האם שני הפכים מוחלטים יכולים להתאהב באותה אחת?
❞כל החטאים שלי, כל הדרכים המלוכלכות, אני אקח אותם איתי לגיהינום, שם הדרך רצופה כוונות טובות.❝
אוֹן נח הוא ילד שמנת, הוא רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה; ממותג הנעליים עד למרצדס הכי חדישה. בתור אחד שכסף לא מ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
קיץ מעולם לא הרגיש טוב יותר. כשהכל היה גלוי וחשוף, הרגשתי כמו און חדש, כאילו כל אני הקודם היה רק שקר, אבל עדיין אבן דרך חשובה בתהליך של בנייה עצמית. השמש בהקה באמצע שמיים נקיים, נטולי כל לכלוך בצורת ענן. אנחנו היינו שוב אנחנו, עם החבר הכי טוב שלי, רז, הסטלות של ארי ופלרטוטים של ויק עם לנה, הכל היה גולמי כל כך, פשוט כל כך, כאילו ממש חזרנו לשורשים, לפעם, רק שהפעם לא הייתי אותו אחד שניסה להציג שלמות. הייתי מושלם לחלוטין עם כל פגם בי ולא הייתה תקופה בה הייתי גרסה יותר טובה של עצמי ממה שאני כעת.
חורף חלש איכשהו גרר קיץ לוהט, עוד לפני שהתעוררתי מצאתי את הנייד שלי מפוצץ בהודעות מהקבוצה המשותפת שלנו. שרשור ארוך ומייגע על החום המטורף שבחוץ. בין פיהוק לצחצוח שיניים הבנתי שויק הוציא גימלים, איכשהו כל השירות שלו התבסס על גימלים יותר מאשר אשכרה שירות, ושהם באים אלי לבריכה בעוד חמש דקות. זה היה חופש גדול, אחרי שסיימנו י"ב, פרט לרביד, לא היה לנו מה לעשות חוץ מלחכות לגיוס של כל אחד מאיתנו, ו-ויק היה מרוצה מתמיד להיות המדריך לשבוז המתחיל, בתור הפז"מניק בחבורה הוא היה מאוד גאה לפתע מכל החוויה הצבאית, שאת רובה העביר בבית בגימלים. ידענו שלא הולכות להיות לנו הנחות כמו לויק, איכשהו המניאק היה מקומבן כמו שצריך, אבל לי זה לא הפריע. החלטתי שרק כשהדרך קשה, הנוף באמת שווה את זה.
"אל תיגע בי!" ארי צעק והעיף את ידו של ויק. הוא ישב על קצה הבריכה בעוד אני ולנה הצטופפנו על גלגל ים ענקי שהצליח להכיל את שנינו, ורז שהיה בתוך הבריכה והביט בארי בבלבול.
"מה אתה שרוט?" ויק שאל והזדקף, הוא עמד על יד ארי מחוץ לבריכה והביט בו מלמעלה, הרים את משקפי השמש שלו על קדקוד ראשו כדי להביט בארי ברצינות מפחידה. "אני כולה באתי לשאול אם אתה רוצה בירה. אמן עכשיו תמות מהתייבשות, י'מניאק, כמו חיי המין שלך, זיכרונם לברכה. י'חבר חרא. י'זין עם עיניים. איכס עליך ועל חיל האוויר שלך, אמן 11-3 עד סוף השירות שלך, י'נטחן!"
כולנו צחקנו למראה ההצגה ההזויה הזו, אבל איכשהו ארי ו-ויק היו רציניים פחד. "אתה יודע שקשה לי בלי וויד, נכון?" הוא התעצבן. "אז עזוב אותי, אל תיגע בי, לא בא לי."
הגיוס של ארי היה קרוב מתמיד, כך שהוא היה צריך להפסיק עם הבולשיט ולא לעשן יותר ירוק, וזו הייתה המלצה של ויק. אם לא הוא, ארי ככל הנראה היה ממשיך לעשן עד שהיה נתפס. ארי היה עצבני כל השבוע ואנחנו ניסינו לשכנע אותו להתרכז במשהו אחר, חוץ מבעובדה שאסור לו לעשן. אז הוא עישן סיגריות כמו קטר והתבכיין כמו תינוק, ועדיין היה עצבני כמו הסרט ההוא על המכוניות המהירות.
