כבר עבר את המיונים בעבר, עוד לפני שכל המצב התחרבן.
זה לא היה פשוט מבחינתי. היה הרבה פעמים שרציתי לומר משהו, אבל נתתי לעצמי ברקס. כמו לסגור על ימים קבועים בהם סבתא לוקחת את אושר אליה, מה שפעם לא היה בא בחשבון מבחינתי ואושר היה אצל סבתא רק כשממש רצה בכך או כשלא הייתה לי ברירה, אבל הפעם נתתי לחלק מהנטל לרדת ממני ושילבתי ידיים מבלי לעשות כלום. זה עשה טוב לאושר וראיתי את זה עליו. סבתא הייתה מאושרת עד הגג, היא שמחה שסוף סוף נתתי לעצמי לשחרר.
